זוכרות שהתייעצתי פה לפני שבועיים -
"כן מעייני הישועה או לא"? אז זהו, שהעובר שלנו החליט בשבילי. הוא (או הגוף שלי) פקע את שק המים שלו וירדו לי המים בבוקרו של ערב ראש השנה. על היום הזה לא ממש חשבתי ולא ממש התכוננתי. התקשרתי למעייני הישועה והבנתי שאם אלד שם באותו יום (יום רביעי - ערב החג, שלאחריו יש עוד 3 ימי חג..) לא אוכל להשתחרר עד מוצאי שבת. לא אוכל להדליק את המזגן אם חם לי, לדבר בנייד אם ארצה, להדליק את האור אם חשוך לי ועוד ועוד... מכיוון שהכוונה הראשונית היתה להשתחרר הביתה אחרי 24 שעות, וויתרתי בעצב של הפנטזיה ללדת שם (אוף, כמה רציתי), ושבתי בפעם השלישית לליס. בליס ילדתי את המופלא שלי, ילדי השלישי, וויבאק מוצלח נוסף (הראשון נולד בניתוח קיסרי, השניה והשלישי בוויבאק). מיד לאחר כניסת השנה החדשה, א' בתשרי - ילדתי. אחרי 24 שעות שבתי לביתי, שמחה ומבורכת. נקודה שרציתי לחלוק אתכן - בחיפושי אחרי מידע על "מעייני" כאן בפורום, נתקלתי בשלל עצות שבמקור ניתנו ע"מ להמנע מאפידורל כמה שאפשר. העצות ניתנו ע"י גולשת שאת שמה אני לא זוכרת (סליחה מראש). העצה שאני לקחתי (בלי קשר לאפידורל), היא להשתדל להקל על הגוף והנפש כמה שניתן בשלב הלטנטי. לא לצאת להליכות ע"מ לזרז, לא להתרכז יותר מדי בגוף, לעשות דברים קלים ומהנים. לזכור שיש עוד הרבה עבודה בהמשך הדרך. העצה הזו מאוד מאוד עזרה לי. חברה לקחה את הילדים לאחי, הבית היה כולו שלי ושל בעלי (אירוע נדיר..). הורדתי את הסרט "בייביז" וצפיתי בו ברוגע. אחריו ראיתי עוד איזה סרט בנות קיטשי שלא דורש הרבה מחשבה. בקיצור - השלב הלטנטי בו הצירים נבנו לאחר ירידת המים עבר עלי בנעימים בביתי (כ-12 שעות) ואז כשכבר נהיה אינטנסיבי נסעתי לליס. בקיצור - תודה על הטיפ, הוא עזר לי לעצב את הלידה אליה יחלתי
.
"כן מעייני הישועה או לא"? אז זהו, שהעובר שלנו החליט בשבילי. הוא (או הגוף שלי) פקע את שק המים שלו וירדו לי המים בבוקרו של ערב ראש השנה. על היום הזה לא ממש חשבתי ולא ממש התכוננתי. התקשרתי למעייני הישועה והבנתי שאם אלד שם באותו יום (יום רביעי - ערב החג, שלאחריו יש עוד 3 ימי חג..) לא אוכל להשתחרר עד מוצאי שבת. לא אוכל להדליק את המזגן אם חם לי, לדבר בנייד אם ארצה, להדליק את האור אם חשוך לי ועוד ועוד... מכיוון שהכוונה הראשונית היתה להשתחרר הביתה אחרי 24 שעות, וויתרתי בעצב של הפנטזיה ללדת שם (אוף, כמה רציתי), ושבתי בפעם השלישית לליס. בליס ילדתי את המופלא שלי, ילדי השלישי, וויבאק מוצלח נוסף (הראשון נולד בניתוח קיסרי, השניה והשלישי בוויבאק). מיד לאחר כניסת השנה החדשה, א' בתשרי - ילדתי. אחרי 24 שעות שבתי לביתי, שמחה ומבורכת. נקודה שרציתי לחלוק אתכן - בחיפושי אחרי מידע על "מעייני" כאן בפורום, נתקלתי בשלל עצות שבמקור ניתנו ע"מ להמנע מאפידורל כמה שאפשר. העצות ניתנו ע"י גולשת שאת שמה אני לא זוכרת (סליחה מראש). העצה שאני לקחתי (בלי קשר לאפידורל), היא להשתדל להקל על הגוף והנפש כמה שניתן בשלב הלטנטי. לא לצאת להליכות ע"מ לזרז, לא להתרכז יותר מדי בגוף, לעשות דברים קלים ומהנים. לזכור שיש עוד הרבה עבודה בהמשך הדרך. העצה הזו מאוד מאוד עזרה לי. חברה לקחה את הילדים לאחי, הבית היה כולו שלי ושל בעלי (אירוע נדיר..). הורדתי את הסרט "בייביז" וצפיתי בו ברוגע. אחריו ראיתי עוד איזה סרט בנות קיטשי שלא דורש הרבה מחשבה. בקיצור - השלב הלטנטי בו הצירים נבנו לאחר ירידת המים עבר עלי בנעימים בביתי (כ-12 שעות) ואז כשכבר נהיה אינטנסיבי נסעתי לליס. בקיצור - תודה על הטיפ, הוא עזר לי לעצב את הלידה אליה יחלתי
