זיהוי אוטיזם

[ליושוני]

זיהוי אוטיזם

שלום, רציתי לדעת באיזה גיל ניתן לאבחן אוטיזם. בני בן 10.5 חודשים ולפעמים נראה לי שהוא קצת בעולם משלו. אני יודעת שזה עדיין מוקדם אבל אני די מודאגת. מי מכם שילדו אוטיסט או נמצא בספקטרום האוטיסטי, האם זיהיתם התנהגות שונה בגיל כל כך מוקדם? אם כן, אודה אם תוכלו לפרט.

 

[oscars]

זיהוי מוקדם

לאחר שזיהינו אחרי גיל שנתיים - במבט לאחור ניתן להצביע על כמה סימנים מחשידים עוד לפני גיל שנה: - חוסר התייחסות אלינו ו/או לסביבה. התעוררויות עם צעקות מחרידות בלילות. הסתובבות סביב עצמו כמו סביבון (כמובן-לאחר שהתחיל ללכת, בערך החל מגיל שנה וחצי). אי-יצירת קשר עין (זה חשוב- תשימו לב לכך- מסתכל עליך כאילו דרך זכוכית שקופה). לא מצביע אלא משתמש ביד של מי שלידו ומניח אותה על החפץ בו הוא מעוניין. כשמשחק במשהו - מתמקד בחלק קטן מהחפץ (לדוגמה: משחק באוטו צעצוע אבל מתמקד בסיבוב הגלגל בלבד ולא מתייחס לכלל הצעצוע). חוזר על פעולות שוב ושוב פעולות חזרתיות. כמובן- לא מדבר בכלל

 

[מירי ירדני1]

זיהוי מוקדם

כמו שנכתב השבוע בפורום, יש באיכילוב מרכז לאבחון מוקדם של הפרעות בהתפתחות הקשר בקרב תינוקות, שמנהל אותה ד"ר נחמיה קיסר. הם מתרכזים באיתור מוקדם של ילדים עד גיל שנה. הטלפון שלהם: 03-6973498, והכתובת: רחוב דפנה 8 ת"א. את יכולה לשקול לפנות לשם. בהצלחה.

 

[rot301]

שלום,מקווה שלא תצטרפי אלינו

ביתי בגיל זה לא יצרה קשר עין,הלכה בפארק הלוך וחזור בלי הפסק,לא ישבה ממוקדת בפעילות אחת.,הלכה על קצות האצבעות ,בכתה ללא סיבה נראית לעין ,סירבה למגע של אביה,בכתה היסטרית בקרבת זרים ,חייכה רק אליי,קשה היה להרדים אותה וקשה להרגיעה,קושי בסיום הנקה וסירוב לאכול מוצקים. לא הבנתי למה כ"כ קשה לי לגדל אותה והרבה בדיחות רצו על חשבוני מצד משפחת בעלי על כך(אמא לא מנוסה)והיום לאחר איבחון מתפלאים איך לא ידעתי מה יש לה ואפילו מאשימים אותי על ביזבוז זמן פשוט "נשמות טובות"

 

[laura ashley]

כמו שכבר כתבו לך, אם את מרגישה

שמשהו לא בסדר, תסתערי בכל הכוח על המשימה לגלות האם באמת יש משהו לא תקין, אם יש ,מהו, ואם אין, למה בכל זאת יש לך תחושה לא טובה. אל תוותרי, ואל תתני לאף אחד להרדים אותך בסיפורים על הדוד שלא דיבר עד גיל ארבע וכו'. בתקווה שאת טועה ושהכל בסדר !

 

[גמבה חמודה מאד]

../images/Emo45.gif תקשיבי לאינטואיציות שלך

גם לנו (הבן שלנו PDD NOS) תמיד אמרו: "אל תדאגו, הילד שלי לא דיבר עד גיל 4" "אינשטיין (נדמה לי שזה היה הוא...) התחיל לדבר בגיל 3 ותיראי מה יצא ממנו...". אולי אני טועה, אבל אם יש בעיה של שפה, דיבור מאוחר, זה לא "ישן מאין", לכל דבר יש סיבה, זה לא מנותק מבעיות אחרות, לא סתם ילד מתחיל לדבר בגיל 3+ שנים. או שאני טועה...אבל בכל אופן, אל תקשיבי לאנשים שלא מבינים, תלכי עם מה שאת חושבת, מה שאת מרגישה, בטוב וברע, כלומר, גם אם אומרים לך דברים מדאיגים, תקשיבי ללב שלך.

 

[גמבה חמודה מאד]

אצלינו זה היה דיבור שהנתחיל מאחור

בגיל 3+ מילים ראשונות (עד גיל זה אמר רק אמא ואבא, ולא הבחין מי זה מי, קרא לי פעם כך ופעם כך וגם לבעלי קרא אמא הרבה פעמים). יצר קשר עין אבל היה מאד שתקן, כמעט לא השמיע קולות ומלמולים, היה תינוק "נוח מידי", היה מצביע שהיה רוצה משהו...זהו בערך. אבל עד גיל שנתיים וקצת לא חשדנו בכלום.

 

[limim]

בדיעבד, היו אצלנו סימנים מחשידים../images/Emo10.gif

איתי אובחן כ-PDD NOS ולצערי, אני יכולה להעיד שהיו הרבה סימנים מוקדמים, שסירבנו להכיר בקיומם או הדחקנו אותם. כל הזמן היתה לי תחושה שאולי משהו לא תקין. בתור תינוק היו לו תנועות מונוטוניות, כגון נענוע או סיבוב הראש מצד לצד. בגילאים הרלוונטים לא היה לו פחד מזרים. הייתי יכולה לתת אותו לכל אדם, ללא שום תגובה מצידו. אני פירשתי את זה כבטחון שיש לו בי, בכך ש"הוא יודע שתמיד אהיה שם". כמו שתיארו לפני, היו לו פרצי בכי ללא שום סיבה וקשיי הירדמות. כמו שכתבו לפני, חשבתי שאולי בגלל חוסר נסיוננו כהורים חדשים, אז נראה לי שהולך לנו קשה יותר.. לעיתים קרובות הוא היה בורח לנו או רץ ללא מטרה. שלא לדבר על חוסר התמקדות במשחק. הסימן הכי בולט היה האיחור בדיבור. בסביבות גיל שנה וחצי הוא החל לומר "אבא/אמא" אבל מאותו שלב ואילך הוא קרא בשמות לחפצים, שלא היה שום קשר לאיך שהם נשמעים (לדוגמא: "אבה-בוב"="משאית". למה? אלוהים יודע). הוא גם לא הצביע. סבל מהתקפי כעס ותסכול על כך שלא מבינים אותו. אחרי שעבר ניתוח כפתורים-שקדים-פוליפים, היינו בטוחים שזהו. מעכשיו, הוא יתחיל לדבר ללא הפסקה. זה לא קרה וכשלקחתי אותו למעקב בטיפת חלב בגיל שנתיים (והוא לא שיתף שם פעולה בשום דבר) דרשתי הפניה לקלינאית תקשורת. בתמימותי, חשבתי שגיל שנתיים זה גיל מוקדם מדי לטיפול וחששתי שאולי ידחו אותנו. אפילו ביקשתי את עזרתו של רופא הילדים, למקרה ו... למזלנו, לא דחו אותנו והתחלנו בטיפולים. בדיעבד, נסתבר לי שיש ילדים שמאובחנים בגילאים הרבה יותר מוקדמים.