זמן
כח
ופחד
- 3 שאלות
מתי אתם נוהגים לרוץ? השכם בבוקר? מאוחר יותר? אני מוצאת שהגוף במיטבו דווקא ככל שהיום מתקדם- 11- 15 ונראה לי לא בריא לקום ומיד- ללכת לרוץ. מצד שני יש יתרונות לריצת בוקר- אין סכוי שמשהו יקרה שבעקבותיו הריצה תתבטל, אתה לא צריך להיות מוטרד כל היום כי לא רצת עדיין. אבל שוב- האם זה בריא וטבעי לרוץ כשהגוף רק התעורר?
לעיתים קרובות אני רצה בים ועובר אותי בריצה גבר צעיר ממני בדרך כלל, בלי חולצה, בדרך כלל- עם מסה של שרירים- ברגליים, בגב... ואני שואלת- האם שרירים בטורסו (בטן-גב) וזרועות- כלומר גוף שרירי- זה יתרון בריצה? או שמספיק שרירי רגליים וכושר. למשל- ראו את הרצים למרחקים ארוכים- אתיופים רזים , מרוקאי שדוף- בלי עודף מסת שרירים בכלל. אני משתדלת לאזן - ובסוף ריצה נשכבת לכפיפות בטן, תרגילי רגליים ושכיבות שמיכה. אבל שוב- עד כמה זה תורם לריצה- לחזק את שרירי הטורסו והזרועות? ואולי מסת שרירים מפריעה?
אני מוצאת לפני ריצה, שאני פוחדת. פוחדת ממה שמחכה לי. פוחדת מההרגשה הזו של קושי פיזי ונפשי כשמתמודדים עם הריצה- הכאב, העיפות, הריאות שנאבקות לנשום, תחושת הכבדות, הרצון לעצור. ובכל זאת- אני מתגברת כל פעם מחדש ורצה בגלל הידיעה שאני ארגיש מליון דולר בסוף- בגלל תחושת ההישג וברמה הפיזית- האנדורפינים והלחיים הסמוקות ותחושת החיות. האם גם רצים ותיקים כמוכם, שגומעים מרחקים- מתחילים כל ריצה בתחושה של חשש? ואיך אתם מתגברים על זה? למשל- אני שמה לב שלפני מרתונים- לפי השאלות פה, יש תחושה של apprehansion- ציפיה מתוחה. האם אתם חווים זאת רק לפני מרתון או לפני כל יציאה לריצה?
חן חן!








