זיהום המים פוגע בנו ובילדנו

Snowgirl4

New member
קריאה להורים להתעורר

בכל מסגרת, תחום ונושא אחר מחינוך עומדת בפני מקבל השירות הברירה הטבעית לבחור בנותן השירות. מערכת החינוך היא היחידה היוצאת דופן. חוק האפוטרופסות קובע חד צדדית את חובות ההורים לילדיהם. מערכת החינוך מטילה חובה על ההורים לקבל את החלטותיה באשר הן. מספר עובדות שיש להכיר בהן: v מערכת החינוך לוקחת לעצמה את הזכות הבלעדית לבחירת המחנכים לילדים הנמצאת בידי כל גורם אחר מלבד ההורים עצמם. v להורים אין סמכות להתערב בבחירת המחנך גם אם הוא כושל או בלתי מוסמך. v המערכת מונעת שיתוף הורים בכל הנוגע להעברת ילד לכיתה אחרת גם כאשר מסכת הסבל של הילד בכיתה היא בלתי נסבלת וידועה לכל. v המערכת מתעלמת מביקורת הורים לגבי תפקוד סביר של המחנך או את בית הספר, גם כאשר הטעויות ברורות בעליל ויש לתקנן. v "אילוף" ההורים לגזור על עצמם שתיקה מתוך ידיעה ברורה שהמערכת תגבה באופן מוחלט את עובדיה גם במקרים ההזויים ביותר ועוד היד נטויה. v המורות והמורים, המנהלות והמנהלים אינם יודעים עפ"ר את חוקי החינוך וחוקי המדינה המחייבים אותם בתוקף תפקידם בשירות הציבורי. v חלק גדול מציבור ההורים הם המורות של ילדינו, והם המעידים על מבושיה של המערכת. הם רואים הכרח בשיתוף הורים כדי לבנות את המכנה המשותף לחינוך בר קיימא. הפחד שלנו מפני המערכת הורג את ילדינו. הפחד הוא הציר המרכזי המשתק לכאורה הורים. זהו הכיוון אליו מובלים ההורים כעוורים בשטח פרא. זו לא יראת כבוד כבעבר, אלא החשש הוא המוביל היום את התנהגות ההורים, את החלטותיהם בדבר נכונותם להגן על ילדיהם. ההורים יודעים שביקורת על אחד הגורמים מתוך בית הספר, תגרור אחריה מסכת נקם בילד/ה מתמשכת שתהפוך את הילד לקורבן. נגד הפחד הזה עלינו להילחם, עלינו לחשוף את הליקויים בצורה ניאותה אך בקול רם וחובה עלינו להצטייד בכלי עבודה מקצועיים ויעילים וללא פחד. המערכת חזקה במובן השלילי של המילה רק משום שמוביליה מודעים לפחד ההורים לדבר, להיאבק, לבקר וכתוצאה מכך עושה המערכת ככל העולה על רוחה מאחר ואינה מחוייבת לכאורה לכללים מקצועיים המעוגנים בחוקי המדינה. המערכת הכריזה מלחמת חורמה נגד הורים בכלל , נגד מעורבות הורים וכל זאת תחת הטענה כי מעורבות הורים מהווה שורש כל הרע. הגיע הזמן שמערכת החינוך תשכיל ללמוד ממערכות כמו בתי חולים, הצבא וארגונים אחרים שיצרו מוסדות ומנגנונים להידברות ולדיאלוג עם השותפים(משפחת החולה או הורי החייל). מערכת החינוך בחרה להכריז "מלחמה" גלויה על ההורים כדי להשתיקם לנוכח כישלונה המוחלט והנורא. לא די בכך שהמערכת הפכה את ילדי ישראל לטיפשים ולבינוניים לנוכח תוצאות המבחנים והיא אף דואגת להמציא כלים משוכללים כדי להשתיק את ההורים מלהתלונן ולדרוש את השינוי במצב. ההחלטות שלוחות הרסן, המתחנפות, הפופוליסטיות, נגועות בפוליטיקה הנמוכה ביותר שהתקבלו ע"י שרי החינוך ומנכ"לים בשנים האחרונות. בשנים האחרונות, אינם אלא מלחמה ודלגיטימציה של המורים ושל זכותם הבסיסית לפקח ולבקר את תחלואי המערכת. הכל מסכימים שהמערכת כושלת אך להורים אסור לומר זאת בקול רם. אבל מי ישמור על הילד/ה שלי? מעורבות ההורים במערכת החינוך הכרחית ביותר בחינוך דור אזרחי איכותי כאשר המורות וההורים ביחד מכוונים למטרה משותפת – אך לא בבית ספרינו! הדרישה מההורים המבוססת על ההנחה המופרכת שיש לכבד את הסמכות המקצועית של הצוות החינוכי באופן גורף הינה בלתי אפשרית בעליל. כל זאת מפני שבצוותי בתי ספר רבים נמצאים מורים ומנהלים שאינם ראויים לכבוד מקצועי כמובן מאליו. בין אם זה בגין התנהגותם, בגין התנהלותם או בהיעדר כישורים לעבוד עם ילדים. בפני ההורה אין אפשרויות בחירה בהיותו נתון בשק של כפייה והנחתות. ואם לא די בכך מוסף היום גל של עוינות הדורש את הוצאת ההורים מבתי הספר והפקרת הילדים לעיתים עד כדי סיכון. אני מצפה מההורים לשמור ב 7 עיניים על הנעשה עם ילדיהם במערכת. גם כאלה שיש להם אמון במערכת, חייבים להבין שהלב הדואג והעיניים הפקוחות על הילד, הם של ההורים. המפתח באילו מקרים להתערב ובאילו לא, נמצא גם בידי הילד – האדם הצעיר הזה עליו יש לשמור ולו יש לדאוג. כל הערה וכל מצוקה שילד מצביע עליהן – יש לברר. הדגש הוא על המילה בירור ואם יש צורך – להגן. כל הליך הוגן אליו אנו חותרים הוא מגן ולכאן עלינו לשאוף, ואם זה לא מספיק – להיאבק ולהיעזר בנו נציגי הנהגת ההורים ובאנשי מקצוע מטעמינו. כמו כל ארגון מסועף ומורכב, כמספר האנשים הפועלים במשרדו, כך מספר המאפיינים. הניסיון להציג את הציבור הנותן שירות במערכת החינוך כמושלם, הוא לא רציני ולא אמין. כמו בכל ארגון גדול, קשת האנשים מתחילה ממעולים, מקצועיים, רגישים, בינוניים ומסתיימת בגרועים ולא אוהבי ילדים. השלמות הגופנית והנפשית של הילד עומדת במרכז העשייה החינוכית. מניסיוני רב השנים עם המערכת, לצערי הרב, טרם נתקלתי במקרים רבים בהם קמו להודות מורים או מנהלים - "טעינו, אנחנו לא בסדר". האמינו לי שיש אינסוף מצבים בהם הצוות החינוכי היה חייב בהתנצלות. v חובתו של כל הורה לברר כל תלונה מאת ילדו. v חובתו של כל הורה לברר ולהגן על ילדו בכל מאודו. v חובתו של כל הורה להיות הוגן עם המערכת ובעת הצורך חייב לנקוט עמדה ביקורתית כלפי ילדו ולהצדיק את המערכת. ישנם הורים כאלה ואני דוחה מכל וכל את האמירה הגורפת "ההורים". רוב ההורים נותנים אמון במערכת יותר מידי ולעיתים שלא לטובת ילדיהם. המקום בו המערכת מצויה כיום - למרות ההורים ולא בגללם. ü שילמנו אלפי שקלים לבתי הספר. ü שכרנו מורים פרטיים באלפי שקלים. ü שלחנו מצרכים לבתי הספר לכל מיני אירועים. ü הפסדנו ימי עבודה כדי ללוות טיולים. ü הפסדנו ימי עבודה כדי לנהל מאבקים נגד משרד החינוך ונגד הרשות המקומית אליהם נשלחנו ע"י המנהלים. ü הצטרפנו לשביתות המורים כדי לחזק את ידיהם, ושילמנו את מחיר השלמת החומר הלימודי עשינו ואנחנו עדיין עושים רבות למען ילדינו במערכת! אנחנו אלו שצריכים להיות מאוכזבים! אם מורה איננו מסוגל לבצע את תפקידו ברמת הסמכות הצודקת, ברמה הפדגוגית וברמת המוסר הנדרשת ממנו כדמות לחיקוי – עליו להיות מחוץ למערכת וחובה על המערכת לפטר אותו. ילדים רבים מידי משלמים את המחיר מול מורים לא ראויים. ההורים חייבים לשמור ולהגן על ילדיהם בכל מצב ובכל מקום וגם בבית הספר. אין לי ספק שלפעמים המעורבות שלנו ההורים מפריעה למורים לבצע את משימתם ולכן יש אינסטנציות כדי לפנות אליהן. כדי להעמיד הורים על מקומם כשהללו הפכו את הטרדת בית הספר לעיסוק או קריירה – גם כאלו יש. הם מיעוט, אבל מיעוט מזיק ועל בית הספר לנסות ולהעמידם על טעותם ולהוכיח אותם על נזקים שהם גורמים. יחד עם זאת, בין ההורים האלו ישנם הורים במצוקה גדולה מכל מיני סיבות ויש לבדוק מאילו מצוקות הם פועלים ולנסות לקרבם. בית הספר של היום איננו יכול להסתפק בטיפול בהתכחשות בד" אמות כיתתו. מנהלים ומורים נדרשים לראיה רחבה ולמנהיגות קהילתית. ההורים הם הקהילה הקרובה ביותר שהם צריכים לדאוג לה, זאת לטובת בית הספר, לטובת הצוות ובמיוחד לטובת הילדים. לסיכום: אמון זה תהליך שנבנה בין שניים או יותר משתתפים. איש לא נותן אמון foreground לזכות. אני מצפה ממערכת החינוך, נותנת השירותים לעשות מאמצים גדולים בכדי לזכות האמון. רוב ההורים יעניקו אותו בשמחה רבה, הם רק מצפים לכך.
 
למעלה