זרדים נבולים

[קרוצה מכאב]

זרדים נבולים

השיר הזה נכתב בין דמעות, השיר הזה נכתב וכותבו לא יכל לראות, זה התחיל בסיפור הכי מקרי שאפשר, ואולי, במחשבה שניה, הוא היה מיותר, אהבה חוצה גבולות בין שני צדדים, הדדית לגמרי ללא תנאים, אהבה גדולה, בקינה שכנה לה, עד בואה של הרוח וזרדיה פזרה לה, לאף אחת מהן לא היה רצון לאסוף הזרדים, ממילא הזרדים כבר היו נבולים, לאף אחת מהן לא היה סיכוי לחזור לאהוב, ורק הלב -נשאר בו חור, ``נתגבר`` הבטיחו לעצמן, ``נהיה חזקות``, ועדיין השיר הזה נכתב בין דמעות.

 

[קרוצה מכאב]

פרח מנייר

מה היא נתנה? ומה היא קיבלה? לא צפיתי כזאת אכזבה, גם לא ביקשתי אהבה, רק כשאני מקריבה, תחזירי כמה שניתן, וכשאני נותנת פרח, אל תתני לי מנייר.

 

[שושקש]

מרגש ויפה

כתיבה מעולה וסוחפת

 

[מורן א]

להעניק

ולהקריב מתוך רצון ולא הכרח. פרח מנייר לא פחות יפה ואולי אף מושקע יותר...