זמן לארוז מזוודות?

זמן לארוז מזוודות?

ההפחדות מהאיראנים הן מפלט לסרבני שלום. אם ברלין זה כאן ו-38' זה עכשיו, המסקנה הלא-ציונית ברורה אנחנו ממש טובים בהיסטריה. האופוזיציה הימנית מתחרה בממשלת אולמרט-ליברמן בשאלה מי יפחיד אותנו יותר מפני איראן; מי יגרום ליותר עולים-בכוח לא לעלות, ליותר ישראלים לרדת, ליותר ישראלים-חוזרים לא לחזור. אם יש מעשה אנטי-ציוני מובהק - זהו מסע ההפחדה הזה. אם ברלין זה כאן ו-1938 זה עכשיו, אזי לכל ברור מה המסקנה: היהודים צריכים לארוז את המזוודות. זה לא שאין בעיה; יש ועוד איך. אבל התגובה ההיסטרית משרתת את האינטרס של אחמדי-נג'אד באופן מרחיק לכת, עוד בטרם התקרב לפצצה הראשונה. במקום לתור אחר פיתרון שיקטין את הסכנה באורח משמעותי, מרמזים חכמי הממשלה ובני דמותם באופוזיציה על פעולה צבאית נחרצת שישראל תעשה, אחת ולתמיד, ותגמור את העניין. הם רומזים לפעולה נוסח הפצצת הכור העיראקי ב-1981, אף שברור גם להם שאין שום דמיון בין המקרים, וכי כל מהלך צבאי - גם אם יעלה יפה - יתמשך על פני חודשים ארוכים, במהלכם תיחשף ישראל לטילים האיראניים הקונבנציונליים. אני מניח שאם לממשלת ישראל יש באמת כוונה לפעול נגד מאות הצנטריפוגות האיראניות הפזורות ברחבי המדינה הגדולה הזאת והמצויות במעבה האדמה, אין לה כל צורך להיערך לכך בנאומים מתלהמים בפני יהודי העולם, אלא בחדרי מבצעים שיש בהם מפות ומחשבים ושולחנות חול. הנאומים הם האג'נדה החדשה של הממשלה הזו, תחליף דרמטי להבטחות על קביעת גבול חדש בגדה ועל מדיניות חברתית צודקת יותר. ההיסטריה האיראנית היא מפלטו של סרבן השלום, של מאבד האג'נדה. גם נאום שדה-בוקר לא ישנה זאת. נניח לרגע שאנו עונים בחיוב לקריאתו של בשאר אסד ומגיעים איתו להסכם שלום תמורת רמת הגולן; נענים לקריאתו החוזרת של אבו-מאזן ומגיעים איתו להסכם שלום תמורת סיום הכיבוש; וגם עושים הסכם שלום עם לבנון - מה הסיכוי שבמצב כזה תמשיך איראן, אפילו זו של אחמדי-נג'אד, לאיים על ישראל? אני חושב שהסיכוי לכך יקטן מאוד. אבל גם אם אני טועה, וגם אם כאשר יהיה כאן שלום כולל, ימשיך המנהיג האיראני להסית ולאיים - הרי שנמצא את עצמנו במצב שונה לחלוטין אם כל ארצות ערב כבר יפתחו איתנו קשרים דיפלומטיים וכלכליים, בהתאם להחלטת הליגה הערבית מ-2002, וייצרו איתנו קואליציה כנגד האיום מטהרן, המכוון לעברן לא פחות מאשר לעברנו. יצחק רבין הי"ד הרבה לומר כי האסטרטגיה הישראלית צריכה להיות השגת שלום עם כל שכנינו לפני שלאיראן תהיה פצצה גרעינית. הוא הבין היטב את חשיבות נטרולו של התירוץ, לפיו הסכסוך הישראלי-ערבי מצדיק, כביכול, את האיום בפיתוח נשק גרעיני איראני. באמצע שנות התשעים הייתה איראן רחוקה מאוד מכך; היום היא קרובה, אולי אפילו קרובה מאוד. היום גם השגת שלום מעשית יותר. הנכונות הערבית קיימת, המחיר ידוע, ואין צורך להתחיל מאפס. נכון שנחלנו אכזבות לא מעטות, אך אף אחת מהן לא נגרמה מהסכם שלום שעשינו, אלא ממהלכים חד-צדדיים ומהסכמים חלקיים, ששני הצדדים לא מימשו כראוי. הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן הוכיחו עצמם כעמידים בפני חילופי שליטים, וכך גם הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה. אבל מה שנראה מובן מאליו לראש ממשלה בעל ראייה אסטרטגית, אינו עולה על דעתו של ראש ממשלה שבא מן הליכוד וחזר כנראה אל הליכוד בנפשו, בעקבות הלם הקרב שספג במלחמת לבנון האומללה.
 
לאוהב השלום האמיתי

בס"ד אהבתי את הניק שלך,רק אנא ממך-בבקשה,נא לא להכניס כתבות בשלמותן לפורום. ניתן ואפשר לצרף לינק(קישור) לכתבה אותה אתה חפץ שיקראו. הדבר נוגד את כללי "תפוז" ולהבא אמחק! תודה על ההבנה ושיתוף הפעולה. שבת שלום לך.
 
בסדר,וכול הכבוד על הפתיחה

חן,חן,תצליחו!נקווה שהפורום יחזיר יותר נוער ואנשים,לערכים (אליהם גדלנו).
 
למעלה