זריחה אל מול שקיעה
- פותח הנושא jordenman
- פורסם בתאריך
קסנדרה...
הזריחה השקיעה היא אם הימים הינה גבול יפיפה ענוג הוא אורה הניצב נגד חופש וטהור. הזמן. השקיעה- היש טעם שאכתוב לך על יופיה או שהבנת את עוזו הרך? היא מהווה גבול בגלל המישור הסומוי של היצירה- זריחה אל מול שקיעה נעורים אל מול קשישות(אם זהו המונח הנכון). השקיעה כבר ראתה את היום, מזריחתה הגיעה בשלבים הסוגרים מעגל למרכז השמים, שם זרחה השמש בשיא תפארתה (אלא אם הוסתרה ע"י ענן- נושא אחר) ואז הזחלה באיטיות לעבר קו האופק ובציבעי השקיעה הענוגים והשלווים, הגיעה לגבול החיים. הגבול אשר אומר שזמנה תם. ומהו הזמן? אין לו כשלעצמו הגבלה, אך כלפי החיים הוא אכן מוגבל. כשהם יגיעו אל מותם בחושבם שראו את רוב המראות (לפעמים) והעניקו ידם במעשי טוב או זרעו עשן במעשי רוע, ישקעו עם השמש. אך הזמן ימשיך לזרוח עם השמש הבאה (באופן דימיוני כמובן). אני חושבת שהצלחתי להסביר את עצמי, לא בטוחה..
הזריחה השקיעה היא אם הימים הינה גבול יפיפה ענוג הוא אורה הניצב נגד חופש וטהור. הזמן. השקיעה- היש טעם שאכתוב לך על יופיה או שהבנת את עוזו הרך? היא מהווה גבול בגלל המישור הסומוי של היצירה- זריחה אל מול שקיעה נעורים אל מול קשישות(אם זהו המונח הנכון). השקיעה כבר ראתה את היום, מזריחתה הגיעה בשלבים הסוגרים מעגל למרכז השמים, שם זרחה השמש בשיא תפארתה (אלא אם הוסתרה ע"י ענן- נושא אחר) ואז הזחלה באיטיות לעבר קו האופק ובציבעי השקיעה הענוגים והשלווים, הגיעה לגבול החיים. הגבול אשר אומר שזמנה תם. ומהו הזמן? אין לו כשלעצמו הגבלה, אך כלפי החיים הוא אכן מוגבל. כשהם יגיעו אל מותם בחושבם שראו את רוב המראות (לפעמים) והעניקו ידם במעשי טוב או זרעו עשן במעשי רוע, ישקעו עם השמש. אך הזמן ימשיך לזרוח עם השמש הבאה (באופן דימיוני כמובן). אני חושבת שהצלחתי להסביר את עצמי, לא בטוחה..
אופס..../images/Emo12.gif
ננסה.. החופש הוא חופש הזמן- לעצב,לשנות- לחיות לעד. לזמן ניתן חופש עצום. הוא מגיע לכל פינה מוסתרת, חודר מבעד לכל מחסום- הוא בכל מקום ולכן יודע כל, יש לו חופש מרחבי בלתי מוגבל. יש לו גם החופש לעצב דברים- הוא שוחק הרים ונותן לסלע רך צורה (הווה נומר שהסלע הרך הוא ילד רך, לפי המישור הסמוי, אך כמובן שאז השחיקה יכולה לבוא גם באופטימיות וגם לא..). כמובן שהגבול המתואר ביצירה אינו משפיע על חופש הזמן לזמן, אלא לחופש הזמן לחיים. או משהו כזה. הצלחתי להסביר?
ננסה.. החופש הוא חופש הזמן- לעצב,לשנות- לחיות לעד. לזמן ניתן חופש עצום. הוא מגיע לכל פינה מוסתרת, חודר מבעד לכל מחסום- הוא בכל מקום ולכן יודע כל, יש לו חופש מרחבי בלתי מוגבל. יש לו גם החופש לעצב דברים- הוא שוחק הרים ונותן לסלע רך צורה (הווה נומר שהסלע הרך הוא ילד רך, לפי המישור הסמוי, אך כמובן שאז השחיקה יכולה לבוא גם באופטימיות וגם לא..). כמובן שהגבול המתואר ביצירה אינו משפיע על חופש הזמן לזמן, אלא לחופש הזמן לחיים. או משהו כזה. הצלחתי להסביר?
ירדנית, לא הצלחת. אבל בואי נניח לזה
היות ושקיעה מסמלת בשירה ובספרות, גויעה, סיום, מוות במקרים מסויימים. אבל אסור לשכוח שכל שקיעה מרמזת על זריחה, כלומר יש את ההמשכיות. אז הנה את תחמת את השקיעה כגבול, נניח. אבל אז השתמשת בחופש הזמן. לא ברור לי למה כיוונת ושאלתי. אבל.... אפשר גם לוותר, אז ויתרתי.
שבוע טוב. קסנדרה
היות ושקיעה מסמלת בשירה ובספרות, גויעה, סיום, מוות במקרים מסויימים. אבל אסור לשכוח שכל שקיעה מרמזת על זריחה, כלומר יש את ההמשכיות. אז הנה את תחמת את השקיעה כגבול, נניח. אבל אז השתמשת בחופש הזמן. לא ברור לי למה כיוונת ושאלתי. אבל.... אפשר גם לוותר, אז ויתרתי.
Hey Jordenwoman ../images/Emo9.gif
הזריחה והשקיעה הן תיאורים שמיימים עם הקשר מאד חזק לכל דבר. זריחה אכן תמיד זה בקונוטציה חיובית כי מלבד היופי שלה היא מסמלת לידה מחודשת של כל דבר שנחפוץ. שקיעה, מלבד היופי הרומנטי שבה יכולה לבוא גם בקונוטציה של אחרית דבר, זיקנה, מוות. אם רצונך היה להדגיש בשקיעה את סופם של החיים, אז בעיניי השקיעה תהיה טרגית ולא "גבול יפיפה"...
הזריחה והשקיעה הן תיאורים שמיימים עם הקשר מאד חזק לכל דבר. זריחה אכן תמיד זה בקונוטציה חיובית כי מלבד היופי שלה היא מסמלת לידה מחודשת של כל דבר שנחפוץ. שקיעה, מלבד היופי הרומנטי שבה יכולה לבוא גם בקונוטציה של אחרית דבר, זיקנה, מוות. אם רצונך היה להדגיש בשקיעה את סופם של החיים, אז בעיניי השקיעה תהיה טרגית ולא "גבול יפיפה"...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.