boo the girl
New member
זיכרון קטן מהסיפור שלי
כשהיא נכנסה לשירותים הציבוריים האלה של בית החולים היא ריפדה את האסלה בניירות טואלט כדי שתוכל לשבת. לאחר הר של ניירות היא הפשילה מכנסיה והתיישבה בזהירות לצרכיה. "סוף סוף הרגליים הכואבות ינוחו קצת", היא חשבה לעצמה. מפחדת לעצום עיניים כדי לא לראות שוב את התמונה המפחידה מכל. הורידה את ראשה מטה ובהתה בנפיחות שברגל, בזכוכית שנעוצה לה באצבע. מחכה. בעדינות מלטפת את ראשה, את הפצע הפתוח, את הדם היבש שדבוק בו אבק וחול כתום. היא אחזה בתלתל מראשה ומשכה בו בעדינות, הוא נפל בשלמותו בן רגע, ללא כאב. פחד מצמר הזדקף בה, "עכשיו יפלו כל שיערות ראשי" היא אמרה לעצמה בפחד. כמו שהורה עוזב ילד קטן והוא מתמלא חרדה שהוריו לא ישובו, כך היא מביטה ביאוש בתלתל שבידיה. כך היא בטוחה שכל שיערות ראשה יפלו אם רק תמשוך. היא ניסתה למשוך עוד כמה, אחר כך ניסתה קצת יותר בכוח. היו שיערות נוספות שנפלו מעצמן אך השאר נשארו חזקות. זה הפיח בה שלווה. עד היום לא צמחו שם שיערות בראשה. יש לה קרחת קטנה ואהובה עליה מתוך זיכרון תאונה נוראי שחותה.
כשהיא נכנסה לשירותים הציבוריים האלה של בית החולים היא ריפדה את האסלה בניירות טואלט כדי שתוכל לשבת. לאחר הר של ניירות היא הפשילה מכנסיה והתיישבה בזהירות לצרכיה. "סוף סוף הרגליים הכואבות ינוחו קצת", היא חשבה לעצמה. מפחדת לעצום עיניים כדי לא לראות שוב את התמונה המפחידה מכל. הורידה את ראשה מטה ובהתה בנפיחות שברגל, בזכוכית שנעוצה לה באצבע. מחכה. בעדינות מלטפת את ראשה, את הפצע הפתוח, את הדם היבש שדבוק בו אבק וחול כתום. היא אחזה בתלתל מראשה ומשכה בו בעדינות, הוא נפל בשלמותו בן רגע, ללא כאב. פחד מצמר הזדקף בה, "עכשיו יפלו כל שיערות ראשי" היא אמרה לעצמה בפחד. כמו שהורה עוזב ילד קטן והוא מתמלא חרדה שהוריו לא ישובו, כך היא מביטה ביאוש בתלתל שבידיה. כך היא בטוחה שכל שיערות ראשה יפלו אם רק תמשוך. היא ניסתה למשוך עוד כמה, אחר כך ניסתה קצת יותר בכוח. היו שיערות נוספות שנפלו מעצמן אך השאר נשארו חזקות. זה הפיח בה שלווה. עד היום לא צמחו שם שיערות בראשה. יש לה קרחת קטנה ואהובה עליה מתוך זיכרון תאונה נוראי שחותה.