חג שמח- אני ממש שמחה שמצאתי את הפורום

[GeJuFan]

אבל מדובר בהכללה קיימת ובועטת

יש לך יותר סיכוי למצוא גבר לא ישראלי שירצה להיות איתך ללא הבאת ילדים מאשר גבר ישראלי. הלחץ הקיים בישראל על הבאת ילדים הוא לא רק על האישה אלא גם על הגבר (אולי במידה פחותה אבל הוא קיים).

 

[סתוונית היורה]

לא התכוונתי להכללה על גברים

אלא להכללה על "בחורות כמונו". מה שמתאים לך, מתאים לך. לא בהכרח מתאים לנשים אחרות שלא רוצות ילדים, אפילו אם מבחינה סטטיסטית קל יותר למצוא בן זוג זר שלא רוצה ילדים. בתור מישהי שרוצה להשאר בארץ, אני בכלל לא בטוחה שזה נכון עבורי. מה גם שיש חסרונות בזוגיות עם בני זוג מארץ ומתרבות אחרת (מדברת מנסיון אישי). אבל מעבר לכל זה, אני מחפשת רק בן זוג אחד, ולא סטטיסטיקה.

 

[GeJuFan]

אבל בגלל זה כתבתי

"אני הגעתי למסקנה" כלומר זו מסקנה אישית שלי שלא בהכרח נכונה לכל אחת. ו"בחורות כמונו" אין מה לעשות קבוצות והכללות יש בכל מקום. והכוונה היא לנשים כמו רוב רובן של הנשים בפורום שלא מעוניינת להביא ילד. כשמדברים על קבוצה מסוימת מיד עושים הכללה כי מדובר בקבוצה שיש לה מכנה משותך.

 

[סתוונית היורה]

מצטערת על השליליות

אבל אני ממש לא אוהבת שקובעים בשביל קבוצות שלמות של אנשים מה טוב בשבילן. הנשים בפורום הן קבוצה מגוונת מאוד.

 

[yatusha]

אני מניחה שעם הגיל דברים משתנים

לא בטוח שאפשר להשליך את זה על הגיל, יצא לי לצאת לדייט ממש הזוי לפני שיצאתי איתו שלא הפסיק לדבר על זה שהוא הגיע לגיל (26!) בו הוא רוצה להתמסד ועל איך שנשים הן עם לחוץ חתונה, לעשות סיפור קצר קצר במיוחד פשוט הבהרתי לו שאני ממש לא מחפשת להתחתן, במיוחד לא עם אחד שחושב שזוהיא מטרתן של נשים בחיים (+הארנקים של הגברים) ודייט נוסף לא יהיה לנו. חבר שלי מטורף עלי, ממש לא נראה לי שהוא רואה בי הכלי לסמן בו V על נושא החתונה והילדים ואני אפילו בטוחה בכך. מצד שני, אני כן יודעת שהוא רואה את עצמו מתחתן איתי ומחוייב אלי ואני גם יודעת שהוא מאוד רוצה ילדים ומוכן אליהם וכנראה שזה שילוב של אופי, גיל ושאיפות שהוא הגיע לשלב המימוש שלהן ואני מניחה שגם לא פשוט לו לשמוע שמבחינתי זה לא קורה עד שהוא בן 40+

 

[Go Leo Go]

לא להילחץ - לנפנף

אני לא מכיר אותך ולא את החבר. אני גם לא גיניקולוג, והבנתי בתחום השחלות מצומצמת לידע פופולארי. ואולם כבר מסקירה ראשונית של הסיטואציה, ברור שיש כאן גבר עם דרישות מקסימום, אשר כנראה לא מבין שבגילו הבשל זכייתו בפרגית היא כבר בגדר הישג יוצא דופן. כל ניסיון שלו לשיפור נוסף של העמדות צריך להסתיים בנפנוף או לפחות באיומי נפנוף לצמיתות. חוץ מזה, אם הוא שואל מתי תביאי לו ילד ב-SMS - מומלץ ביותר שישקול טיפול פסיכולוגי מעמיק.

 

[ערגלית10]

../images/Emo6.gif מה שנכון נכון!

 

[מארי 10]

אופס הוא שאל על הילד בסמס???../images/Emo2.gif

 

[yatusha]

הרגת אותי מצחוק../images/Emo6.gif

נתחיל מזה שזה לא היה בSMS אלא, בהתכתבות. שיחה שהתחילה מדיבורים על האחיין החמוד שלי "התדרדרה" ל"מתי תעשי לי ילד" יותר כמחמאה ופחות כשאלה פרקטית לדעתי ונענתה ברצינות שבטוח אני לא רוצה הריון עד אחרי התואר הראשון. מצד שני יכול להיות שיש לו שעון ביולוגי שמתקתק ואני בכלל יוצאת עם אישה לחוצה...

 

[אורלנדה]

אני חושבת שהיום זו עובדה

שגם לגברים יש שעון ביולוגי ושיש סיכוי גדול יותר למומים אצל תינוקות כשהאב עבר את גיל 40 או משהו כזה? לא התעמקתי אבל יש דבר כזה אפילו בפורום שלנו בוודאי הזכירו זאת (אני פשוט לא מתעניינת בנושא מספיק כדי להתעמק בו).

 

[yatusha]

יכול להיות שאני מוציאה את זה מגברים../images/Emo62.gif

הוא לא הבן זוג הראשון שזורק משהו על חתונה/ ילדים

אולי אני מוציאה מהם משהו מבוית או צורך להתביית או להתרבות או מה שזה לא יהיה...

 

[Go Leo Go]

אולי את מושכת/נמשכת לגברים מסוג מסוים?

ראשית, אני מאוד שמח שהצלחתי להעלות חיוך בין דג חגיגי אחד (גפילטא פיש) למשנהו (קרפיון). ולעניין עצמו - אולי את מושכת או נמשכת גברים מסוג מסוים? אני הייתי מגדיר את הסוג הזה כאדנותי-מתביית (את תעשי לו ילד והוא יבנה איתך בית). בלי קשר להגדרה (מותר לחלוק עלי), הקביעה שאנחנו נמשכים קונסיסטנטית לטיפוסים מסוימים כנראה לא מופרכת. אני, למשל, מעולם לא מצאתי את עצמי נמשך ל"מאמא" ואני לא חושב ש"מאמות" נמשכו אלי (אם כן - הן שמרו את זה בסוד). מרות גילך הצעיר יחסית, כנראה את משדרת משהו, אולי לא ביודעין, שמושך אלייך לחוצי משפחה בני ארבעים פלוס מינוס. ייתכן שאת עצמך - אולי לא ביודעין - רוצה להיות איתם. ושיהיה חג שמח ושנה טובה!

 

[yatusha]

מסכימה עם 50%

החצי הראשון של התאוריה אולי נכון, חברה שלי גורסת שבגלל שיש לי מראה "ילדותי" (לא מבחינת לבוש! אלא, פנים שנראות צעירות) או יותר נכון להגיד תמים (אל תתנו למראה להטעות- היתושה היא כרישה ממולחת) אז מאוד קל לדמיין את הילדים החמודים שיהיו לי.

יכול להיות שהמראה נטו והנימוסים הטובים הם מה שמושכים את ה"אדנותי- מתביית" המצוי- תאוריה מעניינת. החלק השני לא ממש מבוסס, בני הזוג שלי לפניו לא חצו או דגדגו את ה30 וכאן התאוריה נופלת למרות שבעיקר מתחילים איתי קשישים שלמרבה הזוועה חושבים שאני צעירה יותר

לי יש תאוריה שבגלל שאני לא לחוצת חתונה-ילדים זה מוציא מהם את הצורך כריקושט...

 

[חלי79]

ת'אמת

אולי זה רק נשמע ככה, ואולי זה כי בחרת לספר מה שקרה בצורה כזאת, אבל נשמע שאתם על פאזות שונות לגמרי בחיים: הוא מתכנן על חתונה+ילדים ואת רוצה לעשות תואר, לחיות ולא לחוצה על ילדים.. השאלה היא אם האהבה היא כל כך גדולה כדי שתמשיכו להשאר יחד למרות המטרות השונות לגמרי.זה יכול להיות דווקא מבחן מאד טוב לאהבה של בן זוגך - האם הוא איתך רק כי התאמת לו למטרת הבאת ילדים שהוא תכנן לעצמו שתקרה לו בתקופה הקרובה, וכשהוא יבין שזה לא יקרה הוא יעזוב? או שהוא איתך כי הוא אוהב אותך ומוכן לדחות את עניין הילדים ואפילו לשקול חיים ללא ילדים?

 

[yatusha]

לא פשוט בכלל

אני לא אוהבת להציב מבחנים, אך, לצערי פה עולה סוג של אולטימטום לא פשוט לשנינו. כמה האהבה היא גדולה? האם הוא מוכן לוותר על הצורך שלו לילדים בשנים הקרובות (או בכלל?) האם אני מספיקה לו או שחייבים להיות בחבילה הזו של הזוגיות שלנו הבטחה לילדים עתידיים. בשיחה עמוקה שהייתה לנו לא מזמן הוא שאל אותי אם אני רואה את עצמי מתחתנת במהלך התואר אמרתי ללא היסוס שאם נגיע לשלב זה של זוגיות ומחויבות אז כן, אבל מה שאני לא העליתי בדעתי שאצלו חתונה= ילדים בעוד אצלי חתונה רק שווה למחויבות מסוימת בין בני זוג. אני יודעת שהוא משתגע מגעגועים בסופשבוע הזה שאני רחוקה ומצד שני אני יודעת שצפויה לנו שיחה לא קלה..

 

[מארי 10]

אני מסכימה עם yatusha

שחתונה זו לא אותה מחוייבות כמו ילדים. אך כאשר זוג מתחתן "מתבקש" ע"י הסביבה שיספקו סחורה והרחם של האישה ושחלותיה הופך לנחלת הכלל והוזג חייב לשים לזה סוף. זה דברים שצריך להסדיר אותם ולדבר עליהם גלויות טרם חתונה. בעלי ואני דיברנו גלויות טרם חתונה שלא בטוח נרצה ילדים. נכון שאם הזמן זה לא ממש עלה או בער ואולי התחיל לדגדג בגיל שכבר "מתחיל" להיות בעייתי (35) ואז התגלו הבעיות אצל שנינו (=לא שחלות פוליציסטיות)... משהו פי כמה פחות טוב...

 

[איילה א]

מסכימה ומוסיפה

שיש לא מעט אנשים שבשבילם חתונה=ילדים, ולא מבינים "בשביל מה התחתנתם בכלל" אם האישה לא מתחילה לתפוח אחרי שנה. בתרבות הישראלית שאוהבת לדחוף את האף צריך לא רק אסרטיביות (לפעמים אגרסיביות) כדי להדוף את הלחצים והחיטוטים, אלא גם חזית אחידה של בני הזוג. יתושה צריכה להבהיר לבן זוגה שאין דבר כזה לומר למשפחה המורחבת (=כל אחד שאינו יתושה או בן זוגה) שהוא רוצה והיא לא/לא מוכנה. בן זוגי רוצה ילדים (בתיאוריה, מתישהו) ואני לא ממש (בפרקטיקה, עכשיו ובעתיד הנראה לעין), אבל מול המשפחה הלוחצת שלו החזית היא אחידה - זה נושא פרטי שלא עומד לדיון בשום פורום משפחתי מורחב.

 

[חלי79]

בטח שלא התכוונתי שתציבי שום מבחן ../images/Emo140.gif

אלא שכל הסיטואציה הזאת תאפשר לך להבין איך בן זוגך רואה אותך באמת.. מה הדבר שהכי הכי חשוב בעיניו: ילדים, ללא שום התפשרות, או החיים איתך?

 

[yatusha]

הבנתי את כוונתך

פשוט נפתחה כאן תיבת פנדורה וזה לא יהיה מבחן או אולטימטום, אבל, אין מנוס מלנהל שיחה על כך שיש לנו צרכים ורצונות שונים שיכול להיות שאם השוני בניהם הוא גדול ואינני יכולה לספק אותם והוא אינו מוכן לוותר אז אין מנוס מלבחון את המשך היחסים.

 

[Go Leo Go]

וזה מחזיר אותנו לעקרון שיווי המשקל

עקרון שיווי המשקל חביב עלי מאוד. הרעיון הוא שאתה לא משנה מצב קיים אם הוא מספק אותך, גם אם תיאורטית ישנם מצבים מספקים יותר בהישג יד. אני לא מחליף למשל את המכונית שלי לפני שהיא מתחילה לזייף ולהיתקע - גם אם יש לי כסף לאוטו חדש. אם לחבר שלך טוב (איתך) עכשיו, עקרון שיווי המשקל אמור לגרום לו להישאר, גם אם בראיה שלו ילדים מהווים את שיא האושר האפשרי - כי את כבר כאן והילדים, מי יודע היכן ומתי. עקרון שיווי המשקל בנוי קונספטואלית על השאיפה לנירוונה - להיות במצב פנאן - שלפחות לפי פרויד מנחה אותנו לאורך כל הדרך. כמובן, יש מי שחולקים לא רק עלי אלא גם על פרויד...