חברה בלחץ

[Some 1 Else]

חברה בלחץ

בחודשים האחרונים חברתי נתונה תחת הרבה מאד לחץ בקורס מסוים בצבא. הלחץ משפיע עליה בכל מיני תחומים, גם כשהיא חוזרת הביתה. היא בוכה הרבה ובבית היא הרבה פעמים עצובה, עייפה או עצבנית. אני מאד רוצה להקל עליה אבל אני לא יודע מה לעשות. זה צריך להיגמר עוד כמה חודשים אבל אולי יבוא משהו אחר שילחיץ אותה אחרי זה. איך אפשר לעזור לה להתמודד עם הלחץ והאחריות והציפיות של אחרים ממנה?

 

[גרא.]

Some 1 Else,אתה יכול חלקית לעזור

לחברתך, כשהיא באה לחופשה, בעיקר דרך הקשבה, תמיכה,ואמפטיה (תחושה של הזדהות עם רגשותיה)..אם זה אפשרי, לכו שניכם לבילוי, אם זה עם חברים, מועדוו, או סתם סרט טוב...היא זקוקה גם לאיוורור רגשי (וונטילציה), כלומר יכולת לפרק מעט דרך ההקשבה שלך, חלק מהמתח בו היא נתונה. והבילוי,משכיח ממנה לזמן מה, את קשיי הקורס.אבל זה לעיתים לא מספיק.ולכן היא תמיד יכולה לפנות לקב"ן היחידה בה נערך הקורס,לשיחה, לקבלת תמיכה ועזרה.אין שום פסול בשיחות עם הקב"ן,ואין שום סיבה שזה יפגע בסיכויי התקדמותה בצבא, וודאי לא באזרחית.האפשרות הנוספת, שאינה מומלצת, אבל היא תמיד קיימת ברקע, היא להפסיק את השתתפותה בקורס הספציפי הזה, כי אולי היא אינה בנוייה מבחינה נפשית כך, שתוכל להתמודד איתו..ויש לא מעט קורסים בצבא, למשל סייעת לרופא שניים, שבנות שחשבו שהן מתאימות, והתקבלו, לא עמדו בלחי התפקיד בגלל הצורך להחשף לדם ולכאב של המטופל. בת כזו שאינה יכולה להמשיך בקורס כזה או אחר, תמיד תשובץ לתפקיד אחר..אבל לדעתי,כן כדאי לעשות כל מאמץ, למרות הלחץ, כדי לסיים.יש בכך משום הוכחה לעצמה שהיא מסוגלת להתמודד במצבים קשה..שיעור טוב לאזרחות, מעבר לעובדה שהיא רכשה מקצוע ואפילו צבאי,בעל ערך.

 

[Some 1 Else]

תודה על התגובה, אבל

לגבי הבילוי, אני מנסה לשכנע אותה לצאת אבל הרבה פעמים היא עייפה או עצובה ולכן רק רוצה להישאר בבית. אני משתדל להקשיב לכל מה שהיא אומרת אבל אני גם לא כל כך מבין על מה היא מדברת בדיוק ואני לא יודע מה עובר עליה כל יום וגם יש דברים שאסור להגיד כי זה סודי... זה קורס ארוך של כמעט שנה ואני לא רואה את הפרישה שלה מהקורס כאופציה כי זה מאד איכותי והיא הכי מתאימה לזה בעולם מבחינת נתונים ואופי ודרך חשיבה. ולגבי הקב"ן, אז אחד הדברים שעוד פוגעים בה בקורס זה שהיא כמעט לגמרי לבד. זה קורס מצומצם מאד (3 אנשים בערך) ובתחום שלה היא לבד ולומדת לבד ואין לה עם מי לדבר על זה שם חוץ מהמדריכים שלה, שהיחסים איתם מאד פתוחים וחברותיים אבל הם בכל זאת מדריכים שלה.... לכן גם לא נעים לה ללכת לקב"ן כי היא מתביישת ש"כולם ידעו על זה" ושיסתכלו עליה כאילו היא פסיכית.

 

[גרא.]

S1E,קב"ן בצבא, תפקידו בין היתר..

לעזור לחיילים/ות במצוקה,כלל לא משנה מה הסבה.הברירה העומדת בפני חברתך היא או להתגבר על הבושה "שכולם ידעו על זה"..כלומר שכולם ידעו שהיא לחוצה,כאילו שהם לא יודעים...,או להמשיך להלחץ, מה שעלול בשלב זה או אחר לפגוע בהישגיה בקורס ולגרום להדחתה.היום יותר מבעבר, חיילים במצוקה פונים יותר ויותר לקב"ן, שהוא בתפקיד דוצה, אם כי לא מקביל לזה של פסיכולוג באזרחות..הרגשת הבושה לקבל טיפול בשעת מצוקה, היא מיושנת,והרבה פחות שכיחה מבעבר.זה מה יש,וחברתך חייבת לבחור.לא בחרה בטיפול, אין לה מה להלין, אלא על עצמה.

 

[Some 1 Else]

אוקיי, הבנתי. שאלה...

עד כמה אפשר לסמוך על קב"ן שיעזור לה? עד כמה קב"ן מבין? אני יודע על הרבה רופאים בצבא עם יחס נוראי שלא איכפת להם בכלל ממטופלים. ואני בטוח שקב"ן מקבל מיליון פניות מחיילים שסתם מתלוננים כי הם רוצים להשתמט מהצבא. זה בטח יוצר אצלו קצת אדישות וחוסר אמונה בבעיות של אנשים.

 

[גרא.]

S1E,שאלתך, משקפת,כמה דעות

קדומות לדעתי,ביעקר על רקע חוסר הכרות עם עבודתו של הקב"ן.קצין בריאות הנפש, יכול להיות עובד סוציאלי מיומן, פסיכולוג, ולעיתים גם פסיכיאטר. מרביתם אנשי מילואים, אבל לא בהכרח.נכון שיש לא מעט חיילים המנסים להשיג גימלים, או קל"ב, או בכלל שחרור מהצבא.חלקם עם בעיות מוצדקות.רבים אחרים מתחזים. אבל לקב"ן יש לא מעט כלים מקצועיים כדי לזהות ברוב המקרים אם הפונה אליו מתחזה, או שיש בסיס לתלונותיו..כמו בכל מקצוע, יש קבנים טובים יותר, או טובים פחות. אבל אין לי ספק,כי מרביתם עושים את עבודתם בצורה הכי מקצועית שהם יודעים ויכולים.גם באזרחות, מטפלים שונים, ביניהם פסיכולוגים ופסיכיאטרים, לא תמיד מצליחים לענות על צרכיו הטיפוליים של הפונים אליהם..הבעייה של חברתך,היא שהיא אינה יכולה לבחור לה את המטפל אבל היא בהחלט יכולה לבקש להחליף אותו, אם היא מרגישה שלא נוצרה כימייה ואין קשר טיפולי ממשי ביניהם.