זקוקה לעצה...(קצת ארוך...)
זקוקה לעצה...(קצת ארוך...)
בוקר טוב, אני חדשה כאן ומקווה שהגעתי למקום הנכון. אני בהריון, חודש שישי. ותק בעבודה של שנה וחודשיים. עד לא מזמן אני והחברה בה אני עובדת היינו מאוד מרוצים מה"שידוך". התנאים נוחים לי ואני עשיתי (ועדיין עושה) את עבודתי על הצד הטוב ביותר ולא פעם הביעו בפניי את הערכתם. באופן לא מפתיע אך מאכזב היחס כלפיי השתנה ברגע שהודעתי על ההריון. כבר לא מדברים על קידום והיחס הפך למאוד קורקטי. במהלך החודשים האחרונים נאלצתי להעדר מהעבודה מס' ימים בחודש בהוראת הרופא. נזקקתי למנוחה בגלל כל מיני סיבות (תאונת דרכים, צירים מוקדמים). בתחילת השבוע הבוס המאוד "אנושי" שלי הבהיר לי שההעדרויות שלי לא מקובלות עליו ושעליי להפנים את המסר. כמובן שיש כאן איום סמוי/גלוי. הוא האשים אותי בניצול ההריון ל"סחיטת" ימי מחלה ודרש שלא העדר יותר במהלך ההריון. דביל... מה המלצתכם? כיצד להתמודד עם המצב העגום הזה? איך אני מעבירה כאן את הזמן שנותר לי למרות נסיונות "להתעלל" בי ולתזז אותי? חבל שלא הקלטתי אותו... תודה וסליחה שיצא כל כך ארוך.
זקוקה לעצה...(קצת ארוך...)
בוקר טוב, אני חדשה כאן ומקווה שהגעתי למקום הנכון. אני בהריון, חודש שישי. ותק בעבודה של שנה וחודשיים. עד לא מזמן אני והחברה בה אני עובדת היינו מאוד מרוצים מה"שידוך". התנאים נוחים לי ואני עשיתי (ועדיין עושה) את עבודתי על הצד הטוב ביותר ולא פעם הביעו בפניי את הערכתם. באופן לא מפתיע אך מאכזב היחס כלפיי השתנה ברגע שהודעתי על ההריון. כבר לא מדברים על קידום והיחס הפך למאוד קורקטי. במהלך החודשים האחרונים נאלצתי להעדר מהעבודה מס' ימים בחודש בהוראת הרופא. נזקקתי למנוחה בגלל כל מיני סיבות (תאונת דרכים, צירים מוקדמים). בתחילת השבוע הבוס המאוד "אנושי" שלי הבהיר לי שההעדרויות שלי לא מקובלות עליו ושעליי להפנים את המסר. כמובן שיש כאן איום סמוי/גלוי. הוא האשים אותי בניצול ההריון ל"סחיטת" ימי מחלה ודרש שלא העדר יותר במהלך ההריון. דביל... מה המלצתכם? כיצד להתמודד עם המצב העגום הזה? איך אני מעבירה כאן את הזמן שנותר לי למרות נסיונות "להתעלל" בי ולתזז אותי? חבל שלא הקלטתי אותו... תודה וסליחה שיצא כל כך ארוך.