חגיגת השירמוטין לא נפסקת!!!

[icemano]

ותודה לך

חוץ מזה,
בדיוק כשרציתי לציין משהו נוסף לגבי איך למדוד את היחס של הקוראים הפאסיביים, בתזמון מושלם ופריקי לגמרי התווסף לו "מספר צפיות" ליד כל הודעה. מצחיק )

 

[zvikap]

אם אתם רוצים

יש לדוד שלי צימר פנוי לסופ"ש הקרוב.
תוכלו להמשיך שם בפעילויות לשון אינטנסיביות (תרתי משמע).

 

[icemano]

ואם אתה רוצה לטפל בהומופובייה שלך

אולי אפשר לעזור לך להכיר מספר "מטפלים". אמנם אין להם דיפלומה והם לא בעיניין בשביל הסקס, אלא זה יותר בקטע של שליטה אצלם, אבל אולי בכל זאת שווה לך להתחיל שם.

ישנם דברים שלא כדאי לדחות.

בהצלחה.

 

[zvikap]

מעניינת...

יכולת הסקת המסקנות שלך.
אמור נא לי, אם היית בחורה, והייתי אומר לכם להשיג חדר, זה היה עושה אותי הטרופוב?

 

[icemano]

באתה ליסטלבט ויצאת מוּסטלבט

מה עוד לא ברור?

אלא אם כן אתה מיתמם.

:האם אתה מכחיש שכתבת - "פעילויות לשון אינטנסיביות (תרתי משמע)" - למטרת סטלבט?

 

[icemano]

לא חושב שסיפקתי לך מספיק מידע כדי שתחשוב כך

הבסיס הסיבתי לעשייה שלי אמנם פשוט למדי, אבל הסיבות בפועל וההשלכות שלהן הינן רבות ומגוונות מכדי לנסות להסביר את כולן.

אני אציין בקצרה כמה מהן, אבל קודם צריך הקדמה.

מהניסיון שלי עם פורומים באינטרנט התועלת הכוללת שנוצרת מדיונים פומביים אינה מסתכמת רק בסך התועלת המיידית שהמשתתפים הישירים בדיון צוברים לעצמם במהלך הדיון עצמו, ולרוב היא זניחה יחסית לתועלת הכוללת. כמעט כל התועלת הכוללת נוצרת בכלל במעגלים אחרים - על ידי אנשים אולי אחרים, במצבים במקומות ובזמנים שונים וכדומה.

או במילים אחרות, הקוראים הפסיבים של הדיון הם אלה שבאופן קולקטיבי מפיקים את רוב התועלת הכוללת.

אולי זה מובן וטריוויאלי אבל אני בכל זאת אציין מספר סיבות עיקריות לכך:
- הם הרוב. תמיד יש יותר קוראים מכותבים בהגדרה. היחס יכול בהחלט להיות אפילו מספר סדרי גודל.
- לקורא לרוב אין קשר רגשי לדיון ולכן יש לו/לה הרבה יותר סיכויי להפיק תועלת מכל הצדדים של הדיון.
- לקורא לרוב יש רצון להבין דיון שמעניין אותו ולכן הוא גם יצליח יותר מן הסתם.
- לקורא יש את כל הזמן שהוא רוצה להשקיע בהבנה של הדיון. הוא יכול "להרשות לעצמו" להשקיע יחסית הרבה משאבים כדי להבין דיון שמעניין אותו, ואין לו חשש של לחץ זמן או שהוא צריך "לשמור אנרגיות" או למהר כדי שאחר כך עוד לייצר תגובה ראוייה משלו לדיון.
- כמו כן מעגלים נוספים של תועלת יכולים להווצר בפרקי זמן מאוחרים אבל אין צורך להרחיב יותר.

אני משאר שהסיבה שאתה טוען ש "התשובות שלי לא לעיניין" זה בעיקר כי אני חושב שאולי לא הבנת את המטרה מאחורי הסרקזם של הניסוח שלי או את התועלת של הדיון באופן כללי. על כך בהמשך.
בנוסף, המילה 'תגובות' במקום 'תשובות' מתאימה פה יותר לדעתי.
'תגובה' במובן ש-"אני מנסה להבין אותך ואת מה שאתה אומר, ועל מנת שגם אתה תצליח להבין אותי הנה אני אנסה לתאר את מה שאתה עם הדברים שלך יצרו אצלי בתודעה ואני אשמח לחוות דעת שלך על מה שאני והדברים שלי יוצרים אצלך". משהו כזה.

בדיון עם "הפרבולה" התועלת המיידית הראשונית נוצרה כתוצאה מזה שכדי להגיב ברצינות הראוייה (כמו שמגיע לכל בן אדם) היה עלי כמו תמיד לעשות מחקר. וכמו תמיד למדתי מזה דברים חדשים וחידדתי קיימים.

התועלת הבאה נוצרה על ידי התגובה של "הפרבולה". וזאת היתה תגובה מדהימה ואמיתית. הניסוח היה מנומס ולא תוקפני, אבל יחד עם זאת כל טענה שם לדעתי נבעה מבסיס לוגי מסולף של תעמולה ממשלתית תקשורתית. קורבן אמיתי של המערכת בעיני.

תועלת נוספת נוצרה כי בחרתי לאמת ולחדד את המידע שברשותי ע"י מחקר נוסף ולפרסם תמצית מזה כתגובה משלי. השתדלתי לנסח את התגובה שלי באופן כזה שיאפשר לכל קורא לראות בברור את ההבדלים בין הטענות של שנינו ולבחון (אם יחפוץ בכך) את הלוגיקה והמקורות של המידע שהצגתי וזה על מנת שיהיה קל יחסית להבין אותי ולהעביר ביקורת על הבסיס שלי. (וזאת גם התשובה לשאלה שלך לגבי "אז למה לענות כאילו..." - כי ע"י סרקאזם רציתי להדגיש את האבסורד עבור "הפרבולה" ועבור קוראים אחרים)

יחד עם זאת מנסיון אני יודע שהדיון עלול היה להסתיים, ולאו דווקא בגלל נקודות מוצא שונות, אלא בעיקר בגלל שהמשך הדיון עשויי לגעת באבני הביניין של המציאות הנתפסת והשוני בכלים שמשמשים לעיצוב ובנייה של העולם הפנימי. קשה מאוד לנהל דיון שמצריך רמה גבוהה של אינטימיות עם איזה דמות זרה ווירטואלית דרך האינטרנט ועוד ע"י ממשק טקסטואלי בלבד.

לסיכום,
מה שניסיתי להראות לך זה שאני חושב שהתגובות שלי היו כן לעיניין ושכן יש בהן תועלת, ועל מנת שתוכל להבין אותי יותר בקלות שטחתי את הבסיס הלוגי לטענותי (על התועלת הכוללת עבור הקוראים שהם לא המתדיינים) עם דוגמאות לסוגי התועלת הרבים אותם אני באופן אישי הפקתי מהדיון.
דרך אגב, זה שאני חושב שאתה טועה זה לא אומר שאני חושב שלא היית צריך לכתוב את התגובה שלך בכלל. להפך. כל התגובה הזאת שלי לא היית נוצרת ללא התגובה שלך.
מה שעוד יפה למשל, והקסם הזה קורה כל הזמן, הכתיבה של התגובה שלי אליך יצרה עוד אקסטרה תועלת ואפשרה לי לחדד שתי נקודות מעניינות נוספות. האחת רלוונטית בעיקר אלי ובחרתי שלא לציין אותה, ואילו השניה קשורה לתגובה של "Life in the Market" אליך ואני אגיב לו שם.

אהה, וחשוב, כמעט שכחתי את השאלה שלך לגבי מה לעשות עם "אנשים עם בסיס שונה".
לא יודע. לא באמת מבין למה אתה מתכוון. לא צריך לעשות איתם כלום. להיות שונה זה לא מחלה.
לבני אדם יש יכולת לשנות את עצמם בעצמם אם הם ירצו בכך. בפועל אני יכול לשנות רק עצמי.

אישית המטרה הראשית שלי ובעיקר באינטרנט זה לשפר את עצמי ובשביל זה אף אחד לא צריך להשתנות בשבילי ואני לא צריך לשנות אף אחד.

אם התכוונת לשאול איך לתקשר או להבין את האחר באופן כללי, אז זאת הרי שאלה שאלתית עתיקת יומין ויותר מידי קשה לדון בזה עיניית סתם כך כדרך אגב על גבי הפורום, במיוחד שאני בכלל לא בטוח שלזה אתה בכלל התכוונת.

מצטער על החפירה אבל תודה על ההזדמנות.
לכל דבר שנעשה ברצינות ועם intent יש ערך.

 

[icemano]

\/ זהירות פוסט ארוך מעליך \/

 

[מחתרת חדשה]

"אציין בקצרה"? היגעת לצד השני של כדור הארץ

בדרך קיצור.
אל תצטער, שיצטער זה שצריך עכשיו לסתום את החור

 

[מחתרת חדשה]

השוני במאפייני תגובותיך מביא אותנו ל2 מסקנות

האחת רלוונטית בעיקר אלינו ואנו בוחרים שלא לציין אותה, ואילו השניה אליך וגם אותה אנו בוחרים שלא לציין.

את המסקנה השילישית אנחנו שומרים בכספת וזורקים את המפתח

 

[מחתרת חדשה]

יש לנו כמובן עוד מסקנות אבל על סמך נסיוננו

אין לנו ספק שמנהלי הפורום וצבעוניו הנטחנים (כמקובל) עד דק, בתחום בו הם אמורים לכאורה להבין, מטבע שמו ותפקידם בו, לא יתנו יד לפרסומן, אז גם עליהן אנו מוותרים, וכך כולם ייצאו נשכרים.

אין בתוכן דברינו אלה כדי לגרוע ממומחיותם של כינויים אלה או אחרים בתחום כלשהו, וידוע שלפעמים השה המובל לטבח של אתמול הוא הטבח של מחר וההיפך

אסימן, הדיונים מופלאים אבל מה עם בורסה?
יש איזו מניה מומלצת?
סקטור בארץ או בחו"ל?
איתות כלשהו?

 

[icemano]

יש לי ניסיון מר בלתת עצות

לפני כשנה, מבלי לשים לב ולייחס לזה את הרצינות הראוייה, הסתבר לי בדיעבד שלקחתי על עצמי תפקיד של משיח. זה שינה את מהלך חייהם של מספר אנשים, כולל אני כמובן. אחד מהם במיוחד, לפי מה שגורמים מקורבים מוסרים לי, כנראה עלול להיות כל חייו על כדורים. אמנם שוב שיחררו אותו לא מזמן אבל אני די משוכנע שהוא עדיין חושב את עצמו למשיח המים והכל זה סתם הצגה בשביל האלה עם החלוק הלבן.

לא יודע כמעט דבר בנושא השקעות. אני מנסה לרוב רק לעקוב אחרי הלוגיקה של אחרים.
חקר האמת כשלעצמו נותן לי תשואה מספקת כרגע.

ובכל זאת, אולי משהו שקשור באנרגיה חלופית וחזירים?
'חזירים' בעיקר משתי סיבות:
http://answers.yahoo.com/question/index?qid=20120321081939AAmZn6b
http://www.youtube.com/watch?v=8NV00luZurw

 

[מחתרת חדשה]

אז לפי דבריך אתה כנראה משיח שקר

אני המשיח האמיתי
וכשצריך אני אפילו מטלפן
במיוחד לירדנה אשתו של השכן

אגב, בגלל שאינך יודע כמעט דבר בהשקעות כדבריך, קח פרי ותהיה לי בריא:

מידע פנים זו עבירה פלילית

 

[icemano]

ישנם רק משיחי שקר

כולל גם אלה שטוענים הפוך.

אבל למה bold למה??
טוב נו, לפחות בעיבריתית אין אותיות caps.

ואם את בקטע של בריאות, מה דעתך על דיאטת מיץ באריום וחוקן גזר?
או שזה בכלל הפוך? מיץ גזר וחוקן באריום?
אולי כדאי לבדוק את שניהם כדי להיות בטוח?

אני לא רופא ואין/ויש לקחת את דברי כהמלצה/כהלצה לשום/לכל דבר.

 

[Life in the Market]

ספר עוד קצת... נשמע מעניין

 

[icemano]

ניסינו לעזור לאמא חד הורית ולבן שלה

ניסינו לעזור לאמא חד הורית ולבן היחיד שלה

ניסינו לעזור לאמא חד הורית ולבן היחיד שלה להצליח לתקשר כבני אדם לפני שהמצב יתדרדר, לפחות זאת היתה המטרה. אני אישית הנחתי בתמימות ששורש הבעייה הינו בעיקר סביב הסוגייה שהבן בעיקר מעשן כל הזמן ואילו האמא מדאגה וגם מבורות עושה ואומרת דברים שמצטיירים כאיום ומייצרים אנטגוניזם אצל הבן שלה שמנסה לעשות את צעדיו הראשונים לעצמאות אחרי הצבא.

אחי הקטן מכיר אותו הרבה שנים, וגם אני מכיר את אמא שלו ואותו. אמנם הוא ואחי כבר לא באותם מעגלים, אבל אחי הזהיר אותי שלא אתערב ושאין לו מושג אבל "משהו" לא בדיוק ברור קורה שם. הסתבר לי שבאופן כללי זאת לא הייתה שנה קלה עבור הבחור. החל מפרידה מחברתו, דרך הכאה על ידי שוטרים ושלילת רשיון על נהיגה בשיכרות, ועד לאיבוד העבודה והדירה ומעבר חזרה לבית אמא. חרא דבר.

בכל מקרה, ישבנו שבת אחת איתו ועם איזה חבר שלו ודיברנו על כל מיני. הכיוון שלי היה ראשית בכלל להבין את הבסיס, מי נגד מי. רציתי קודם כל לבוא ברגוע ובכבוד, לדבר אמיתי לא בחרטא גבר אל גבר, ואולי בהמשך אצליח להציע לו כל מיני אופציות ללמוד או להתעסק איתם והוא יכבד אותי מספיק על מנת להתייחס להצעות שלי ברצינות. בנוסף רציתי גם לראות את החיובי שלו כדי שכאשר אני אשב לדבר עם אמא שלו אצליח להעביר לה את מה שראיתי, כי היה נראה לי שאת הצד החיובי היא לא ראתה כבר זמן מה.

משם הכל קרה מהר. שבוע אחרי זה בדיוק אני מקבל טלפון לבוא לתחנת המשטרה, האמא הזעיקה עליו את הרשויות. מסתבר שהוא נפל על איזה זבל של קיוסקים וכשהאמא הזעיקה פרמדיקים הבן איים עליה ועליהם, כביכול. לא יודע אם זה נכון, אבל כשנכנסתי לתא שבו החזיקו אותו, הוא שכב שם על הריצפה עם הרגליים במאונך באוויר נשענות על הקיר, ממלמל מילים לא מובנות. הוא בכלל לא זיהה אותי. ביקשתי מהשוטר שנכנס איתי שיעזור לי להרים אותו ולהושיב אותו על הדרגש. חיבקתי אותו איזה 5-10 דקות עד שהתחלתי לראות שהעיניים שלו מצליחות להנעל עלי ליותר מכמה שניות רצוף. המשטרה הסכימה לשחרר אותו מאחריותה ללא תביעה רק אחרי שהאמא הסכימה שהוא ילקח לבית חולים לבדיקה. הבית חולים הריץ עליו את פרוצדורת המיון הרגילה של חשש להרעלה ולאחר כמה שעות הוא כבר נראה והגיב די נורמלי והינו כולנו כבר בדרך הביתה.

מה שקרה לו אחרי זה לא ממש ידוע, אבל לאחר מספר ימים הוא ברח מהבית. לצערי המשטרה מצאה אותו ראשונים בשכונה אחרת ליד איזה שדה בקצה העיר. השוטרים הוזעקו למקום בתגובה לדיווח על בן אדם ערום שצועק ומטריד אנשים. היות והוא שוב נכנס למצב הזה שהוא לא מגיב וממלמל, השוטרים פעלו לפי הנהלים המקובלים על מנת לרסן אותו ולהחזיר את הסדר על כנו בעיקר ע"י שימוש בספריי גז לפנים ומכות. כשאני הגעתי הוא כבר היה באמבולנס אזוק. אמנם היה קצת אור בחלון (הוא קרא בשמי) אבל בפועל אף אחד לא היה בבית. אני זוכר במעורפל שהשוטר האחראי מזהיר אותי שלא כדאי שאני אגע בו כי ריססו אותו בכימי שורף לעיניים ושחבל שלמשטרה אין תקציב אחרת היה אפשר לצייד כל שוטר בפייזר חשמלי. יותר טוב פייזר חשמלי.

נסענו באמבולנס מפה לשם איזה שעה שעתיים עד שהרשויות השונות הסכימו ביניהם על הנהלים של מה לעשות. המחלוקת העיקרית היתה האם ישר לוקחים אותו למוסד פסיכיאטרי ושם הוא כבר יעבור בדיקה פיזית ראשונית וגם יוכנס לאישפוז, או שקודם לוקחים אותו לבית חולים לבדיקה פיזית ורק אז לאחר בדיקה של הפסיכיאטר של בית החולים להכניס אותו לאישפוז במוסד פסיכיאטרי. כן, סוגייה עיניינית מאוד לכל הדעות. לכל הדעות למעט לדעתם של אלה שבפועל קשורים לנושא ישירות.

הבית חולים ניצח ונסענו לשם. נכנסנו לפס הנע במיון ויחד עם כל שאר המסכנים שם עשינו את דרכנו בין התחנות השונות של הפרוצדורה הרפואית. שעות. לא זוכר זמנים ביום הזה בכלל. כנראה בגלל שהבחור סווג כאלים מסוכן ולא מתקשר נוצרה איזה מחלוקת קלה בין המשטרה לבין הבטחון של בית החולים לגבי האזיקים והעברת האחריות. סוכם, שרק לאחר שהבחור יסומם רשמית על ידי רופא מרדים, המשטרה תסיר את האזיקים (בידיים מאחורי הגב וברגליים) ואז הביטחון יאזוק רק את שני הידיים לשני צידי המיטה. את הרגליים בפיסוק יקשרו לצידי המיטה עם סדין. רק אחרי קבלת האישור שהמאושפז לא מהווה סיכון לעצמו, לשאר המאושפזים ולצוות הרפואי ניתן היה להמשיך בפרוצדורה הרגילה.

זה היה יום ארוך מאוד. יצאנו לחפש אותו בבוקר ואני חושב שמשעה 10 לא זוכר כשמצאו אותו הייתי צמוד אליו עד הערב, עד שהוא הוכנס רשמית למוסד. במשך שעות אני פיזית מחזיק את הבן אדם ורואה איך הוא פשוט נגמר לי מול העיניים.

ביקרנו אותו מספר פעמים עוד כשהוא היה במוסד וגם כשהוא כבר יצא. על פניו נראה שהכדורים שמנסים אליו משפיעים משהו אבל לך תדע. אני יודע שאני לא יודע כלום על כלום, אבל אני כן יודע שלא הצלחתי להציל אותו. זה לפחות מה שאני עדיין מרגיש, אבל קצת פחות.

 

[קרלטון]

כל פעם אני חושב שכבר אי אפשר לשבור

את שיא ההודעה ההזויה, ומופתע מחדש. המציאות מוזרה מכל דימיון.

 

[icemano]

אז ההודעה יותר הזוייה או שהמציאות יותר מוזרה?

חוץ מזה, הפתעות זה טוב לא?
או שאנשי שוק ההון לא אמורים לאהוב הפתעות?

אני מנסה ללמוד את התחום.

 

[Life in the Market]

תיזהר, אתה נוגע בנקודה רגישה

הפתעות זה לא הקטע שאנשי שוק ההון הכי אוהבים.

למעשה, זה אחד הנושאים שאני מקדיש לו לא מעט זמן בכתיבה שלי על התחום (ואני חושב שהוא קשור מאוד להרבה מהדברים שאני כותב כאן בפורום).

על רגל אחת, זו תפיסת העולם שלי- משהו כמו 90% מההצלחה בשוק ההון היא פועל יוצא של הבנה אמיתית שהשווקים (כמו המציאות) מאוד לא צפויים (וצורת ההתייחסות והעבודה שההבנה הזו מולידה) ו-10% ממנה קשורה ביכולת ניתוח.

מה שקורה לרוב המשקיעים זה שהם מנסים להתמודד עם אי הוודאות ע"י השקעה של בין 90-100 אחוז מהזמן בניתוח 'אובייקטיבי', מתוך הנחה שאם הניתוח מספיק טוב זה יחסוך להם את ההפתעות הלא נעימות שהמציאות כל כך אוהבת לזמן לנו.

ובקשר לסיפור ה-'משיח': במובן מסוים, כוונות טובות ומאמצים כנים לעזור ולתקן דומים לפעמים לניתוח השוק, מפני שבשניהם אנחנו מניחים שאם נשקיע מספיק זה ימנע תרחישים לא רצויים.

 

[השוטר הרע]

דרוש הסבר נוסף

אם השווקים מאוד לא צפויים - איך ההבנה הזו עוזרת להצלחה בשוק ההון ? אני יכול להבין איך הבנה כזו יכולה לעזור להימנע מהפסדים מתמשכים, אבל איך היא יכולה לעזור בהשגת רווחים ?
מה שלא צפוי - רק המזל יכול לעזור שם.

 

[Life in the Market]

זה עניין של הסתברויות

תיאורטית הכל יכול לקרות כמובן, אבל הסיכוי לתרחישים שונים איננו זהה.
נדמה לי גם שזה לא כל כך קיצוני או מהפכני כמו שזה אולי נשמע לך.

הדיון הזה כבר התארך יתר על המידה גם ככה, אם אתה באמת מתעניין תקרא בתור התחלה את שני המאמרים האחרונים שפרסמתי בבלוג ואז אשמח להמשיך בדיון.