זוית מבט אחרת בעינייני כפיה
קראתי בעיניין רב את הדיון שהעלה סבא אליעזר. רציתי להעלות דיון בזוית אחרת. כפי שיודעים רבים וטובים היפוקרטס טבע בשבועת הרופא את המונח Primum non nochere ובתרגום ישיר - ראשית לא להזיק. דבר חכם לכל הדעות, ועובדה שרופאים נשבעים עליו כבר שנים רבות. האם חשבתם פעם על משמעות הדבר? מוסר.. הומניזם.. שבועה זו מחייבת אמנם רופאים אולם זו אמירה כללית מוסרית הנוגעת לכולם - אם היו כולם נוהגים כך - לא היו רצח, תקיפה אלימות וכיוב´. הברית הינה למעשה בתרגום חופשי פעולה כירורגית שמטרתה כריתת רקמת העורלה והפרדתה מהעטרה של איבר המין הזכרי. בתור שכזו הינה מעשה אקטיבי של פגיעה בשלמות גוף האדם. אנו, המנתחים עושים זאת כל הזמן ופוצעים בני אדם, וגורמים להם סבל רב כדבר יומיומי. ההבדל הגדול בין מה שאנו עושים לבין המילה הינו בכך שאנו עובדים לפי העקרון - ראשית אל תזיק. לפני פגיעה בגוף האדם שהינה תמיד בלתי הפיכה, אנו תמיד שוקלים את התועלת הרצויה במעשה מול הנזק הצפוי והסיכון בפעולה, ותמיד מביאים את השיקולים לידי האדם שבו תעשה הפעולה ומקבלים את הסכמתו המודעת. לא משנה אם הפעולה הינה ניתוח שאין להמנע ממנו כדוגמת כריתת בקע כלוא, או ניתוח פלסטי ל"שיפוץ" האף. אילולא היינו עושים זאת היינו מואשמים ובצדק בתקיפה. צאו וחישבו - המילה הינה פעולה כירורגית בלתי הפיכה, שתוצאותיה המקוות הינן הטלת מום באיבר, הכוללת גם פגיעה מסויימת בתפקודו, וגם שינוי צורתו וכן חשיפה מסויימת לגורמי סיכון בעתיד כגון דלקות בדרכי השתן - כלומר חד משמעית - "Nochere", ובנוסף סיכון בדימום (עד כדי מות), סיכון בזיהום (עד כדי אבדן האיבר , צורך בניתוחי שחזור על כל משמעותם וסיכוניהם), ואלח דם שבגיל הזה הסיכון למוות בו גבוה יותר). אה.. ושכחתי להזכיר את הכאב - או סיכוני ההרדמה.... לעניות דעתי כל רופא שיבצע את הניתוח הנ"ל באדם מתחת לגיל 18, חוטא לשבועת הרופא.בין אם ההורים מסכימים או לא, כשם שאסור לרופא לסיים חייו של אדם (מיתת חסד), גם אם הוא מבקש. לשמחתי הרבה הצטרפו לדעתי זו רופאים מכל רחבי העולם , ובכך עלתה גאוותי מהמקצוע. אני סבור כמו כן שלמרות שהציבור הרחב אינו מחוייב לשבועת היפוקרטס, הרי רבים יסכימו להגיון הבסיסי והמוסריות בה, וכל אדם בר דעת היה רוצה שינהגו בו לפי עקרון זה. מכאן ברורה דעתי על ביצוע הניתוח בילודים תחת לחץ חברתי קשה, ואני חושב שכחברה אנו חוטאים מאד בדרשינו קורבן כזה. לדעתי, סבא אליעזר, במאה ה- 21 יש מקום ליותר סובלנות ופלורליזם, ואולי הגיע הזמן שהחברה המודרנית תנהג קצת לפי הגיון פילוסופי שקיים כבר מזה שנים רבות. לסיכום אני קורא שבמקום להטיל מום באנשים על מנת שיהיו אותו "שטנץ", ולבצע את זה כאשר הינם ילודים חסרי אונים, אנו, החברה מסביב צריכים לגלות מעט סובלנות. ואם איננו עושים כן אז, צר לי, סבא יקר וחביב, אך בוודאי שאין לנו כלל במה להתגאות.
קראתי בעיניין רב את הדיון שהעלה סבא אליעזר. רציתי להעלות דיון בזוית אחרת. כפי שיודעים רבים וטובים היפוקרטס טבע בשבועת הרופא את המונח Primum non nochere ובתרגום ישיר - ראשית לא להזיק. דבר חכם לכל הדעות, ועובדה שרופאים נשבעים עליו כבר שנים רבות. האם חשבתם פעם על משמעות הדבר? מוסר.. הומניזם.. שבועה זו מחייבת אמנם רופאים אולם זו אמירה כללית מוסרית הנוגעת לכולם - אם היו כולם נוהגים כך - לא היו רצח, תקיפה אלימות וכיוב´. הברית הינה למעשה בתרגום חופשי פעולה כירורגית שמטרתה כריתת רקמת העורלה והפרדתה מהעטרה של איבר המין הזכרי. בתור שכזו הינה מעשה אקטיבי של פגיעה בשלמות גוף האדם. אנו, המנתחים עושים זאת כל הזמן ופוצעים בני אדם, וגורמים להם סבל רב כדבר יומיומי. ההבדל הגדול בין מה שאנו עושים לבין המילה הינו בכך שאנו עובדים לפי העקרון - ראשית אל תזיק. לפני פגיעה בגוף האדם שהינה תמיד בלתי הפיכה, אנו תמיד שוקלים את התועלת הרצויה במעשה מול הנזק הצפוי והסיכון בפעולה, ותמיד מביאים את השיקולים לידי האדם שבו תעשה הפעולה ומקבלים את הסכמתו המודעת. לא משנה אם הפעולה הינה ניתוח שאין להמנע ממנו כדוגמת כריתת בקע כלוא, או ניתוח פלסטי ל"שיפוץ" האף. אילולא היינו עושים זאת היינו מואשמים ובצדק בתקיפה. צאו וחישבו - המילה הינה פעולה כירורגית בלתי הפיכה, שתוצאותיה המקוות הינן הטלת מום באיבר, הכוללת גם פגיעה מסויימת בתפקודו, וגם שינוי צורתו וכן חשיפה מסויימת לגורמי סיכון בעתיד כגון דלקות בדרכי השתן - כלומר חד משמעית - "Nochere", ובנוסף סיכון בדימום (עד כדי מות), סיכון בזיהום (עד כדי אבדן האיבר , צורך בניתוחי שחזור על כל משמעותם וסיכוניהם), ואלח דם שבגיל הזה הסיכון למוות בו גבוה יותר). אה.. ושכחתי להזכיר את הכאב - או סיכוני ההרדמה.... לעניות דעתי כל רופא שיבצע את הניתוח הנ"ל באדם מתחת לגיל 18, חוטא לשבועת הרופא.בין אם ההורים מסכימים או לא, כשם שאסור לרופא לסיים חייו של אדם (מיתת חסד), גם אם הוא מבקש. לשמחתי הרבה הצטרפו לדעתי זו רופאים מכל רחבי העולם , ובכך עלתה גאוותי מהמקצוע. אני סבור כמו כן שלמרות שהציבור הרחב אינו מחוייב לשבועת היפוקרטס, הרי רבים יסכימו להגיון הבסיסי והמוסריות בה, וכל אדם בר דעת היה רוצה שינהגו בו לפי עקרון זה. מכאן ברורה דעתי על ביצוע הניתוח בילודים תחת לחץ חברתי קשה, ואני חושב שכחברה אנו חוטאים מאד בדרשינו קורבן כזה. לדעתי, סבא אליעזר, במאה ה- 21 יש מקום ליותר סובלנות ופלורליזם, ואולי הגיע הזמן שהחברה המודרנית תנהג קצת לפי הגיון פילוסופי שקיים כבר מזה שנים רבות. לסיכום אני קורא שבמקום להטיל מום באנשים על מנת שיהיו אותו "שטנץ", ולבצע את זה כאשר הינם ילודים חסרי אונים, אנו, החברה מסביב צריכים לגלות מעט סובלנות. ואם איננו עושים כן אז, צר לי, סבא יקר וחביב, אך בוודאי שאין לנו כלל במה להתגאות.