חברים יקרים, עברתי על ההודעות כאן

חברים יקרים, עברתי על ההודעות כאן

והחלטתי שצריך להעלות יותר דיונים רציניים בפורום! אז הנה נושא לדיון: מה דעתכם על מצב החסה בשטחים?
סתתתתתתתתתם הנה הנושא האמיתי לדיון: הפרדת דת ומדינה - בעד ונגד, מה דעתכם בנושא?
 

אלעד2

New member
במקום נושאים כבדים כגון זה

למה לא להעלות דברים יותר יצירתיים ופחות נדושים. למשל... נגיד... פרקי אבות כתוב: כל שיש בו 3 דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו... וכל שיש בו 3 דברים הללו מתלמידיו של בלעם הרשע... אז לפני שמתייחסים לעצם התכונות מדוע נאמר "תלמידיו של.." נשאלת השאלה מדוע לא נאמר "מה בין אברהם אבינו לבלעם הרשע"? אה? רעיונות? מישהו?
 
בלעם "הצדיק"... --------->

מי שהיה רואה את בלעם, היה בטוח שהוא אחד מגדולי הדור. רק מלהתבונן בפרשת בלעם, ולראות כיצד הוא מדבר עם מלאכים... כיצד הוא מכובד בעיני הבריות, היה אפשר לטעות ולומר שבלעם כאברהם בצדיקותו. (שימו לב באיזה כבוד קיבל את שלוחי בלק ונתן להם לישון בביתו - מכניס אורחים למהדרין...). אז מהיכן באמת נדע שהוא כל כך רשע? רק אם נבדוק את הפירות שלו, כי בפירות - האדם ניכר. אם התלמידים הולכים בדרך מסויימת, סימן הוא שרבם הלך בדרך זו, גם אם בעיני בשר נראה כאילו הוא הולך בדרך אחרת. וכך גם בלעם. הוא הצטדק והתייפייף בנפש "רוחנית" כנביא... אולם מתלמידיו אפשר היה לראות באמת מה הוא שווה. וכך להבדיל, באברהם אבינו, תלמידיו, הם בני ישרא, ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. תלמידיו הם בעלי עין טובה ונפש כנועה לאביהם שבשמיים וכו'. מכאן - שגם רבם היה כך. (ד"א - גם עשו, כבלעם, בודאי היה נראה כצדיק וגדול. לא נשכח את שאלותיו "ההלכתיות" כיצד עשרים את המלח וכו', אבל מי שמוציא מתוכו עמלק, סימן שזוהי מהותו)
 

אלעד2

New member
אשריך אוהב ישראל, אלא שלענ"ד

אין הדברים תמיד נכונים. (גם אם נאים הם) שהרי כמה וכמה מצינו שהיו צדיקים ואפילו ב-נ-י-ה-ם היו רשעים, ובכלל זה אבותינו הקדושים אברהם ויצחק. ולפי דבריך שמא נאמר חלילה שאיגלאי מילתא למפרע שגם הם לא היו צדיקים? ושמא נאמר שאיגלאי מילתא שצדק הגר"א וטעה בעל התניא, בגלל כמה פוחזים בדורנו זה? אלא ודאי האחריות בסופו של דבר על התלמיד מה יעשה ולאן ילך. לכן הדרא קושיא לדוכתא: (חזרה קושיה למקומה:) מדוע נקט התנא לשון "תלמידיו של.." ילמדונו חכמי הפורום, מדוע?
 
צודק אבל לא פה...

שים לב שאנחנו מתייחסים לתלמידים, לא לבנים. לא תמיד הבן הוא תלמיד, ולא תמיד הריהו מוכן להיות תלמיד או להתנהג כתלמיד. למשל, בניו של משה רבינו לא היו תלמידיו כמשמשו יהושע בן נון, דרגתם כתלמידי משה הייתה הרחק מאחור, ועל כן לא ירשו את הנהגת משה רבינו. לכן גם אמרו חז"ל שעל הרב ללד תלמידים הגונים דווקא ולא כאלה שיביאו ח"ו לחילול ה' וכדו'. תלמידים - אפשר לבחור, בנים - לא... ועל הכל הגישה היא לבדוק לאורך זמן - אם לאורך זמן תלמידיו מתנהגים כך וכך (לאור זמן הוי לאורך דורות), אזי רבם אף הוא היה כמותם.
 

אלעד2

New member
אני ממש מבקש סליחה מכולכם

על כך שאני מפריע לדינים ברומו של עולם המתקיימים בפורום זה ומטריח אתכם עם דברים בני 2000 שנה כפרקי אבות אבל לא נורא תוך שניות השרשור יזוז למקומו הטבעי. לאוהב ישראל, יפה חילקת בין תלמיד לבן, אבל עדיין ההשואה נכונה במידה מסויימת וידועות ההשוואות בין בנים ותלמידים, וכל המלמד בן חברו תורה כאילו ילדו וכו'. ולגופו של עניין, ידוע לנו על תלמידים של גדולי עולם ששנו ופרשו, כאלישע בן אבויה למשל ועוד. וכי משום כך נאמר משהו על ר' מאיר ותורתו? וכי אין בחירה חופשית לתלמיד לאן ילך ומה יעשה עם משנת רבו? ושוב, וכי הפוחזים בחב"ד דהיום מעידים על טעות כביכול של בעל התניא? שוב אני אומר, הרעיון רעיון יפה, המבטא את זה שתאוריות נמדדות גם ברמת השטח, אבל לא נראה לי שאפשר לומר שזה כלל ברזל ואמת מידה. ושוב סליחה על ההפרעה לדיונים החשובים באמת.
 

naani

New member
אני לא סולחת...

דווקא נחמד לראות כאן דברים מהסוג הזה... לשם שינוי...
 
למעלה