זקוקה לדעות והתייעצות
קצת עליי קודם כל - הריון שני, שבוע 26. ההריון הראשון נגמר בקיסרי אחרי כ20 שעות בביה"ח מתוכן 3 שעות של לחיצות, בגלל חוסר התקדמות עקב מצג פנים. (הנה סיפור הלידה שלי למי שמעוניינת לקרוא http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1345&MessageId=147413917). עם התקדמות ההריון הלידה מתחילה להעסיק אותי יותר ויותר. כל העיסוק בלידה כבר לא מעורר בי את אותם רגשות, אבל כן יש לי הרבה חששות מה יהיה הפעם ואיך אפשר למקסם את אפשרות הצלחת הויב"ק. מבחינת בית חולים אין לי באמת ברירה ואני אלד בסורוקה (אבל חשוב לי לציין שהייתי מאד מרוצה מהם בפעם הקודמת, וזה עוד היה בוילונות
). המחשבות שלי מתמקדות בשני כיוונים -
1. האם הייתי יכולה לעשות משהו אחרת בלידה הקודמת, שהיה משנה את התוצאה? כל הסביבה שלי וכל מי שנכח בלידה טען בתוקף שלא, כי הייתי פעילה מאד לכל אורך הלידה ועשיתי כל מה שיכולתי כדי להמנע מהתערבות, אבל יש בי קול שאומר - אולי אם היתה מישהי מקצועית לצידי שהיתה עוזרת, התוצאה היתה אחרת.
2. איך אני אסתדר עם ניטור רציף ועם הלחצים המוגברים שמופעלים על יולדת ויב"ק?
כל המחשבות האלו גורמות לי להרהר באפשרות של דולה או מיילדת פרטית. מצד אחד ראיתי שההתמודדות עם הכאבים ועם הצוות הרפואי לא היתה לי קשה מדי ולא הרגשתי שאני זקוקה ליותר עזרה ממה שבעלי יכול לתת. מצד שני, השלב בו הלידה הפסיקה להתקדם ושלב הלחיצות היו מאד מייאשים ומלחיצים ולהרגשתי התחושות האלה עיכבו עוד יותר את ההתקדמות. אני מניחה גם שעכשיו כשיש חרב של קיסרי שמונפת מעל ראשי, מצב של חוסר התקדמות יהיה אפילו יותר מלחיץ ומעורר חרדה. למותר לציין שגם המצב הכלכלי והעלות הם משמעותיים בקבלת ההחלטה.
אז השאלה היא האם במצב כזה, שבו אני סומכת על עצמי מבחינה גופנית אבל חרדה מההשפעה של המצב הנפשי על המצב הגופני יש לאישה, שהיא בסה"כ זרה, הרבה מה לעשות, וגם האם עדיף לדעתכן ליווי של דולה או מיילדת פרטית (עוד לא בדקתי בכלל אם מאפשרים מיילדת בסורוקה) המחשבה על מיילדת היא כיוון שכשהגיעה הילרי, שהיא מיילדת שעשתה לנו את קורס ההכנה ללידה, מיילדת בית וגם מיומנת בלידות טבעיות, היא זו שקידמה את הלידה והביאה אותי לפתיחה מלאה, אחרי 6 שעות של חוסר התקדמות בפתיחה 8.5
אשמח לשמוע דעות ומחשבות.
תודה!
קצת עליי קודם כל - הריון שני, שבוע 26. ההריון הראשון נגמר בקיסרי אחרי כ20 שעות בביה"ח מתוכן 3 שעות של לחיצות, בגלל חוסר התקדמות עקב מצג פנים. (הנה סיפור הלידה שלי למי שמעוניינת לקרוא http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1345&MessageId=147413917). עם התקדמות ההריון הלידה מתחילה להעסיק אותי יותר ויותר. כל העיסוק בלידה כבר לא מעורר בי את אותם רגשות, אבל כן יש לי הרבה חששות מה יהיה הפעם ואיך אפשר למקסם את אפשרות הצלחת הויב"ק. מבחינת בית חולים אין לי באמת ברירה ואני אלד בסורוקה (אבל חשוב לי לציין שהייתי מאד מרוצה מהם בפעם הקודמת, וזה עוד היה בוילונות

1. האם הייתי יכולה לעשות משהו אחרת בלידה הקודמת, שהיה משנה את התוצאה? כל הסביבה שלי וכל מי שנכח בלידה טען בתוקף שלא, כי הייתי פעילה מאד לכל אורך הלידה ועשיתי כל מה שיכולתי כדי להמנע מהתערבות, אבל יש בי קול שאומר - אולי אם היתה מישהי מקצועית לצידי שהיתה עוזרת, התוצאה היתה אחרת.
2. איך אני אסתדר עם ניטור רציף ועם הלחצים המוגברים שמופעלים על יולדת ויב"ק?
כל המחשבות האלו גורמות לי להרהר באפשרות של דולה או מיילדת פרטית. מצד אחד ראיתי שההתמודדות עם הכאבים ועם הצוות הרפואי לא היתה לי קשה מדי ולא הרגשתי שאני זקוקה ליותר עזרה ממה שבעלי יכול לתת. מצד שני, השלב בו הלידה הפסיקה להתקדם ושלב הלחיצות היו מאד מייאשים ומלחיצים ולהרגשתי התחושות האלה עיכבו עוד יותר את ההתקדמות. אני מניחה גם שעכשיו כשיש חרב של קיסרי שמונפת מעל ראשי, מצב של חוסר התקדמות יהיה אפילו יותר מלחיץ ומעורר חרדה. למותר לציין שגם המצב הכלכלי והעלות הם משמעותיים בקבלת ההחלטה.
אז השאלה היא האם במצב כזה, שבו אני סומכת על עצמי מבחינה גופנית אבל חרדה מההשפעה של המצב הנפשי על המצב הגופני יש לאישה, שהיא בסה"כ זרה, הרבה מה לעשות, וגם האם עדיף לדעתכן ליווי של דולה או מיילדת פרטית (עוד לא בדקתי בכלל אם מאפשרים מיילדת בסורוקה) המחשבה על מיילדת היא כיוון שכשהגיעה הילרי, שהיא מיילדת שעשתה לנו את קורס ההכנה ללידה, מיילדת בית וגם מיומנת בלידות טבעיות, היא זו שקידמה את הלידה והביאה אותי לפתיחה מלאה, אחרי 6 שעות של חוסר התקדמות בפתיחה 8.5
אשמח לשמוע דעות ומחשבות.
תודה!
