זמן
כח
ופחד
- 3 שאלות

שלג1965

New member
זמן
כח
ופחד
- 3 שאלות

מתי אתם נוהגים לרוץ? השכם בבוקר? מאוחר יותר? אני מוצאת שהגוף במיטבו דווקא ככל שהיום מתקדם- 11- 15 ונראה לי לא בריא לקום ומיד- ללכת לרוץ. מצד שני יש יתרונות לריצת בוקר- אין סכוי שמשהו יקרה שבעקבותיו הריצה תתבטל, אתה לא צריך להיות מוטרד כל היום כי לא רצת עדיין. אבל שוב- האם זה בריא וטבעי לרוץ כשהגוף רק התעורר?
לעיתים קרובות אני רצה בים ועובר אותי בריצה גבר צעיר ממני בדרך כלל, בלי חולצה, בדרך כלל- עם מסה של שרירים- ברגליים, בגב... ואני שואלת- האם שרירים בטורסו (בטן-גב) וזרועות- כלומר גוף שרירי- זה יתרון בריצה? או שמספיק שרירי רגליים וכושר. למשל- ראו את הרצים למרחקים ארוכים- אתיופים רזים , מרוקאי שדוף- בלי עודף מסת שרירים בכלל. אני משתדלת לאזן - ובסוף ריצה נשכבת לכפיפות בטן, תרגילי רגליים ושכיבות שמיכה. אבל שוב- עד כמה זה תורם לריצה- לחזק את שרירי הטורסו והזרועות? ואולי מסת שרירים מפריעה?
אני מוצאת לפני ריצה, שאני פוחדת. פוחדת ממה שמחכה לי. פוחדת מההרגשה הזו של קושי פיזי ונפשי כשמתמודדים עם הריצה- הכאב, העיפות, הריאות שנאבקות לנשום, תחושת הכבדות, הרצון לעצור. ובכל זאת- אני מתגברת כל פעם מחדש ורצה בגלל הידיעה שאני ארגיש מליון דולר בסוף- בגלל תחושת ההישג וברמה הפיזית- האנדורפינים והלחיים הסמוקות ותחושת החיות. האם גם רצים ותיקים כמוכם, שגומעים מרחקים- מתחילים כל ריצה בתחושה של חשש? ואיך אתם מתגברים על זה? למשל- אני שמה לב שלפני מרתונים- לפי השאלות פה, יש תחושה של apprehansion- ציפיה מתוחה. האם אתם חווים זאת רק לפני מרתון או לפני כל יציאה לריצה?
חן חן!
 

Czerniak

New member
והתשובות שלי

מוקדם בבוקר - א. מבחינת עבודה לא מסוגל לרוץ ב- 11:00. אישית מרגיש פחות בנוח עם הקצה השני של היום (יותר עייף, פחות מסתדר לי עם אוכל) ב. עקרונית, עדיף לרוץ עם חולצה... מעבר לזה מאסת שריר, כשמה כן היא - מאסה ולכן לא ממש עוזרת לריצה. זה לא אומר שלא צריך להשקיע בחיזוק האזורים האלו, להפך. (בייחוד שרירי הליבה). אבל ההתמקדות היא לא בניפוח אלא בחיזוק. (חפשי תרגילי כוח לרצים בגוגל) ג. באימונים בד"כ לא מפחד, מקווה לטוב. בתחרויות - אכן ציפייה מתוחה. לא מגדיר כפחד כי סופו של דבר גם אם תהיה ריצה גרועה - זה מה שזה ריצה גרועה - פרופורציה... כן מתח לגבי היכולת, זמן, מיקום וכד'. אני אישית לא מתגבר על זה - זה חלק מהכיף
 
ואני

ריצת בוקר מוקדמת ,בקיץ אפילו לפני חמש עבורי היא הכי טבעית .בחורף קצת פחות ,אבל זו הריצה שאני יוצאת אלייה עם החיוך הכי גדול. לי זה מסתדר נהדר לפני לחץ היום וגם הגוף משתף פעולה. לגבי החשש לקראת האימון ,לא קיים ,אני יודעת שאני בכושר מצויין לקראת המטרה ואין סיכוי שאנשור בדרך. שמתי לב שאחת לכמה חודשים ..יש לי ריצה גרועה. שום דבר לא מסתדר וגם אותה אני מסיימת בשיניים. לקראת מרוצים, כמו שכתב קודמי יש חשש ומתח אפילו נדודי שינה והתרגשות עצומה! יופ נפלא
 

comodor64

New member
שלג , והעיקר והעיקר, לא לפחד כלל :)

מה פתאום לפחד מהריצה? אולי את מגיעה מכיוון הישגי מידי לריצה או עם פנטזיות מסויימות על איך אמורים לרוץ.. מה פתאום לפחד? אולי את רצה חזק מידי/ עם תכנית קשה מידי עבורך- תורידי הילוך דחוף רוצי חופשייה ומשוחררת מדאגות רוצי לאט והסתכלי על הנוף..לאן את ״רצה״? אולי את מקבלת את הרושם מהפורום שצריך לרוץ רק ריצות קשות של טמפו ושל 40 עליות וסלטות עם חגורות מים ואפוד קרב.. אבל זה ממש לא מחייב לדעתי שרירים וריצה בלי חולצה- אל תתעסקי בשיט הזה בכלל, זמן לריצה- זה אינדיבידואלי - תצטרכי לבדוק מה הכי מרגיש לך נוח. זה אמור להיות פאן פאן פאן אם לא- אז למה בכלל לקום מהספה? ג׳וגרים שולתתתתתים!!!!!1
 

שלג1965

New member
תמיד אני פוחדת לפני ריצה

ממש סוג של פחד- כמו לפני שמקבלים זריקה- כי אני יודעת שזה הולך להיות מאמץ וקשה וכואב וסוג של סבל. וכל הזמן משננת לעצמי- no pain no gain אני תוהה מה היה קורה אם הייתי יוצאת לרוץ בלי לקבוע לעצמי יעדים ופשוט רצה לי בכיף- לא היה קושי ולא היה מתח- אבל גם לא היו הישגים....
 
התשובות שלי

1. אני רצה על הבוקר - הגוף יותר נוקשה, אבל זה בלית ברירה. לא חושבת שיש בעיית בריאות, אבל צריך להיות יותר עדינים עם הגוף, המסכן רק התעורר. כדאי להשקיע בחימום. 2. החיים שלך דבש, לדעתי כדאי בהתאם לשאלה 1 לרוץ מתי שיש נוף יפה. מסת שריר אינה ייתרון, אבל את לא תקבלי אחת כזו מכפיפות בטן ושכיבות סמיכה. 3. לקח לי שנים להתגבר על החשש "שלא אסיים ריצה" (שלא היה לו שום בסיס). בסוף זה קורה. תהני מהחשש הזה - הוא מאפשר לך ניצחון כל פעם מחדש!
 
התשובות שלי

לצערי אני כמעט לא רץ בבוקר כי זה לא מתסדר עם העבודה. כשיוצא לרוץ בבוקר זה ממ שכיף. מאמן מקצועי הסביר לי שמקצוענים מתאמנים בסביבות 10 - 11 אבל לא נראה לי שזה מציאותי לאנשים עובדים. לגבי השרירים - שוב, מאמן מקצועי הסביר לי שמסת שרירים גבוהה מכבידה על הריצה ולכן לאצנים מקצוענים אין מסת שרירים גדולה במיוחד לעומת רצי 100 מטר שרצים בעיקר על כח מתפרץ אדיר ולחלקם יש מסת שרירים גדולה מאוד. מי שזוכר למשל את מוריס גרין הוא היה ממש ככה. לגבי הפחד - אצלי גם יש פחד מסויים בריצות ממש ארוכות ולכן אני תמיד שפ בחגורת ריצה 100 ש"ח ופלאפון. קרה לי בעבר פעמיים שנאלצתי לפרוש באמצע ריצה. לא נעים אבל לא נורא. מתבאסים קצת וממשיכים הלאה.
 

שלג1965

New member
הפחד- לא שיקרה לי משהו

ואני דואגת לא לרוץ במקומות מבודדים למרות שזה מבאס כי הכי כיף לרוץ במקומות מבודדים... הפחד הוא מהתחושה הפיזית. כמו פחד לפני לידה. אבל כולם כאן גברים- אז לך תסביר...
 
אהבתי את השורה האחרונה

בוקר טוב, משפט חזק - כמו פחד לפני לידה אבל כולם כאן גברים - אחרי שבע לידות של אשתי אני יכול לתת לכל גבר עצה טובה אחת - אתה באמת לא מבין כלום אז תעמוד ליד אשתך בלידה ופשוט תשתוק ואל תתן עצות. הצלחתי לעמוד בזה בשש מהלידות ורק בלידה השביעית אמרתי משהו שאני עדיין מצטער עליו. כמו שאמרו חכמנו - סייג לחכמה שתיקה
 

מרב.

New member
עכשיו אתה חייב להגיד מה אמרת לה!

(דווקא בשביעית, מכולן?)
 
תשובתי...

1. אני רץ מוקדם בבוקר בדר"כ. מבחינתי השקט, הריחות והנוף זה מה שנותן את מירב ההנאה. 2. מניסיון, מסת שרירים מכבידה מאוד... 3. תהני תהני ותהני. אין ממה לפחד. תהפכי את האימונים ללא שגרתיים, רוצי בשטח, רוצי בים, רוצי במקומות שונים ובזמנים שונים זה יעשה את העבודה ויוריד את סף הפחד.
 
התשובה שלי...

ראשית אציין שאין "תשובות בית-ספר" לשאלותייך ושהתשובות הן סובייקטיביות ולפי ראותו והבנתו של מי שעונה לך....( לפחות במקרה שלי...), שנית, אני אישית מעדיף את הבקרים כי יש בהם משהו קסום שאין באף שעה אחרת של היום, עליית השחר ולאחר מכן הזריחה, הניקיון והריח של הבוקר, המזג אוויר הנקי, האנשים שמשכימים קום ורובם/ן עם "אותן השריטות" שלך, מקדמים את פנייך, במרבית המקרים, באמירת בוקר טוב, דבר שלא נפוץ במחוזותינו. את מתחילה את היום ברגל ימין, בלי לחצי השגרה (למרות שיהיו שיגידו שהלו"ז מוגבל עקב הצורך להגיע לעבודה ואז פותרים את זה בקימה קצת יותר מוקדמת ומקטינים את הבעייה...), מתקלחת, אוכלת ומתחילה את היום בהרגשה של מיליון דולר (או ש"ח/יורו/לירה - מה שתחליטי). לעיתים רחוקות יותר מזדמן לי לרוץ באמצע היום (עקב אילוצי עבודה ומזג אוויר) או בלילה, שלפחות לגבי, לא מסתדר עקב חולשה כללית של הגוף, רעב יתר, לו"ז משפחתי וכיו"ב. לעניות דעתי, יש פחות קסם מלרוץ בסוף היום מאשר בתחילת היום, אבל שוב, זה סובייקטיבי לגמרי. לגבי תרגילי חיזוק ומסת שריר, אני מצטרף לאמירות קודמיי, מסה לטעמי תקשה, יותר חשוב לחזק את הגוף במקומות הנכונים ע"מ לייעל ולשפר את ביצועי הריצה וההתאוששות אחריה, לגבי הנושא האחרון שהעלית, הפחד, אני לא קורא לזה פחד אלא ציפייה וחיות (עם שורוק, זה מה שאני זוכר מהיסודי...
), ביום שלא תרגישי ןתחווי את ההרגשה הזו או הרגשות האלה, פשוט תעברי לתחום אחר ( ראיית חשבון או משהו בסגנון...)... והכי חשוב, תתחילי עם חיוך, תהני מהדרך ותסיימי בריאה עם חיוך גדול יותר מזה שהיה בהתחלה! בהצלחה
 

amirkoz

New member
זמן כח ופחד- תשובות

לא רץ מרתון, אבל... אני נוהג לרוץ בעיקר בערב, אחרי שהילדים נכנסו למיטות, הכלים במדיח ויש פס מהאשה
, כלומר בין 19:30 ל-21:00 דווקא מבחינתי השעה הכי נוחה לריצה היא 19:30-20:00, כי אז אני חוזר מספיק מוקדם בשביל לשבת עם אשתי לארוחת ערב וכוס קפה ואולי אפילו לראות קצת טלויזיה. לפעמים יוצא לי לרוץ בבוקר, ואז אני רץ מוקדם (6:00 בבוקר), אבל אני תמיד בתחושה של רצון לסיים מהר, כי היום קצר ויש עוד הרבה להספיק... עוד לא רצתי בים, אבל כן רצתי בפארק הירקון וראיתי שם הרבה רצים שרצים בלי חולצה. לרובם, לא היו שרירים (אם כבר שומנים). בכל מקרה אני משתדל לפתוח את הבקרים שלי עם 3-5 סטים של כפיפות בטן לגבי הפחד, הפחד העיקרי שלי הוא יותר מהלוותר על הריצה. סתם תחושת עייפות/כבדות מובילות לפעמים לרצון לבטל ריצה. אחרי 2-3 ק"מ הכבדות נעלמת.
 

כשב

New member
יש לך שאלות נורא חמודות


אני מעדיף לרוץ בערב (ריצות בוקר מדכאות אותי ) למעט הריצות הארוכות - אותן אני אוהב לרוץ בשבת בבוקר מוקדם ושלאחריהן לא צריך ללכת לעבודה. אכן, לפעמים לפני הריצה מתגנבת תחושה לא נוחה ( לא הייתי קורא לה פחד ), בעיקר כשעייפים או שחוקים או בתחילתה של תוכנית אימונים לאחר חזרה מפגרה. גם בתוך הריצה עצמה מתעוררים לפעמים ספקות בנוגע ליכולת לסיים אותה בכבוד ומבלי להשבר. בנוגע לגבר השרירי והמסוקס שעובר אותך לפעמים בריצה בים... בפעם הבאה כשזה קורא תציגי את עצמך, אין לי בעיה להאט ושנרוץ ביחד. :)
 

חגיגלז

New member
החשש עליו מדובר הוא בעצם הכנה של הגוף לפעילות

קראתי באיזשהו מקום כי כך המח מכין את הגוף לפעולה: הזרמת דם לשרירים וכו'. לא יודע אם נכון אבל גם אם לא, לפחות כך אני מתייחס לתופעה (בד"כ לפני ריצות ארוכות במיוחד)
 

J0hnny

New member
השעות זה העדפה אישית

וכמובן גם תלוי בסדר יום שלך. אני בעיקר רץ לקראת שעות הצהריים,ערב, לילה. בבוקר באמת לוקח יותר זמן להניע. אבל יש לזה גם הרבה יתרונות זה מעיר מצויין. מסת שריר גדולה בחלק גוף עליון זה מכביד על הריצה. לא רואה איזה יתרון זה יכול לתת בריצה למרחקים. אבל תעשי הפרדה בין שרירים מנופחים לחזקים. אני מצאתי שחיזוק שרירי רגליים+שרירי ליבה זה בהחלט עוזר גם ליציבה בריצה. אפשר לחזק את השרירים בלי לנפח אותם באופן משמעותי. בשביל שהשרירים יתנפחו צריך להרים משקלים גבוהים ולאכול הרבה יותר מהרגיל(להיות במאזן קלורי חיובי). כשיש לי תחושה של קושי לפני ריצה. לי אישית עוזר להציב לי מטרה לפני הריצה. ולחבר את זה למטרה הגדולה של האימונים ומה המשמעות בשבילי.
 
למעלה