זיכרון שלא נרגע

שירה כמים 1959

Well-known member
בעצם, ארונות המטבח במ' לא היו ריקים. בארון המטבח שמעל הכיור הייתה קופסת אבקת מרק ולצידה קופסת נס קפה. (היה גם בקבוק וודקה, או שנדמה לי?) סיגריות היו. טיים. לא זוכרת אם בארון או במקום אחר. הארון הימני שמתחת לכיור היה ריק. בארון השמאלי שמתחת לכיור היו חומרי ניקוי. זה מה שהיה. אני רואה את עצמי. יושבת על כיסא והרגל המגובסת ישרה על כיסא שמולי ואני שותקת שעות ארוכות מביטה-בוהה אל השמש המתמלאת והנגרעת על המרצפות, רואה איך השמיים מתכהים, שומעת איך הטלפון לא מצלצל.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
יקרה,

קורא בין דברייך משהו שנראה כמו בדידות וכמיהה לקשר שכבר יגיע.. ברגע שהטלפון יצלצל..

ואולי גם מין תחושה של חוסר אונים בלמצוא קשר.. כי אי אפשר לצאת מהבית עם רגל מגובסת.

מצטרף לחיבוקים החזקים הכה נחוצים לך 🤗

שלך,

מתנדב סה"ר
 
מצטער אם שברת את הרגל, ודאי כאב לך נורא וקשה לסבול את הזיכרון הרע. תמיד יש אנשים שיאהבו אותנו.
 
למעלה