אני לא.
אתה מנסה להראות כאילו ששנינו כתבנו תשובה דומה במהותה, למרות שהתשובות המקוריות שלנו היו שונות לחלוטין. אבל זה מביא אותי למסקנה שאתה בעצם מבין שאני צדקתי. כנראה, קל יותר להגיד שגם אתה ענית ככה מאשר להגיד שאני צדקתי. אדגים לך: בתשובה המקורית שלך כתבת: שהעובדת תהיה זכאית לפיצויי פיטורים, אבל "תוכל לקבל דמי אבטלה רק בתום 90 יום". לא כתבת שום הסתייגות על ציון חובת ההמתנה בת 90 הימים לשם זכאות לדמי אבטלה. על זה - אני חלקתי (ובצדק.וכנראה גם אתה חושב שבצדק). בתשובה המקורית שלי, לא כתבתי שהעובדת תהיה זכאית אוטומטית לדמי אבטלה. אני כתבתי שהיא תוכל להיות זכאית בלי המתנה של 90 ימים, אם היא תראה "שהיא התפטרה כדי לנסות למצוא עבודה שמתיישבת יותר עם הטיפול בתינוק מאשר העבודה הקודמת ". זה מתאים בדיוק לפסיקה, שלא כמו התשובה הנחרצת שאתה נתת בתשובתך המקורית. כשהגבת על התשובה שלי, כתבת שהטיעונים שלי נכונים לענין הזכות לפיצויי פיטורים, ולענין דמי האבטלה כתבת ש"אין הדבר כן", ורק הוספת "לא כמובן מאליו". אבל האמת היא שהדין זהה גם לענין פיצויי פיטורים. עובדת שהתפטרה תוך 9 חודשים מיום שילדה, ומייד הולכת לעבוד בעבודה אחרת שאינה מתיישבת יותר עם הטיפול בתינוק/ת מאשר העבודה קודמת - לא תוכר כמי שהתפטרה על מנת לטפל בתינוק, ולכן לא תהיה זכאית לפיצויי פיטורים. אם היא תראה שהיא זכאית לפיצויי פיטורים לאחר אותה התפטרות - היא גם תיחשב כמי שהתפטרה התפטרות "מוצדקת" לצורך דמי אבטלה. ולכן - התשובות שלנו כלל לא היו דומות במהותן. היתה בינינו מחלוקת מהותית. אבל כנראה, לאחר שהפניתי אותך לפסה"ד בענין יפית גיסין - החלטת לצרף את דעתך לדעתי (בצדק) אבל גם - לנסות (בלא הצלחה) להראות כאילו שדעתך היתה כך מלכתחילה.