זקוקה לתובנות שלכן...

זקוקה לתובנות שלכן...../images/Emo4.gif

לאישי חבר טוב, עוד מימי הצבא העליזים. לפני כמה שבועות כשהתארח בביתנו, התחיל לספר על חיי הנישואין שלו. את אשתו וילדיו אני מכירה, הכרות חלקית, בעיקר בארועים משפחתיים בהן נוכחתי/הם נוכחו. בביקורו האחרון החליט לשתף את אישי ואותי(ישבתי בסלון)בכך שהוא בוגד באשתו, מזה זמן רב. לקצר סיפור ארוך, בעברי נבגדתי על ידי בעלי(הראשון)כשסיפר הרגשתי כאילו הדם אוזל מגופי, כן, אני לא נאיבית הרבה גברים בוגדים, אבל כשמישהו יושב ומספר שהסיבה לבגידה היא בגלל שהוא לא רוצה להתגרש בגלל הילדים(בגילאים צעירים)ושאת אשתו(ביחד מגיל 14)הוא לא אוהב יותר, זעקתי בליבי. לא אני לא שופטת איש, אבל החבר הזה "מאוס" בעיניי. היום בערב יש משחק כדורגל, האיש הזמין 2 חברים ושאל את דעתי לגבי האם להזמין גם אותו, מיותר לציין שאת דעתי הנוקבת והנסערת הבעתי בפני בעלי עוד אז, מיד כשיצא מפתח ביתנו, הוא לא נושא שיחה יותר ביננו. התעלמתי בטוענה שאני עייפה ונדבר על זה מחר-בעעע.....ממש לא בא לי לראות אותו יותר-יש לי זכות לנתק את האיש מחברו בגלל הרגשות הסוערים שלי לבגידתו?????
 

ToryMaster

New member
לא לנתק אותו

אבל אני בהחלט חושבת שזה מאוד לגיטימי שלא תרצי אותו בביתך, בעיקר אם את נוכחת שם באותו הזמן. הוא חבר שלו, זו עובדה, אבל זה לא אומרת שאת צריכה להיות איתו.
 
קודם כל../images/Emo24.gif

את בודאי מבינה שמה שאת מרגישה כלפיו כעת זה מעין טריגר למה שחוית את בזמנו. יכול להיות שרגשות רדומים התעוררו בך. אני חושבת שניתוק של בעלך מהחבר לא צריך להיות אבל יחד עם זאת, זכותך לבקש שלא יתארח בביתך. אני מרגישה שקשה לך בעיקר בגלל מימד ההסתרה מהאישה. במובן מסויים ברגע שדיבר ושיתף אתכם גרר אתכם ובמיוחד אותך שלא ברצונך לזו שיודעת ולא מספרת. מבינה את הקושי והבלבול שלך.
 
מבינה את היותך נסערת, מה שאני הייתי

עושה זה מבקשת שלא יבוא אלינו הביתה, לא הייתי מבקשת ניתוק קשר. אני מבינה שמה שחוית באופן אישי הוא הגורם לכל התחושה, אבל השאלה מה אישך חושב על מעשיו של אותו חבר.
 

dafgol

New member
תראי....

הוא דרך על הנקודה הרגישה שלך ואת טעונה רגשית עכשיו....וזה נורמלי וטבעי מה שאת מרגישה ( מניחה שהייתי מרגישה בדיוק כמוך לו הייתי במקומך). לדעתי את לא צריכה לנתק את הקשר ביניהם, בהחלט יכולה לנתק את "החבר" מהבית שלך......שיפגשו במקום אחר..... לא מכירה את בעלך אבל מניחה שאולי גם הוא יתחיל להתרחק "מהחבר". את בקשר עם האשה שלו?
 
לבגידה יש פנים לכאן ולכאן

בגידה בבן זוג הוא לא דבר שצריך לתת או לקבל עליו פרס. זה דבר "לא יפה". יש לו משמעויות מעבר לבגידה עצמה.. ממרומי גילי אני יודעת שמרבית הבוגדים לא בוגדים סתם! (נשים או גברים) לעיתים אשמת הבגידה היא על שני בני הזוג למרות שרק אחד בסופו של דבר הוא הנבגד. לזוגיות ממושכת יש מרכיבים רבים. הרבה זוגות חיים בתא משותף לא אוהבים את היחד ולא מתגרשים משיקולים שונים אנשים נוהגים באופנים מכוערים זה כלפי זה לאורך שנות הזוגיות- אחת מהתופעות היא בגידה.אבל איך תשקלי אם אלימות מילולית היא מכוערת יותר מבגידה? אך תשפטי העדר יחסי מין מול בגידה, איך תשקלי התעלמות מופגנת מול בגידה? הכל מעני המתבונן. אין לך יכולת לשפוט את אותו חבר. אין לך יכולת להבין את מניעיו לבגידה. את מזדהה עם אישתו מעצם עברך ומעצם היותך בעלת עבר של נבגדת. לא בטוחה שאת צריכה לסגור לו דלת. הוא מספיק גדול כדי להחליט מה הוא עושה עם חייו. במידה שאת ובעלך אוהבים את החברות המשותפת עימו את יכולה לומר לחבר הנעורים את דעתך, שאת מסתייגת וכו... אבל מכאן לניתוק הדרך לא נכונה לטעמי. מאחלת לך אושר בתא המשפחתי שלך.
 
התא המשפחתי שלי גדוש באושר../images/Emo140.gif

החבר אינו חבר שלי, הוא של אישי. המעשה? המעשה אינו יאה לטעמי, נקודה. לא חשובה לי הסיבה או המניע לשם הענין, הדרך לא ראויה בעיניי. אני לא שופטת ולא דיין, אני פשוט הייתי שם פעם, בצד המכוער הזה של פגיעה באמון.
 

litzuf

New member
אני חושבת...

שאת לא צריכה להתערב בחיים שלהם. ואם הוא מגיע אלייך הבייתה לראות עם בעלך את המשחק. את תתעסקי בדברים אחרים ואל תהיי ליידם. או אפילו תצאי לך לבילוי קטן עם חברות. כל אחד בוחר לחיות את חייו איך שהוא רוצה. אם הוא טועה או לא זאת כבר הבחירה שלו. בגידה זה דבר כואב וממש ממש לא יפה. אבל ככה הוא בחר לחיות. בקשר לאישה שלו. היא תגיב איך שהיא רוצה להגיב., לפי בחירה שלה. חבל לך להרוס לך את חיי הנישואים היפים שלך על דברים שלא קשורים אליך אישית , אלא רק לזיכרון דומה שלך מן העבר.
 
אני לא חושבת שהיא צריכה להכניס אותו

אם היא לא יכולה לסבול את הפרצוף שלו. אני לא סבורה שהיא יכולה לנתק את הקשר בין האיש לחבר הבוגד. אבל למה שהיא תסבול אותו בבתה מבצרה? לא מובן לי
 
לשואלות לגבי האשה...

"את אשתו וילדיו אני מכירה, הכרות חלקית, בעיקר בארועים משפחתיים בהן נוכחתי/הם נוכחו" פעם אחת הייתי בביתם, לא היתה כימיה בין שתינו, השיחה קלחה בעיקר ביני לבין החבר ולאישי, היא לא היתה חביבה במיוחד.
 
אם כך הבעיה פחות סבוכה ממה שהיא

נראתה לי מהתחלה. חשבתי שאת ואשתו של החבר חברות טובות ואת צריכה להסתיר ממנה סוד לא נעים בכלל. אבל אם אין בינכן קשרים גם כך, אני מציעה לך לתפוס מרחק ולא להתערב ביניהם כי את המאת המרה או המתוקה את בוודאי לא תדעי. את תדעי חלקי דברים ולכן לא כדאי להביע דעה ולא לנקוט צעדים. את יכולה לרמוז לבעלך שהיית מעדיפה לא לארח היום כי יש לך כאב ראש/גב או מה שלא יהיה. וכך גם לא ארחת את האיש, גם לא פגעת באף אחד וגם יצאת שלמה עם עצמך!
 
אני כל כך מבינה אותך

אוףףףףף כמה זה נושא כואב. אבל אלו הם חייו האישיים חברים זה לטוב ולרע . אני במקומך נהפוכו מתחברת אליו יותר ומראה לו את האור כי הוא בוגד מסיבותיו שלו הרי ברור לנו שעדין יש אהבה ילדים זה תרוץ בכדי להשאר. המאהבת טובה לו כעת היא רעננה צעירה ומחייה אותו . נסי את להיות היוזמת ועוזרת דוקא מהמקום שאת באה נסי לעזור ולא לברוח.
 
לאמא של גל וליאור..

שלום לך, אינני מכירה אותך, וראשית הייתי רוצה לחבק אותך על מה שאת עברת ולומר לך בשעה טובה על המקום בו את נמצאת היום, עד הדרך והצמיחה, על הכוח והתובנות. שנית- תנסי לרגע לחשוב.. לא, אינך שופט ולא דיין. אבל את מביטה על הדברים ממקום סובייקטיבי מאוד. תנסי, אולי, כמה שאת יכולה- להביט ממקום מעט פחות סובייקטיבי? את רואה רק את התמונה, ולא את התמונה מאחורי התמונה. לא את הכל. אינך יודעת האם אישתו אלימה, אלימה מילולית. אולי היא בוגדת בו? אולי היחסים ביניהם (והרי איש אינו יודע מה קורה בינו לבינה, מעבר למה שרואים על פניו ומה שמספרים- וזה רק חלק מהדברים ומאוד מעוות) לא מתפקדים ומתסכלים? נכון, דבר מכך אינו מצדיק בגידה. אך בגידה- היא בעצם מעשה בין שניים. היא בגידה באמון בין שניים. וזה של שניהם בלבד. אולי, היה יותר נכון לו היית- בלי לשפוט, מספרת לחבר את הצד שלך בענין? מראה לו "עוד צד"? יותר מועיל? הרי אדם צריך להגיע איכשהו למקום שבו הוא מתחתן, מסיבה כלשהי, ואז הולך, בוגד, ומספר על כך לשני אנשים, ולא בפורום מצומצם, אלא גם כאשר נוכחת של אישה שאיתה הוא לא מתקשר יותר מדיי טוב (את). כנראה יש שם גם תסכול.. וגם אצל בעלך הראשון היה, אולי. ושוב- לא זה לא מצדיק את המעשה. אני לא חושבת שנכון לנתק. אני גם לא חושבת שנכון לשקר לבעלך, בגלל מעשה שאת לא מסכימה איתושל מישהו אחר. כי תירוץ הוא שקר. נכון עשית שהגעת למקום של היה בריא לך, ובחרת להתרחק (לא לפגוש אותו), אבל תדברי עם בעלך, תשתפי אותו. ממקום נקי. לא מקום של להתרעם.. בקיצור, אמא של גל. סליחה על האורך. אבל כל אדם מגיע להחלטות- נכונות או שגויות בחייו. אלו ההחלטות ממקומות שהכי נכונות לו ברגע נתון בחיים שלו. לא לך להיות השופטת והאלוהים שלו- אבל טוב שלך זה נתן את המקום להתמודד עם מה שאת עברת. ואולי לעזור לו בדרך להכיר עוד צד. אולי בגלל זה הגעתם לקשר. אולי כי את צריכה ללמוד לסלוח? לקבל. ילדים זה רק תירוץ בגירושין.. ואישה מגיל צעיר גם. אבל.. גם כאם, גם כאדם- תנסי לקבל אנשים. זה פחד. פחד מלהמודד, פחד מלבד, פשוט פחד. ולהשאיר את האדם לבד, לא לתת לו חברים, ובית, וסביבה.. בעצם יצור עוד יותר מסגרת שתתן לו הבנהשמלבד אותו בית עם אישתו "כביכול" והמאהבת- אין לו מקומות שהוא בוטח בהם.
 
שוב, סליחה על האורך..

הוספתי לך במסר.. פשוט תנסי להביט ממקום נקי, בלי להשליך את הראיה הסבוייקטיבית על האדם שמולך. את עצמך- על האדם. כמו ש.. אולי, תעשי עם ילדך:)
 
ממש לא. את חייבת לשים את הרגשות שלך

בצד! הוא נפתח לפנייך כי בטח בך - אז הוא שגה באמון שלו אלייך אבל זה לא עניינך יחסיו עם בעלך למרות רגישותך הרבה לנושא. (ככה זה כשמגיעים לעמוד הראשי)
 
מבינה אותך

באמת סיטואציה מגעילה. אני במקומך לא הייתי מכריחה את בעלי לעשות משהו שהוא לא רוצה. אם הם באים אליכם, אולי תנצלי את ההזדמנות ותצאי את עם חברה? אני בטוחה שבעלך הוא אדם טוב ובטח מעצמו לא יתלהב לבלות זמן עם הבן אדם הזה, בטח לא כשהוא יודע איך את מרגישה. לדעתי, עשית בשכל ששיתפת את בעלך ברגשות שלך, וככה, תני לו (לבעלך כמובן) להמשיך בקשר, ואולי הקשר יחלש מעצמו. יפה שבעלך מתחשב בך, נראה שיש לכם מערכת יחסים טובה וזה הכי חשוב. מיותר לציין שאם הבן אדם הזה מגעיל אותך, את לא צריכה להיות בסביבה כשהוא מגיע, או לדאוג שהם ינהלו את הפגישות שלהם במקום אחר.
 
למעלה