חברה טובה נפגעה ממני ומסתייגת מעט

חברה טובה נפגעה ממני ומסתייגת מעט

יש לי כמה חברות טובות מאד.נוהגות לדבר בטלפון מידי יום ונפגשות לפחות פעמיים בשבוע.במקביל יש לנו חיי חברה ומכרים ומשפחה שאנחנו חולקים איתם כבוד מזה שנים שזה כולל גם כיבוד באירועים וכאלה.חברה שלי אמרה לי שהיא מאד פגועה משום שלא נענתי ל 2 מהאירועים שלה הויתה מצפה ממני כחברה לוותר על אירועים של אחרים שהתנהלו במקביל לטובת שלה.
נכון שמבחינת עדיפות היא עדיפה מעל אחרים אך החלטתי על פי חשיבות האירוע כשאצלה היה מדובר שמסיבת יום הולדת גיל 8.והאירוע של השכנה היה בר מצוה לבן שזה אירוע של פעם בחיים ולא כמו יום הולדת שחוגגים מידי שנה.כנ"ל גם לגבי חתונה של בת דודתי שחיתנה את ביתה ואצלה מוזמנת לחתונה של אח שלה.בוודאי שהצעתי לה מתנה והסברתי לה את השיקולים שלי ללא קשר למה שאני מרגישה אליה.אך היא סירבה לקבל את המתנות והנימוקים.ואני מצפה רק להבנה לא יותר.הדרישה שלי מוגזמת?
 

mom34

New member
קשה לי לתת לך תשובה חד משמעית. מצד אחד

לגבי הבר מצווה מבינה אותך, לגבי החתונה של אח שלה - נוטה להבין אותה יותר...
 

mykal

New member
אגיד לך מנקודת מבטי,

אני מבינה שהעלבון נובע--בגלל ויתור על שני ארועים ברצף.

אני אבל מצפה מחברה טובה, שתקשיב גם למחויביות האחרות שלי,
ולא תעשה מזה 'עסק' וכעס.

אני הייתי מזמינה אותה לכוס קפה, ואומרת לה,
נכון שנעלבת--זו לא היתה הכונה. אני מתנצלת, אבל מבקשת
ראשית שתביני שהיו לי שיקולים --לא חלילה נגדך אלא בעד משהו שנראה לי דחוף יותר
ושנית--אמרת, להבא אקח את הדברים שלך לתשומת לב,
אבל מריבה על הענין מיותרת. חבל להפסיד חברות על ענין כזה.

אולי יצליח לך. ואם לא--כנראה, זו לא חברות אמת--אז לא הפסדת כלום.
אין חברות בכח.
 
תראי רק את יודעת

אם הייתה כוונה לפגוע או לא
אם היא מרגישה פגועה תתנצלי ותגידי אבל.....
אי אפשר לרצות את כולם .
 
את עשית את שלך

את הסברת, נתת מתנות.
היתר - זו אחריות שלה - אם היא לא מוכנה לקבל את ההסברים, לקבל את המתנות - זו כאמור, החלטה שלה ואחריות שלה.

אין לך מה לעשות יותר מאשר עשית, מלבד להמתין. אולי במשך הזמן היא תבין את הצד שלך ותקבל. אם לא - אולי הגיע הסוף לחברות הזו.
 

maybesure

New member


לפני מספר שנים קרה לי משהו דומה עם חברה, במקרה שלה הייתה רווקה, שהיה לה קשה מאוד לקבל את העובדה שסדרי העדיפויות שלי פונים קודם כל אל משפחתי בעלי וילדי, ורק אח"כ את הפנאי שלי אני יכולה להקדיש גם לה. היא נפגעה והעדיפה לנתק קשר - ואני מכבדת את רצונה.
מה שכן - אמרתי לה שאם וכשתרצה אני פנויה גם אליה תוך שמירה על סדרי העדיפויות.
מה לעשות שאני לא רווקה כמוה?

אנשים שלא מסוגלים להבין סדרי עדיפויות יש בהם, בעיני, משהו אוגאיסטי. בחירה שלהם.
 

סמאדי

New member
ביחסים בין חברים, אין צודקים וטועים. הכל

מאוד סובייקטיבי.
אני מלת אם האחר נפגע. מזכירה לו עד כמה הוא חשוב לי.
אחרי הכל, זה מה שהאחר צריך לשמוע ולדעת בכדי להמשיך הלאה.
 
תודה רבה לכן.בחיי שאתן מקסימות


אני חושבת שהסברתי לה את עצמי וכמה אני רחוקה מלרצות לפגוע בה.לא רואה את עצמי בסוג של התנצלויות חוזרות משום שדיברתי אל ההגיון הבריא ומשם אני פועלת.לא נותנת לאף אחד להכתיב לי את דרכי באם לא נראה לה.או לתת לה הזכות "להעניש" אותי כי לה נראה שזה מגיע לי.אני שלמה עם עצמי ומבחינתי גם כיבדתי אותה בעבר בנוכחות שלי באירועים שעשתה.הצעתי מתנה כפיצוי לפעם שלא יכולתי ובצדק.ומרגע שנענתי בסירוב אין לי שום ענין לפנות איליה שוב.חוץ מלתת לה את הזמן הנדרש על מנת להבין.(מה שכן אני גם אמרתי לה הרבה לפני שאני מוזמנת לאירועים הנ"ל והיא שתקה ולא הגיבה. כולמר מבחינתי עידכנתי אותה וזה שהיא אולי חיכתה עם עצמה לראות לאן פניי יהיו מועדות גילתה אכזבה שזה לא היה איליה) משהו קצת ילדותי אבל לא נורא.זמן הוא המפתח

צר לי שקישקשתי לכם
אבל השיתוף בא לי בטוב איתכם
 
השאלה היחידה היא כמה החברות הזאת חשובה לך

אם היא חשובה לך - עדיף להיות חכמה מאשר צודקת - וכן להתנצל שוב, אם נראה שהיא עדיין פגועה.
אם היא לא חשובה לך - את לא צריכה לעשות כלום.
 
אני לא מסכמת את זה כך באם היא חשובה או לא

תמיד היא היתה חשובה.הרי לא פעלתי מתוך מטרה לפגוע אלא מכורח הנסיבות והחשיבות בעיניי.הסברתי לה מה היו השיקולים שלי,הזמנתי אותה אליי,וניסיתי לכבד במתנה.היא גילתה התנגדות בטענה שלאור כל מה שאמרתי עדיין הייתי צריכה לבוא איליה ולא לאחרים.אני לא חושבת שיש צורך בהתנצלות כמו ההסבר שנתתי.וכל טלפון מתנצל כזה או אחר רק יגרום לי להרגיש פחות טוב.אז למה?...אני חושבת שלתת לה זמן להרגע ולהבין את דבריי זה יהיה הכי נכון.
תודה חייבת להגיב
 
בואי נאמר כך - אם זו הייתה הבת שלך

לא היית מתנצלת כי "זה יגרום לך להרגיש פחות טוב"? או שהיחסים ביניכן היו חשובים בעינייך מכדי לפעול על פי פרינציפים?
הסיבה להתנצל היא אחת - כי את רוצה שהיחסים ישובו למסלולם במהירות האפשרית (אם זה באמת מה שאת רוצה). אם לא תעשי את זה - זה הימור - הם יכולים גם לא לשוב להיות תקינים בכלל.
אבל את יכולה גם לבחור לתת לה זמן להירגע, ואם את רואה כעבור זמן מה (נניח חודש) שהיא עדיין לא "נרגעת", את יכולה אז ליזום שיחה נוספת.
הפעולה שלך צריכה להיקבע לפי היעד שלך, ולא לפי הפרינציפ. אם את מוכנה להפסיד את החברות - את יכולה לא לעשות כלום לעולם. לא מוכנה להפסיד את החברות, אבל מוכנה להמר ולחכות חודש כדי לראות אם היא תירגע - את יכולה לחכות חודש. וכו'.
זה לא שלא קורה שיחסים בין אנשים מתנתקים בגלל סיבות קטנות, לכאורה. וכשכל כך קל, לפעמים, להימנע מהנתק באמצעות התנצלות פשוטה, חבל לא לעשות את זה. שוב, רק אם החברות באמת חשובה לך (וההתנצלות הזאת גם, על הדרך, תראה לה שהיא באמת חשובה).
 
חייבת אין פה עיניין של פרנציפ בכלל.ממש לא!

אני לא מרגישה שיש צורך בהתנצלות לאחר כל מה שהבהרתי.פשוט אין לי מה לחדש לה או לאמר לה משהו שלא אמרתי.אז על מה טלפון נוסף? ..וזה כפי שאמרתי רק עם הזמן היא תבין.ואם יעבור זמן מה ואראה שאין שום שינוי מבחינתה אז האופציה להרים טלפון מבחינתי בוודאי שיכול להתקיים אך זה שונה מטלפון התנצלותי חוזר.והחברות אכן חשובה לי
 
השאלה היא לא אם את מרגישה שיש צורך

אלא אם את חושבת שאם תרימי טלפון נוסף יש סיכוי סביר שזה יביא לשיפור המצב. אם לא - אכן אין טעם לעשות את זה ממילא. אם כן - רק תשימי לב שאת זאת שמחליטה פה שכרגע את מעדיפה להישאר "ברוגז" מאשר להרים טלפון, וכן, זה סוג של פרינציפ - וזה גם אומר לצד השני משהו לגבי כמה היחסים ביניכם חשובים לך.
אבל, שוב, זה לגמרי שיקול שלך, כמובן, וזה לא שלהחליט שאת מעדיפה לחכות זו לא החלטה סבירה.
 
אגב, אני התייחסתי לעניין

כאילו יש נתק ביניכן בגלל הדבר הזה. אם בכלל אין נתק, ואתן ממשיכות להיפגש ולשוחח בטלפון כרגיל, רק שהעניין הזה קצת מרחף ברקע - זה משהו אחר, ואת לגמרי יכולה להתעלם מהעניין אם הוא לא צץ שוב, ועם הזמן, אם היחסים ביניכן יימשכו כרגיל, סביר שהיא באמת תירגע ותעזוב את העניין.
 
למעלה