הכוכבהכחול
New member
זקוק לעצה\ות...
שלום, אני חדש..פעם ראשונה פה בפורום.. אז ככה: יש לי חברה כבר 3 שנים היא 24 אני 27 אחרי כשנה- שנה וחצי של קשר עברו לגור כשנה-שנה וחצי ביחד, אח"כ נסענו לטיול לחו"ל ביחד היא 3 חודשים ואני 4.5 (היא חזרה מוקדם מסיבות משפחתיות ואני המשכתי עוד קצת..) סה"כ הכל עובד בצורה טובה אין כלכך ריבים ויש הבנה אכפת אחד משני, ודואגים וכל זה.. הבעיה היא כזאת.. חברה שלי דיי בטוחה בקשר וטוב לה והיא רוצה להמשיך הלאה.. (לחתונה בעתיד) אני מצד שני לפעמים כן בעניין ולפעמים לא.. חשבתי על זה קצת עם עצמי והגעתי למסקנה שאני לא מסתפק במה שיש ומסקרן מה היה אם היינו נפרדים והייתי חוזר להיות רווק ויוצא עם אחרות (היא קשר רציני ראשון שלי ולפני זה לא יצאתי עם הרבה בחורות), אולי אני גם לא מעריך תקשר וגם יש לי נטייה שכשמשהו לא טוב לי או שיש תקופה שרע לי אני נוטה לרצות לסיים את הקשר כאילו שזה מה שיסדר לי את החיים, ההתחלה החדשה במקום לשקם את הקיים.. מה שמפריע לי בקשר זה שאין את הריגושים שיש בהתחלה של קשר.. ושהוא סוג של שגרתי. אך מצד שני אני יודע מה היתרונות שלו ואם אני יפרד ממנה לא בטוח שאני אמצא קשר או בת זוג טובה יותר אבל מצד שני אולי כן.. מה שמפריע לי בחברה שלי זה לפעמים המראה החיצוני.. ולפעמים היא אימפולסיבית מידי ולפעמים בעיות בריאות (לא משהו רציני מידי אבל מתחילים לטייל בין רופאים). מצד שני יש לה יתרונות רבים כמו- דואגת,אוהבת,אכפת לה, חרוצה,נותנת לי "אוויר" שאני צריך, וסה"כ בנאדם חיובי. מי מכם היה במצב הזה ומה הוא עשה ואיך זה השפיע?? וגם עצות אחרות יתקבלו בברכה... בעיה נוספת היא, אנחנו מתכננים לעבור לגור שוב ביחד (כרגע כל אחד גר אצל הוריו אחרי הטיול, ועד שאני יחליט מה אני רוצה) ואני מצד אחד רוצה שנקנה דירה(בצעד של חיסכון כלכלי ולא בקטע של להפוך את הקשר למחייב יותר לפני חתונה) במקום לבזבז כסף על שכירות (וכסף לדירה יש וסיכמנו כל אחד 50%), אבל בגגל הלבטים שלי לגבי הקשר אני מתלבט אם כדאי לנו ללכת על זה כרגע או להמתין ולראות מה קורה.. רק שבינתיים הכסף מתבזבז על שכירות וגם דירה מסויימת שנראת לנו כנראה תלך לקונה אחר... לגבי חתונה כנראה שזה יהיה רק בעוד כ-3 שנים אחרי שהיא תסיים את התואר, אני את שלי סיימתי לא מזמן וכרגע בשלב חיפושי העבודה.. מה דעתכם גם בנושא הדירה, בקניה שלפני חתונה, למרות שאם בסוף נקנה ונפרד זה יהיה כמו סוג של גירושים... אבל מצד שני אם הקשר כן ישתקם מצידי אז זה צעד חכם לדעתי. חשבתי גם אולי ללכת לטיפול זוגי למרות שזה נראה לי אולי קצת מצחיק כי אנחנו לא נשואים אבל קצת מתנהגים כמו זוג שהוא כן, או אולי רק טיפול פסיכולוגי בשבילי בשביל לפתור את בעיית החוסר הערכה שלי והסיפוק מהקשר אבל מניסיון בעבר עם פסיכולוגים הם לא בדיוק עזרו לי והרגשתי שאני מבזבז זמן וכסף. מחכה לשמוע עצות.. שאולי קצת יעשו לי סדר בראש... תודה מראש!
שלום, אני חדש..פעם ראשונה פה בפורום.. אז ככה: יש לי חברה כבר 3 שנים היא 24 אני 27 אחרי כשנה- שנה וחצי של קשר עברו לגור כשנה-שנה וחצי ביחד, אח"כ נסענו לטיול לחו"ל ביחד היא 3 חודשים ואני 4.5 (היא חזרה מוקדם מסיבות משפחתיות ואני המשכתי עוד קצת..) סה"כ הכל עובד בצורה טובה אין כלכך ריבים ויש הבנה אכפת אחד משני, ודואגים וכל זה.. הבעיה היא כזאת.. חברה שלי דיי בטוחה בקשר וטוב לה והיא רוצה להמשיך הלאה.. (לחתונה בעתיד) אני מצד שני לפעמים כן בעניין ולפעמים לא.. חשבתי על זה קצת עם עצמי והגעתי למסקנה שאני לא מסתפק במה שיש ומסקרן מה היה אם היינו נפרדים והייתי חוזר להיות רווק ויוצא עם אחרות (היא קשר רציני ראשון שלי ולפני זה לא יצאתי עם הרבה בחורות), אולי אני גם לא מעריך תקשר וגם יש לי נטייה שכשמשהו לא טוב לי או שיש תקופה שרע לי אני נוטה לרצות לסיים את הקשר כאילו שזה מה שיסדר לי את החיים, ההתחלה החדשה במקום לשקם את הקיים.. מה שמפריע לי בקשר זה שאין את הריגושים שיש בהתחלה של קשר.. ושהוא סוג של שגרתי. אך מצד שני אני יודע מה היתרונות שלו ואם אני יפרד ממנה לא בטוח שאני אמצא קשר או בת זוג טובה יותר אבל מצד שני אולי כן.. מה שמפריע לי בחברה שלי זה לפעמים המראה החיצוני.. ולפעמים היא אימפולסיבית מידי ולפעמים בעיות בריאות (לא משהו רציני מידי אבל מתחילים לטייל בין רופאים). מצד שני יש לה יתרונות רבים כמו- דואגת,אוהבת,אכפת לה, חרוצה,נותנת לי "אוויר" שאני צריך, וסה"כ בנאדם חיובי. מי מכם היה במצב הזה ומה הוא עשה ואיך זה השפיע?? וגם עצות אחרות יתקבלו בברכה... בעיה נוספת היא, אנחנו מתכננים לעבור לגור שוב ביחד (כרגע כל אחד גר אצל הוריו אחרי הטיול, ועד שאני יחליט מה אני רוצה) ואני מצד אחד רוצה שנקנה דירה(בצעד של חיסכון כלכלי ולא בקטע של להפוך את הקשר למחייב יותר לפני חתונה) במקום לבזבז כסף על שכירות (וכסף לדירה יש וסיכמנו כל אחד 50%), אבל בגגל הלבטים שלי לגבי הקשר אני מתלבט אם כדאי לנו ללכת על זה כרגע או להמתין ולראות מה קורה.. רק שבינתיים הכסף מתבזבז על שכירות וגם דירה מסויימת שנראת לנו כנראה תלך לקונה אחר... לגבי חתונה כנראה שזה יהיה רק בעוד כ-3 שנים אחרי שהיא תסיים את התואר, אני את שלי סיימתי לא מזמן וכרגע בשלב חיפושי העבודה.. מה דעתכם גם בנושא הדירה, בקניה שלפני חתונה, למרות שאם בסוף נקנה ונפרד זה יהיה כמו סוג של גירושים... אבל מצד שני אם הקשר כן ישתקם מצידי אז זה צעד חכם לדעתי. חשבתי גם אולי ללכת לטיפול זוגי למרות שזה נראה לי אולי קצת מצחיק כי אנחנו לא נשואים אבל קצת מתנהגים כמו זוג שהוא כן, או אולי רק טיפול פסיכולוגי בשבילי בשביל לפתור את בעיית החוסר הערכה שלי והסיפוק מהקשר אבל מניסיון בעבר עם פסיכולוגים הם לא בדיוק עזרו לי והרגשתי שאני מבזבז זמן וכסף. מחכה לשמוע עצות.. שאולי קצת יעשו לי סדר בראש... תודה מראש!