זכות האישה לגופה?

ק א סי

New member
זה נכון שאין לחפש אשמים

אם הקשר מספיק רציני כדי שיסמוך עליה.
 

Deanna2688

New member
הממ..

בדיוק הייתה לי שיחה עם האיש על זה בסופ"ש. אמרתי לו שאם אני אכנס להריון, אני לא רואה איך נשרוד את הדבר הזה. ברור ששנינו לא מוכנים להיות הורים, אבל זה לא איזה סטוץ. זה שני אנשים שאוהבים אחד את השני.. ועדיין... ועדיין... אמרתי לו שאם זה יקרה לנו, אני אפיל, אבל אנחנו לא נצליח לעבור את המשבר הזה.. זה משהו באמון, לא יכולה אפילו להסביר למה.... מניחה שזה פשוט ישבור אותי. ואני אכעס עליו... ו..זהו.
 

Norma Desmond

New member
שאלה מעניינת

לדעתי- במקרה של חילוקי דעות שלא ניתן לפתור, האשה היא היחידה שיכולה להכריע. אז כן, זה הזרע שלו, העובר שלו, זה לא ממש פייר אבל בסופו של דבר אין שום הגיון בכך שמישהו יחליט בשביל אשה כלשהי שהיא תלד ילד/ תעשה הפלה בניגוד לרצונה. הפתרון, לטעמי הוא להזהר ולהשתמש באמצעי מניעה כדי להמנע מכניסה למצבים כאלה מלכתחילה. זה נכון גם במקרה שהאשה נכנסת להריון בטעות ורוצה לשמור את הילד וגם כשהיא רוצה להפיל והגבר רוצה את הילד. כל עוד זה הגוף שלה- הוא לא באמת יכול להחליט בשבילה בעניין משמעותי כל כך וצריכים לחשוב על זה מראש.
 

RichardSmith

New member
שאלה מסובכת...

הייתי אומר שלושת רבעים של האישה... רבע אחד שלה ורבע אחד של הבעל אבל חצי נוסף שלה, לפחות בימים עברו שהריון שמסתיים לא בצורה טובה יכול לגרום גם לאישה לסיים את החיים... (כמובן בימים אלו עם רפואה יותר מפותחת הסיכוי למות בהיריון די קטן...) במקרה הזה, ההריון לא היה מתוכנן ולכן זכותה לעבור הפלה.
 

Potato chips1

New member
זכות החלטה בלעדית של האשה.

את מדברת על הסרט "הדייט שתקע אותי", נכון? סרט חמוד.נהנינו.. זה אכן מצב מורכב, כמובן שאידאלי שבני הזוג יחליטו יחד. אבל במידה ואין הסכמה, לדעתי זו לחלוטין זכותה הבלעדית של האישה להחליט. זה שהעובר מורכב גם מעוד בנאדם זה נכון, אבל עצם העובדה שהעובר "גר" בגוף של האישה, בהחלט נותן לה את הזכות להחליט מה לעשות עם הילד. מישהו יכול להכריח אותי לשמור הריון וללדת אם אני לא רוצה?! מרגיז אותי רק לחשוב על זה!!! חוצמזה, לאישה יש יכולת טכנית להחליט מה לעשות...מה לעשות שההריון הוא בגוף שלה, והגבר לא יכול ללכת להפלה במקומה או לגרום לה לא ללכת.. זה מוביל אותי לעוד דיון שהיה לי עם חברה שלי- בעיני, הקשר בין אמא לילדים שלה בד"כ יותר מחייב מהקשר של האבא לילדים שלו.ואל תקפצו עליי בבקשה :) הוא יכול לעשות לעשות אותם וללכת, ואין שום בעיה טכנית עם זה שיהיו לו 200 ילדים מ200 נשים שונות ב200 מדינות שונות. אישה לא יכולה "לעשות וללכת", היא מחוברת לעובר בגוף 9 חודשים, והוא צריך אותה פיזית רק בחודשים שאחרי, ומתוקף כך לדעתי כל החיים... זה לא אומר שכל אחד קשור יותר לאמא שלו מאשר לאבא שלו...אבל ביולוגית, ועקב כך גם רגשית, יש משהו יותר מחייב באמהות מאשר באבהות. מה אתן חושבות?
 

ayala26

New member
אבל כבר היו נשים שנטשו את הילדים שלהם

ויש אבות שמגדלים את ילדיהם שננטשו או התייתמו. העובדה שאשה נושאת את ילדה 9 חודשים ברחמה לא תמיד מעוררת בה רגשות כלפי התינוק שנולד. יש גם נשים שרצו ורוצות את הילד ועדיין מתקשות להתחבר ולהתאהב בו מהרגע הראשון (אני לא בינהן אבל יש כאלו) כך שלהגיד שזה מחייב זה לא כל כך מדוייק. אם מסתכלים על הנושא כמו שניסית מבחינה טכנית בלבד אז גם אין בעיה טכנית לאשה להפרד מילדה ברגע שהוא יוצא מרחמה.
 
אני חושב תשברגע שהילדים מחוץ

לרחם, המחויבות של שני ההורים שווה. בפועל, לדעתי עד כמה שאני רואה במציאות, אכן עובר יותר זמן עד שהגבר נקשר מאשר האשה, אבל זו הכללה מאוד גסה. אגב, אחרי השנתיים הראשונות שבהם התינוק צריך יותר את אמא שלו פיסית (בעיקר אם היא מניקה), ההיקשרות של הילד מאוד תלויה ביחסים בינהם וזה תלוי באופי שלהם, וזה כבר לא תלוי בכלל אם זו אמא או אבא. שוב, דיעה שמבוססת על מה שאני רואה.
 

ק א סי

New member
דווקא התכוונתי לסרט אחר

לגבי השאלה שלך, בד"כ זה נכון מה שכתבת אם כי היום יותר ויותר גברים הופכים להיות יותר ויותר מעורבים ויש כאלו שאפילו מתחלקים בחופשת הלידה עם האישה. ואני מאוד שמחה למגמה הזו.
 
אני חושבת כמו הרוב פה שההחלטה

הסופית היא של האשה. בכלל באופן כללי אני חושבת שיותר קל לקבל שלא יהיה לך ילד שלא תכננת מאשר שיהיה לך (לכל החיים) ילד שלא תכננת. לכן גם אם הדיעות היו הפוכות, כלומר היא היתה רוצה והוא לא, אני חושבת שהיה הוגן שהיא תעשה הפלה ולא תפיל עליו ילד שהוא לא מעונין בו. אבל במקרה הזה, אם האשה רוצה בכל זאת, אני כן חושבת שזו בכל זאת זכותה בסופו של דבר לבחור ללדת (אם היא לא דורשת דבר מהאב ומשחררת אותו מחובותיו) - כי אם זה באמת נורא חשוב לו שלא יהיה לו ילד אז שידאג לעשות לעצמו זיפ-זיפ.
 

זכוכיות

New member
אני מסכימה עם המשפט האחרון שלך ולכן

אני לא מסכימה עם הערת הסוגרים. עשית? נהנית? נהגת בחוסר אחריות? תתמודד עם תוצאות מעשיך. ילד צריך את ההורים שלו, ילד גם צריך ספרים, ביגוד, צעצועים וכו'- רוב הנשים בישראל לא יכולות לפרנס ילד לבד.
 
אני כתבתי את הערת הסוגריים כי

לגנוב זרע ממישהו רק כי הוא חסר אחריות נשמע לי פשע וניצול ונורא ואיום. הרבה פעמים בחיי נהגתי בחוסר אחריות ואיפה שצריך אני נושאת בתוצאות, אבל פה ניתן להפיל, לא חייבים לשאת בתוצאות ואם האשה עושה את זה בדיעה צלולה ובניגוד לדעת בן זוגה, אז לדעתי זו פשוט גנבה ושוד לדרוש ממנו אחריות כלכלית.
 

Miss Thang

New member
אבל למה שילד תמים, שלא עשה דבר רע

לאף אחד, ואפילו עוד לא נולד, צריך להיות נידון מראש לחיים של קשיים כלכלים ומציאות עגומה [בהנחה שאמו היא לא מבוססת כלכלית]? הרי מזונות נועדו על מנת לספק תמיכה כלכלית ל***ילד***. מה הוא אשם ששני ההורים שלו עמות? האבא מטומטם, וסביר להניח שגם האמא של נושא בתואר של גאון הדור, אבל למה הילד צריך לשאת בעול?
 
אני מניחה הילד באמת יהיה זה

שבכל מקרה יסבול, בין אם יאלצו את אביו לתמוך בו (אבל אי אפשר לאלץ אותו להתענין בו ולהיות איתו), ובין אם לא. אני נגד כל זה מלכתחילה...(כלומר נגד השארת ילד שהוריו לא רוצים בו)
 

Miss Thang

New member
אבל מה זה משנה לצורך הענין אם

את בעד או נגד? ברגע שהילד כבר שם מישהו צריך לתמוך בו. וזו מטרת המזונות, ואף אחד אינו פטור ממנה.
 

Miss Thang

New member
והערת שוליים קטנטנה.

יש לי ידיד, שבזמנו נהג בחוסר אחריות והכניס מישהי להריון. בסופו של דבר ההריון הופסק (הפלה טבעית), והחבילה פורקה. אחר כך, כשהוא היה לפני דייט חדש, הוא אמר לי "א***, אני כל כך פוחד שהיא גם תנסה לגנוב לי זרע". אוי, כמה שאני צחקתי. יא נעל, מי מנסה לגנוב לך זרע? אתה תרמת אותו בצורה וולונטרית לחלוטין...
 

ayala26

New member
ילד לא צריך הורה שלא רוצה בו

יש ילדים שחיים יפה מאוד גם עם הורה אחד או עם הורים מאמצים או עם הורים מאותו מין. ילד לא צריך את ההורים הביולוגים שלו אם הם לא רוצים בו.
 
עשיתי על זה קורס בלימודים

וסמסטר שלם דיברנו על כך, ככה שיש לי המון מה להגיד על זה. במציאות- הזכות של האישה לאוטונומיה על גופה, נובעת מזכותה לכבוד. תארו לכם מצב, לפיו זכות הגבר להיות הורה תוכר כשווה לזכותה של האישה על גופה. במצב כזה, אישה היתה יכולה להפיל רק אם גם בן זוגה יאשר את זה-- הרי מצב כזה יהפוך נשים לאסירות של בני זוגם! אם הוא ירצה את הילד הוא יוכל להטיל וטו על ההפלה- מצב ממש לא רצוי.
 
ואגב, בתגובה לגניבת הזרע

כבר הכירו בפסיקה לא רק בזכות להיות הורים אלא גם בזכות לא להיות הורים, ולכן לא התירו לאישה להשתמש בזרע של בעלה לצורך הפריה חוץ גופית, למרות שהיא עברה כבר המון טיפולים קשים מאוד, וא הם נפרדו. זה אושר רק במצב ממש חריג.
 
גם אם הם נשואים

זה הגוף שלה, זה הילד שלה. אני מבינה למה הוא לוקח את זה קשה, אבל בסופו של דבר זו רק החלטה שלה.
 
למעלה