זקוקה לעזרה וחוות דעת

[באדיז]

זקוקה לעזרה וחוות דעת

הפנו אותי מפורום אחר לכאן, אולי תוכלו לעזור לי... אני נשואה לבעלי כבר מעל 5 שנים - ביחד מעל 7 שנים. יש לנו ילד בן 14 חודש והכל "מקסים". כולם רואים אותנו כזוג יונים ולא פעם ולא פעמיים אמרו שמקנאים בנו. אנחנו מאד אוהבים אחד את השני, חברים הכי טובים, אבל... (וכמובן יש אבל) לא מקיימים יחסים. ממש בקושי. הוא טוען שמאד נמשך אלי, אני כן נמשכת אליו, אבל תמיד יש תירוצים - עייפים, עסוקים... איך זה יכול להיות? אני הייתי מגדירה את שנינו מיניים (וזה גם מפריע לשנינו). יש לציין שעברתי הטרדה מינית די קשה עם החבר לפני בעלי, ואין ספק שזה גרם להרבה בעיות ומטענים במיטה. אבל ראבק די! כבר 7 שנים. בהתחלה כששכבנו בתור חברים היה מדהים וכייף ומאז הידרדר לכמעט כלום... אם חברה היתה מספרת לי את זה הייתי אומרת לה לעזוב אותו כי זה כנראה לא זה, אבל אני כן חושבת שזה "זה" - אני מתה עליו וכל-כך כייף לי איתו - צוחקים ונהנים כל הזמן. מה לעשות??? (יש לציין שהרתיעה מיחסי מין, היא הדדית - אפילו אולי יותר מצידי - ושאין סיבה ברורה - יש משיכה, יש אהבה, כייף במיטה - כשמגיעים אליה!!)

 

[ש ל ו מ ל ו ם]

היות שכבר התכתבנו בפורום אחר..

אז כמה דברים, ראשית כפי שאמרתי לך שם המקרה שלך הוא קלאסי לטיפול מיני/זוגי. דבר נוסף, שם כתבת נתון משמעותי לוגיסטית והוא שאת מתגוררת בחו"ל אז הצעתי לך היא לפנות למטפל מיני במדינה בה את נמצאת. שלומלום

 

[באדיז]

כרגע אני עוד בשלב

של לפתוח את העניין ולשמוע חוות דעת - זו פעם ראשונה שאני באמת מתעמתת עם זה והייתי רוצה לשמוע ממישהו במצב דומה או סתם לקבל עידודים לפני שאתחיל את הדרך הקשה והארוכה של טיפול...

 

[ש ל ו מ ל ו ם]

זה בסדר גמור

אני מקווה שתקבלי תגובות מנשים שהיו במצב דומה ושיעודדו אותך. שולח לך מכאן הרבה אהבה ומאחל שהכל יסתדר לך על הצד הטוב ביותר שלומלום

 

[באדיז]

../images/Emo24.gif אתה אחלה - תודה!

 

[דר רונית אלוני]

שאלתך חוזרת בצורות שונות בפורום

ואת יכולה לדפדף אחורה ולחפש את הנושא בעברנו. וכעת אחלק את תשובתי אליך לשני חלקים עיקריים: קודם כל עיניין הלידה והשינוי שכל מערכת יחסים עוברת בעקבות כניסתו של יצור חדש לזוגיות. לידה אינה רק שינוי הורמונאלי דרמטי אלא גם שינוי רגשי שלך כאם ושל בן זוגך כאב. מאזן הכוחות בניכם משתנה, חלוקת התפקידים משתנה, התפיסה של כל אחד מכם את עצמו משתנה גם כןוכן התפיסה של מערכת היחסים משתנה ומתעבה מאוד. זה כמובן משליך על רמות המשיכה המינית שלכם באופן כללי וכן האחד כלפי השניה. הדבר הנוסף הוא שמשיכה באופן כללי היא שאיפה למשהו בלתי מושג (כתב אפלטון) ככל שאתם אינטימיים זה עם זו, ככל שאתם קרובים אחת לשני, ככל שאתם מכירים טוב יותר, ככל שהתחושה היא שאתם אחד בשביל השני בבטחון, באופן פרדוכסלי זה מכרסם במשיכה המינית. המון בני זוג מגיעים אלי עם התלונה הזו - חברות אמיתית, קרבה, פתיחות, דאגה הדדית = והעלמות של החשק המיני. לא שישנם פתרונות קסם לתופעה, אולי תתנחמי בעובדה שהיא נפוצה, מה שטיפול מנסה לעשות הוא לבנות משיכה מכיוונים אחרים של קרבה ואינטימיות ולא של שאיפה אל הבלתי מושג שהיא המשיכה המחברת אותנו לכתחילה.

 

[ש ל ו מ ל ו ם]

רונית, אודה לך על הרחבה בעניין

כתבת "שמשיכה באופן כללי היא שאיפה למשהו בלתי מושג" למה הכוונה בדיוק? מה זה ה"בלתי מושג" הזה? כמו כן למה כוונתך בלבנות משיכה מכיווונים אחרים של קרבה ואינטימיות? כמו כן אשמח להפניה מדויקת לדבריי אפלטון והאם הוא לא נתן גם כיוון לפתרון? שלומלום

 

[דר רונית אלוני]

אפלטון במאמרו "המשתה" מתאר 10

דרגות של תשוקה השתיים הגבוהות ביותר הן התשוקה לידע והתשוקה לאלוהות שהן שתי התשוקות האולטימטיביות כי אותן לעולם אי אפשר למלא. כמה שאתה לומד יותר ויודע יותר אתה יודע כמה עדיין יש ללמוד ולדעת, ואל האלוהות הרי לעולם לא נוכל להתקרב. ב10 הדרגות שלו התשוקה לאישה/גבר היא העשירית. אינני יודעת לדרג או למנות את האחרות. אפלטון לא חיפש פתרונות הוא לא היה מטפל מיני אלא פילוסוף חושב, תאורטיקן. באשר לכיצד מתמודדים - זו שאלה סובייקטיבית וצריך להכנס לראשם של המטופלים ולראות מה עושה לכל מהם את הדבר: לאחר זה סוג של קרבה, לשני הרפתקה, לשלישי פינוק או מסג' לרביעי רומנטיקה וכן הלאה וכן הלאה. פשוט צריך להבין שהתשוקה בתוך קשר קבוע דועכת מעצם ההכרות ההולכת ומעצימה - אז לא להרגיש אזם, דפוק וכ' מרויחים משהו אחר - ומעוררים אותה מתוך ההכרות ולא מתוך החיפוש והגילוי. שלומלום אתה יכול להכניס את זה לפורום לא רק כתשובה אישית או איך שאתה מרגיש. אתה גם יכול להמשיך לפתח את הנושא - הוא מרתק מבחינתי גם כן.

 

[ש ל ו מ ל ו ם]

עניין התשוקה מרתק גם אותי

בזמנו כתבתי על כך בקומונה שלי, אני מצרף קישור לדיון על משיכה מינית יש בו 3 תגובות שלי ולדיון נוסף על כיצד אנחנו מחליטים שמישהו סקסי כמו כן אני מזמין גם את שאר הגולשים להתייחס לעניין, יחד אולי נוכל ללמוד על התעלומה המרתקת הזו. שלומלום

 

[E s t e b a n]

לעומתו דנטה..

בקומדיה האלוהית ראה את אהובתו ביאטריס ככליל השלמות, ואת כל הדברים (כולל האלוהות) כחלק מאהבתו אליה. אני אגיב תגובה מפורטת יותר בערב, בתקווה. בינתיים ממליץ לקרוא את ההערות של פרוייקט גוטנברג ל"משתה" של אפלטון

 

[ש ל ו מ ל ו ם]

E s t e b a n, אתה מתנה ../images/Emo23.gif

תרומתך לפורום מדהימה, ממש כייף שאתה כאן שלומלום

 

[באדיז]

זה ממש עצוב

ז"א אומרת שמגיעים למערכת יחסים מדהימה, עם כבוד הדדי, חברות עמוקה, כל מה שבעצם צריך להיות, וכבר לא "רוצים" אחד את השני?? זה ממש מדכא. אצלי, אני יודעת אבל שזה מעבר, כי גם כשאנחנו כן מרגישים רצון לעשות סקס, נכנסים למיטה וזה כבר לא זורם ומעצבן והדינמיקה קצת דפוקה. כשעוברים את הקטע הזה הכל אחלה והסקס טוב, אבל למה המטען הזה שם?! למה כל-כך קשה להיכנס למיטה בכייף אחרי כל-כך הרבה זמן?! זה מה שמפריע לי. אני לא יודעת אם כדאי להגיע לסקסולוג או לטיפול פסיכולוגי ובעצם איפה הבעיה.

 

[sarog]

אפלטון / המשתה [1]

שנת 416 לפני הספירה. רגעי השלווה האחרונים של אתונה בימי גדולתה, לפני כשלון המסע הצבאי לסיציליה והתבוסה לספרטה. המשורר הצעיר אגתון, שניצח בתחרות הטרגדיות מזמין לביתו קבוצה מצומצמת של ידיו הקרובים וביניהם סוקרטס, הפילוסוף האתונאי המהולל. הנוכחים מחליטים שכל אחד מהם יישא דברים בשבחו של ארוס, אל האהבה והתשוקה המינית. חמשת הנואמים הראשונים, כולם דמויות היסטוריות ידועות, זורים אור על היבטים שונים של ארוס וכך יוצרים רקע לתורת האהבה שמציג סוקרטס בשם האישה החכמה וכנראה הבדויה, דיוטימה. לדיאלוג המשתה שיצא כעת בתרגום מחודש של פרופ' מרגלית פינקלברג (הוצאת "חרגול") הייתה השפעה עצומה על תרבות אירופה, בעיקר ברעיון שהאהבה היא חוויה נעלה, המטהרת את הנפש ומרחיבה את גבולותיו הצרים של הקיום האנושי. הספרון החדש – מומלץ ביותר!

 

[sarog]

אפלטון המשתה [2]

ועכשיו", אמרה, "נסה לעקוב אחרי דברי כמיטב יכולתך. מי שהתחנך בתורת האהבה עד לשלב הזה, והתבונן בדברים היפים בסדרם הנכון, הרי שבהתקרבו אל סוף הדרך יראה פתאום דבר-מה נפלא שהוא יפה מטבעו; אותו דבר עצמו, סוקרטס, שהוא תכלית כל העמל הזה. והדבר הזה הוא בראש ובראשונה נצחי, אינו מתהווה ואינו כלה, אינו גדל ואינו פוחת, וגם אינו יפה בחלקו ומכוער בחלקו, ולא פעם יפה ופעם מכוער, ולא יפה מבחינה אחת ומכוער מבחינה אחרת, וגם לא יפה כאן ומכוער שם, כגון יפה בעיני אלה ומכוער בעיני אחרים. והדבר היפה הזה גם לא יופיע לפניו בתור פרצוף או ידיים או כל דבר אחר שהגוף נוטל בו חלק, ואף לא בתור איזשהו טיעון או מדע, ובוודאי לא כחלק ממשהו אחר, כגון בעל-חיים או הארץ או השמים או מה שלא יהיה. אלא רק הוא עצמו, כשלעצמו ובתוך עצמו, אחיד בצורתו ונצחי; ואילו כל שאר הדברים היפים נוטלים בו חלק, כך שבהתהוותם ובכליונם הוא אינו גדל ואינו פוחת משום בחינה, ואינו מושפע כלל. וכאשר עולים כך לפי הסדר מאהבת הנערים הנכונה, ומתחילים לראות את היפה, מגיעים אולי למטרה הסופית. שכן זה פירוש הדבר ללכת נכון אל הסוד שבתורת האהבה, בין אם אדם הולך לבדו ובין אם אחר מוביל אותו: הוא מתחיל בדברים היפים ועולה כל הזמן לעבר היפה, כשהדברים היפים משמשים לו מעין מדרגות: מגוף יפה אחד אל שניים ומשניים אל הגופים היפים בכללותם, ומן הגופים היפים אל העיסוקים היפים, ומן העיסוקים אל המדעים היפים, ומן המדעים הוא מגיע בסוף אל אותו מדע, שאינו אלא המדע של היפה כשלעצמו, וכך אכן יידע בסוף הדרך היפה מהו. "ואלה החיים, סוקרטס יקירי," אמרה האישה ממנטיניאה, "שראוי לו לאדם לחיות, אם בכלל, כלומר להתבונן ביפה כשלעצמו. ואם תראה אותו, ולו פעם אחת, לא יהיו עוד חשובים בעיניך לא זהב ולא בגדים, ואפילו לא ילדים או נערים יפים, שכעת גם אתה וגם רבים אחרים נפעמים למראם, ומוכנים לא לאכול ולא לשתות, ובלבד שתוכלו להביט בהם ולשהות במחיצתם. ומה לדעתך יקרה," אמרה, "למי שיזכה לראות את היופי עצמו, טהור ולא מהול ולא מזוהם, כי אם נקי מבשר-אדם ומצבעים ומשאר הבלי בני-תמותה, את היופי האלוהי באחדות-צורתו? כלום סבור אתה," אמרה, "שהחיים יהיו פחותי ערך בעיני מי שיביט לשם ויתבונן במה שצריך להתבונן בו וישהה במחיצתו? וכלום אינך מסכים," אמרה, "שרק בשלב הזה, כשיראה את היפה בדרך שצריך לראותו, הוא יזכה להוליד לא חיקויים של המידה הטובה, אלא דברים אמיתיים, שכן לא בחיקוי הוא מחזיק כי אם בדבר האמיתי. ומי שהוליד וכילכל את המידה הטובה האמיתית הוא ידיד האלים, ואם אפשר בכלל לאדם להיעשות בן-אלמוות, הרי זה האיש." אלה, ידידי, הדברים שאמרה לי דיוטימה, ואותי היא שיכנעה. ומכיוון שהשתכנעתי אני מנסה לשכנע גם אחרים שלא קל כל-כך למצוא מישהו מתאים מארוס לשתף פעולה עם טבע האדם על-מנת להשיג את הדבר הזה. ומשום כך, אני טוען, חובה על כל אדם לכבד את ארוס, וגם אני עצמי מכבד את תורת האהבה ומקיים אותה במיוחד, ומשדל אחרים, וגם היום וגם תמיד אני משבח את כוחו ואת אומץ ליבו כמיטב יכולתי. ואם תרצה, פיידרוס, תוכל לראות בנאום הזה שבח לאל, ואם לאו אתה יכול לכנותו בכל שם שתרצה. מקור: אפלטון "המשתה", תרגום מיוונית: מרגלית פינקלברג, חרגול הוצאה לאור

 

[ש ל ו מ ל ו ם]

הנה הקישור לדברים אלה

יותר נוח לצרף קישור מאשר רק להעתיק את הדברים כי בד"כ יש מידע נוסף באתר ממנו בא הקישור שיכול לעניין או להועיל. שלומלום

 

[sarog]

אפלטון המשתה [3]

''המשתה'' (''סימפוזיון'' ביוונית) הוא מפגש רעים שמשתתפים בו דוברים אחדים בקישור הבא יש את המאמר הפותח במקבילה האיסלאמית לתרבות היוונית

 

[ש ל ו מ ל ו ם]

לפחות תהיה יעיל ותצרף את הקישור

כך עם כבר צרף את הקישור ממנו לקחת את הדברים כך אנשים יוכלו לרכוש את הספר בקלות שלומלום

 

[sarog]

חיפשתי קישור שמציג את הכלל

שלא מראים חצי עבודה למטפל של האתון בקרוב...

 

[sarog]

הלינק - רק לשלומלום

http://www.isc.co.il/sites/?act=dept&lid=7 כאן המרכז לטיפולים בעמוד שדרה ושאר חסרי חוליות

 

[Efratosit]

קצת פרטים

יוצא לך לאונן לפעמים? ולו?