חברות שמספקות מתקני מים ביתיים

Brendan of DNA

New member
חברות שמספקות מתקני מים ביתיים

הוועדה לפניות הציבור דנה היום בפניות ציבור בנושא שירותים שנותנות חברות שמספקות מתקני מים ביתיים יו”ר הוועדה, ח”כ הרב ישראל אייכלר, ציין בדיון כי שיטות השיווק של החברות שמשווקות מכשירי מים ביתיים מלוות לעתים בהטעיה ובניצול מצוקה של אוכלוסיות חלשות. כמו כן, בעיה נוספת הנה של הצרכנים המתחרטים על חתימתם על העסקה והם נתקלים בקשיים רבים בבואם לבטלה כאשר לרוב אינם מצליחים כלל לבטלה. בנוסף ציין ח”כ אייכלר כי מערכות לטיהור מים הן מערכות לשימוש רב שנתי ודורשות תחזוקה שוטפת שלהן ובהיעדר תחזוקה נכונה של המערכת, נגרמים נזקים רבים ואיכות המים נפגעת. ח”כ יגאל יאסינוב ציין כי גם אליו הגיעו משווקים אגרסיביים ושכנעו אותו לרכוש 2 מערכות מים. לטענתו, כשביקש להחזירן כי לא היה מעונין בהן, נדרש לשלם דמי ביטול של 300 ₪ עבור כל מערכת. בישיבה נכחו פונים. פונה אחד סיפר כי הוא ובתו נענו למודעת דרושים המזמינה אותם להשתתף בקורס מכירות לשם שיווק מטהרי מים. לטענתו, במהלך הקורס לימדו אותם שיטות שיווק שונות כולל שימוש באמצעי הפחדה כגון, שמים שאינם מטוהרים יכולים לגרום לסרטן.בסיום הקורס נדרשו הפונים, כחלק מתנאי העסקתם במקום, לרכוש מכשיר לטיהור מים. יום למחרת גילה הפונה כי במסגרת המכירות של חברת ישראכרט נמכר המכשיר בכ - 700 ש”ח פחות. בעקבות כך, החליט הפונה להחזיר את המכשיר לחברה ולבטל את התקשרותו איתה, אולם למרות זאת המשיכה החברה לגבות ממנו כסף באמצעות כרטיס האשראי. פונה נוספת שנכחה בישיבה סיפרה כי התקשרו אליה מחברה מסוימת והודיעו לה שבאזור מגוריהם עורכים בדיקת איכות מים חינם וללא מחויבות מצדה. כשהגיע הסוכן, הוא הכניס אלקטרודות למים, שהשחירו את צבעם. לטענת הסוכן, איכות המים בביתה היתה ירודה ביותר. כשסירבה לחתום על העסקה, הוצע לה כי תקבל את המכשיר לתקופת ניסיון למשך חודשיים ללא כל תשלום מצדה. היא הסכימה להסדר ומסרה בטלפון את מספר כרטיס האשראי שלה. לטענתה, למחרת הגיע סוכן החברה ורצה להתקין את המכשיר בביתה. לאחר מספר ימים, התחילו לברר לגבי המכשיר וגילו מכשירים זולים יותר. לטענתה, כשביקשו לבטל את העסקה, נענו שרק המנכ”ל מוסמך לבטל את העסקה, אך עם המנכ”ל לא יכלו לדבר כלל. עד היום הם לא הצליחו לבטל את העסקה. חני מונין, סמנכ”לית רשות ההסתדרות לצרכנות, ציינה בדיון כי יש להחמיר באכיפה ובענישה כנגד חברות מטהרי המים המציגות מצג שווא לכאורה, בו מי השתייה בארץ מסוכנים לציבור וכי ישנו צורך הכרחי במטהר מים, מה שאינו נכון. מונין ציינה כי על הצרכנים ששוכנעו לרכוש מערכות טיהור לדעת כי ביכולתם לבטל את העסקה בתוך 14 יום ולקבל את מירב כספם חזרה. בנוסף מציעה הרשות לאסור שימוש בטכניקת האלקטרודות כטכניקת שיווק מטעה. עו”ד יעל כהן שוואט, מהמועצה לצרכנות, ציינה בדיון כי חלק מהחברות המשווקות מטהרי מים בשיטת הרוכלות מנצלות את חוסר האמון של הציבור באיכות המים בישראל כדי להפחיד אותם ומנצלות את בורותם ו/או מצוקתם כדי להביא אותם לקשור עסקה בתנאים בלתי מקובלים ו/או בתמורה העולה על התמורה המקובלת, כל זאת תוך הפרה לכאורה של הוראות חוק הגנת הצרכן. שוואט דרשה כי התופעה המתוארת תמוגר על ידי שיתוף פעולה בין משרדי להסברה ולהגברת מודעות הציבור בכל הנוגע לאיכות המים בישראל. נציגי חברות שמוכרות מתקני מים ביתיים דרשו לאכוף את תקן 1505 ע”י הממונה על התקינה. לטענתם, קיימים למעלה מ-100 משווקים קטנים המייבאים לישראל מוצרים שאינם עומדים בתקינה ומעבירים אותם כמתקני מים מנהליים בעוד הם מתחברים לרשת המים ובכך מסכנים את הציבור. לטענת החברות, בהעדר אכיפה, הפעילות המסוכנת והפרועה ממשיכה ואף מתגברת. כמו כן ציינו כי ריבוי משווקים ללא מערך שירות מתאים וללא מנגנון התראה מסודר להחלפת החלפים גורם לכך שבבתים בישראל קיימות מערכות לסינון מי שתיה שהסננים לא הוחלפו בהן כראוי, דבר המהווה סכנה בריאותית. לטענת החברות, ציוד רב נכנס למדינת ישראל לא כמתקני מים, אלא כמערכות ציוד לגן. כמו כן, חברות רבות מתהדרות שהן בעלות תקן ותו תקן ממכון התקנים הישראלי ובפועל אין זה כך. לטענת חלק מהחברות, השימוש בניסוי האלקטרוליזה הנו הטעיה בוטה של הצרכנים ולדבריהם, יש לאסור שימוש באמצעי זה לצורך המחשה. גרישה דויטש, הממונה על התקינה במשרד התמ”ת, סיפר כי גם אליו ניסו להגיע ולמכור מערכת מים ביתית. כשביקש לקבל מהם את כתובתם, לא קיבל שום פרטים. לטענתו, הבעיה העיקרית בכל הנושא זה העונשים הקלים שקיימים כיום בחוק, ”2000 ₪ עבור שימוש באישור מכון התקנים הנו כדאי מאוד לחברות השונות וכל עוד העונשים לא יגדלו באופן משמעותי, התופעה לא תשתנה”. לדבריו, הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה, שמחמירה, את הענישה בנושא, תהיה הפתרון לבעיית ההונאה שקיימת. לטענת דויטש, במסגרת פעילות האכיפה שנעשתה מטעמם לא נתגלו בעיות חמורות המעידות על שיווק מכשירים שאינם עומדים בתקן ומרבית הבעיות בתחום נובעות מאופן שיווק המוצרים. ד”ר צבי קרן, ראש המעבדה לכימיה במכון התקנים, ציין כי כל הניסויים שעורכות החברות שמשווקות מכשירי מים ביתיים אין להם כל קשר לאיכות המים. ד”ר קרן ציין כי קיימות רק 4 חברות שיש להן תו תקן, שמשמעותו פיקוח מתמיד של מכון התקנים הישראלי. חברות משתמשות בתו תקן וזיוף אישורי מכון התקנים ואין עונש מרתיע על כך. אינג` שלום גולדנברג, מנהל המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, ציין כי איכות מי השתיה בישראל, הן מבחינה כימית והן מבחינה בקטריאלית, הנה גבוהה מאוד ועומדת בסטנדרטים הגבוהים ביותר בעולם. גולדנברג ציין כי איכות מי השתיה בארץ היא מצוינת ואין שום צורך אמיתי בהתקנת מטהרי מים ביתיים. לטענתו, הקשיות במים (אבנית) הנה דבר חיובי וטוב שמצוי במי השתיה בישראל. בסיכום הישיבה הודיע יו”ר הוועדה כי: 1. הוועדה פונה למשרד הבריאות ולמשרד התמ”ת בבקשה להביא לידיעת הציבור כולו את עמדת הממשלה כי איכות המים בארץ היא טובה ואין שום צורך אמיתי בהתקנת מטהרי מים ביתיים. 2. הוועדה פונה למשרד התמ”ת בבקשה לפרסם כי לצרכן שמורה הזכות לבטל עסקאות שנעשו ברוכלות תוך 14 יום ולאפשרות הפנייה לממונה על הגנת הצרכן במידה והעוסק לא מסכים לבטל את העסקה. 3. הוועדה תפעל לשינוי חוק הגנת הצרכן על מנת לחייב לצרף לכל חוזה עסקה גם טופס ביטול, דבר שיקל על הצרכן במידה וירצה לבטל את העסקה. 4. הוועדה פונה לשלטון המקומי ולמשרד הפנים בבקשה לבחון האם כל הרשויות המקומיות שולחות לתושבים דו”ח בנוגע לאיכות המים כפי שמתחייב על פי חוק. 5. הוועדה תפעל לשינוי חוק כרטיסי חיוב, כך שתהיה אפשרות לצרכן המבטל על פי חוק הגנת הצרכן, עסקת רוכלות או עסקת מכר מרחוק, לבטל במקביל גם באופן חד צדדי את עסקת האשראי, דבר שאיננו אפשרי כיום. 6. הוועדה תפנה ליו”ר ועדת הכלכלה של הכנסת על מנת לקדם את תיקון מספר 6 לחוק התקנים בנוגע להחמרת הענישה בתחום זה, דבר שיבטיח ענישה מחמירה יותר למי שאינו עומד בתנאי התקן או למי שמפרסם לשווא כי יש לו תו תקן. 7. הוועדה תפנה לממונה על הגנת הצרכן ולתובעת הראשית במשרד התמ”ת על מנת לבדוק באם שיטות השיווק בהן משתמשות חלק מהחברות המשווקות מטהרי מים, כגון שימוש באלקטרודות, אינן מהוות הטעיה של הצרכן. 8. הוועדה פונה למשרד התמ”ת לעקוב אחר שיטות גיוס סוכנים שיש בהם הונאת הסוכן והלקוח גם יחד ולהגיש תביעות משפטיות במידה ונדרש. © כל הזכויות שמורות, 2003, מדינת ישראל
 

amichai58

New member
תודה על המידע

אני מניח שבהרבה מקומות איכות המיים מהברז סבירה. הנקודה שלא בכל מקום יש אותה איכות מיים. ולא כל אחד יכול לדעת מה קורה אצלו. ואז יש בעיה שניה - שגם על המטהרים למיניהם לא תמיד אפשר לסמוך וגם לא על המיים המינרליים. למשל, לפי אובייקטיבי - המיים של עין-גדי לא תמיד טובים. ואני מזכיר שהם גם גורמים נזק לשמורה - פרטים כאן: http://www.pinat-hay.com/ain_gedi.htm
 
למעלה