חברי פורום נכבדים, מנהלת נכבדה,

מחשבות

New member
חברי פורום נכבדים, מנהלת נכבדה,

האם אתם נהנים מן הקריאה? האם יש תמיד קול קטן בצד האומר מה לדווח לפורום? האם הקול הקטן הזה בצד מפריע יותר משעוזר, מסיח את הדעת? האם הקול הקטן הזה שבצד דווקא מעניק רובד נוסף לקריאה כשצריך לזכור מה לדווח לפורום?
 

Ferma

New member
כן. לא. לא. לא רלוונטי.

על רוב הספרים שאני קורא אני לא "מדווח" (אם תתבונן בטיב הדיווח שלי, תבין למה). אני מדווח על ספרים יוצאי-דופן שעוד לא דווחו (ואלו, בהתשב בטעמי ובזמן הפנוי שיש לי, נדירים). אבל, קשה לדעת אם ספר הוא יוצא דופן עד הסוף. כך למשל Prime Obsession הסתמן כספר מצויין, אבל הוא אכזב אותי בפרקים האחרונים. קריאה היא קודם כל בשביל עצמי. אני לא מקבל כסף על היבקורת שלי, אני מבקר ספר שאהבתי לטובת אנשים שלא שמעו עליו ואולי יוכלו להפיק ממנו הנאה; אז אני לא חושש לגבי הביקורת עד אחרי שאני מסיים את הספר.
 

סקיפי

New member
אני נהנית מקריאה

ובאשר לכל השאר - אני לא קוראת תוך כדי לחץ לדווח למישהו, אלא תוך ביקורת לעצמי. אפילו ספרים לבגרות, לדוגמא - ספר יכול להיות רע ויכול להיות טוב, ואני יכולה לסבול בקריאה או להנות; אבל על המבחן חושבים כשמגיעים אליו, לפחות בנקודה הזאת. אפשר לכתוב על ספר גם אם חושבים עליו רק אחרי הקריאה, ולי אישית זה יותר נוח.
 
../images/Emo13.gif אבל ברצינות סקיפי, אני ומחשבות

הגענו לגיל המגעיל שהזכרון כבר לא מה שהיה פעם... אצלי לפחות... למרות שאני צעירה ממנו יש לי יותר חורים במוח ממוח.
 

מחשבות

New member
כשתגיעי לגיל 40 ותחושי את בגידת

הגוף נשוב לדבר בפורום אותו אני מנהל: התנהגות בריאותית.
 

מחשבות

New member
יש חורים במוח שכבר לא מאפשרים

לראות תמונות, לפחות לא בלי קארל צייס.
 
../images/Emo6.gif בהחלט, בבדיקת MRI מוחות

מסויימים נראים כמו תחרה... אבל כל עוד אפשר לקרוא ספרים ולהנות מהם, הכל בסדר!
 

Mנטה

New member
כן ולא

אני קוראת בשביל עצמי ולא בשביל הפורום. אבל הפורום משפיע על הקריאה שלי. לפעמים כי אני קוראת דברים שהמליצו כאן או אי המלצות. לפעמים כי אני שואלת באמצע הקריאה אם כדאי להמשיך. ולפעמים כי אני נתקלת בפסקה נפלאה ותוהה אם לסמן אותה כדי לספר עליה בפורום. אבל הקול הזה מאוד קטן, בעיקר אני קוראת בשביל עצמי.
 

מחשבות

New member
איפה כתבתי שמזה הבנת שאני קורא

בשביל הפורום? אני בטוח קורא בשביל עצמי, אבל מאז הצטרפותי הפעילה לפורום, נוסף לו בהחלט קול קטן. רובד נוסף נוסף לו לקריאה.
 

suki da yo

New member
בודאי שאני נהנית מהקריאה

תודה לאל יש עוד זמן עד שאצטרך לקרוא מאמרים וספרים לשם בחינות, ובנתיים אני קוראת רק מה שכיף לי לקרוא. בדרך כלל אני מספרת פה בפורום רק על ספרים שהיו טובים כל כך שבמהלך הקריאה שלהם לא חשבתי על שום דבר באופן כללי.
 

מחשבות

New member
כלומר, נהנית כל כך מספרים מסויימים

עד שזה לא הפסיק להציק לך שאת צריכה לספר לנו? וזה כל כך הציק שזה חנק כל מחשבה אחרת?
 

suki da yo

New member
לא. הכוונה היא שהספר היה כל כך טוב

שלא יכולתי להכיל אף מחשבה חוץ מאשר על הספר בכל רגע פנוי. ואז כשהתעוררתי מהתרדמת נזכרתי שיש אנשים בפורום ספרים שאולי יעריכו את הספר הזה.
 

מחשבות

New member
הבנתי היטב מה אמרת, אבל גם

כשאני קורא האסוציאציות לא מפסיקות לפעול מעודף אייקיואין והייתי חייב לעקוץ.
 
למעלה