יום שישי היום... ובקושי הייתה פעילות השבוע! למרות שאנשים מסויימים שנעדרו הספיקו לחזור! מה קורה איתנו? האם גם אותנו תפס הקיץ והחום כמו ריחם של הכרובים בסביבת אנק-מורפוק? האם גם אנחנו שוקעים לאט לאט אבל בנחישות כמו לבנה שנזרקת על הנהר?
השבוע הייתי צריכה שוב ללכת, ועכשיו אני פה לשבועיים, עד ה-1 בספטמבר, ואז אצטרך לנטוש שוב, להרבה זמן. ואם כבר, יש מפגש? אין מפגש? איפה, מי, מתי ולמה. תודה מראש.
הייתי בסמינריון שירות לאומי, ובהתאם-אני צריכה ללכת לשירות לאומי (אחרת, חבל על השבוע שביליתי באכסניה המתפוררת ההיא). אבל אני אבקר בימי שישי! אני מקווה. ... אז רגע, מתי המפגש?
למה? נ.ב. אני היום ממעט בתגובות כי פשוט לא ישנתי, אנא התחשבו נ.ב. לנ.ב. spirite בבקשה לתמוך בי בפורום השני, שמה כבר אין לי כח אפילו לקרוא, הסברים אחרי שאשן יותר מ 8 שעות, בתקווה מחר
אם מישהו לא אוהב דברים שאני כותבת, אני פשוט מניחה אוטומטית שהוא אידיוט. אני הרי כל כך מוכשרת והכל. אני אגב נוקטת באותה השיטה במקרה ומישהו לא אוהב אותי בכלל. זה פותר לי הרבה בעיות בחיים.
אבל לא יותר מידי. הכוונה היא שאני לא בא ותוקף אותו חזרה אלא פוגע איפה שזה כואב באמת! בדג זהב שלו! כן! גיליתי את פרצופי האמיתי! אני הוא הרוצח הסדרתי של דגי זהב! אני תופס אותם, שובר להם את האקווריום, לוקח את הדג ונעלם! הבנאדם מקבל מכתב שבו מתואר איך טיגנתי את הדג זהב על אש קטנה בלי שמן ובלי חומרי הרדמה! בפועל אני שם את הדג באקווריום חדש ומוסר אותו לאימוץ במשפחה אוהבת... זה רע מצידי לא?
מר פרידמן הרשע והמרושע מהספר שלי... הוא באמת חולה נפש. ויש לו חיבה נוראית למשחקי מילים, מה שבאמת מעיד על מוח מעוות- "כמה אירוני, רוני! ...אני חשבתי שזה היה די שנון, לא?"