זכויות האדם

klumklumklum1

New member
זכויות האדם

... החליטה ממשלת רבין לגרש ללבנון עוד באותו יום למעלה מ-400 פעילי חמאס, לתקופה של שנתיים. על ההחלטה הוטל איפול בתקווה שהיא תוכל להתבצע בלי שהדבר יגיע לדיון בבג"ץ. אולם אירגוני זכויות אדם גילו על דבר הגירוש ומיהרו להגיש בג"ץ עוד באותו לילה. השופט אהרן ברק הוציא צו ביניים שמנע את המשך הגירוש, והדיון נערך למחרת. לבסוף בג"ץ אישר את ביצוע הגירוש, וב-17 בדצמבר גורשו 415 הפעילים אל מרג' א-זוהור, מעבר לרצועת הבטחון בדרום לבנון. בלחץ ארצות הברית, הוחלט בפברואר לקצר את תקופת הגירוש לשנה. העיכוב ופרסום הגירוש גרם לכך שממשלת לבנון התכוננה מראש, ומנעה מהמגורשים להיכנס לשטח בו היא שלטה, וכך הם הקימו מחנה אוהלים, שמיקד את תשומת לב התקשורת העולמית. במחנה המגורשים בלטו עבד אל-עזיז רנטיסי ומחמוד א-זהאר, שהתקדמו בצמרת התנועה כתוצאה מכך. המגורשים ניצלו את תקופת שהותם בלבנון בשביל ליצור קשרים עם ארגון החיזבאללה וללמוד מהם דרכי פעולה. יש הסוברים שבכך הייתה תרומה חשובה לגל הפיגועים שהחל ב-1994 אחרי חזרתם של המגורשים. המממ... זה נראה שארגוני זכויות האדם במקרה הזה תרמו רבות לחיזוקה של הזכות למות של רבים מאזרחי ישראל.
 

yeshgvul

New member
בוא נעשה סדר

1. ארגוני זכויות האדם התנגדו לעצם הגרוש, שהיה יוזמה של רבין ז"ל , אדם אטום למדי לענייני זכויות אדם בשטחים, וממש לא "יפה נפש" 2. הגרוש הקנה לאנשים האלה מיומנויות וקשרים, בין אם חזרו ובין אם לאו. חלק גדול ממארגני הלחימה של הפלסטינים הם כאלה שגורשו מהשטחים לחו"ל. לא ברור שמבחינה בטחונית לא היה עדיף שיישארו בשטחים. בחו"ל הרבה יותר קשה להתמודד מולם.
 
למעלה