יאמי
לומר שיש חיה באדם, או אדם בחיה, את זה אני יכול להבין.
לגבי אלוהים? אם הוא אינו חי אז הוא בודאי מת.
לפי המיתוס הבודהיסטי יש שישה עולמות,
העולם הראשון הוא עולם האלים - עולם של שפע ללא מחסור,
אבל גם של גאווה והתנשאות, אני ואפסי עוד.
העולם השני הוא עולם האלים הפחותים - עולם שגם בו יש שפע,
אבל כל כמה שיש, זה לא מספיק כי לשני יש יותר.
זהו העולם של הקנאה והמריבה.
העולם השישי זהו עולם ה"גיהינום" - עולם של כעס ושנאה, עולם של אלימות
והרסנות לכל מי שנמצא בו.
העולם החמישי זהו עולם המדבר, של רעב וצמא. יש מעט מאוד מאכל ומשקה
וגם אם יש קשה מאוד אם לא אפשרי למלא בו את הרעב או הצמא, כי כל כמה
שהם גדולים הפיות קטנים. ועל כל גרגר מזון יש קופצים מרובים.
העולם הרביעי הוא העולם של חיות, ללא מחשבה או מודעות מרובה
מתוך אינסטינקט והתניה. בערות ודעה קדומה שולטים בו.
העולם השלישי זהו העולם של האדם. הוא נמצא באמצע, יש בו לעיתים שפע ופעמים רבות גם מחסור, יש תשוקה אבל גם יכולת איפוק, יש בו גם בערות אבל גם מחשבה וסקרנות.
זהו רק משל....