זוגיות?

איש אnד

New member
לא הבנתי מה בדיוק מיטל מחפשת?

ועוד כאן בפורום?? הדבר היחיד שהיא תימצא פה בקלות זה גברים שיציעו לה ריגושים וזהו! אז אם זה מה שהיא מחפשת, סבבה, היא הגיע למקום הנכון. לא ראיתי כאן חיפוש מעמיק, וגם לא ראיתי שהיא או מישהו כאן בפורום קידמו אותה כזית בבעיה שלה. ראיתי רק כמה אני בסדר וכמה אני מנסה וכמה אני משתדלת, איך אני מדברת איתו הרבה/מעט וכמה אני יפה, מושכת ופצצה מדהימה ואיך זה לא עושה לו שום דבר, כאילו שבזה מתחילה וניגמרת הזוגיות. וראיתי כאן כמה טיפים על אנטריקוט שאני לא ממש בטוח שאפשר ליישם אפילו במטבח. מעולם לא חשבתי על זוגיות בתור אנטריקוט... אני לא מחזיר שום דבר לאף אחד ואם אתה מתיחס לכתובים, רצוי שתדייק. אני לא כותב "זה לא אני זו את..." כמו שאתה כתבת, אני כותב "זה לא רק אני, זו גם את " (עשית COPY/PASTE למה שאני כתבתי) שזה הבדל של שמיים וארץ, זה ההבדל בין לזרוק את האחריות לידיים של הצד השני ולצפות שכך הדברים יבואו על מקומם, שזה מה שמיטל עושה, ללקחת אחריות משותפת למצב שזה מה שאני מציע בתור התחלה. בתור התחלה אני כותב, כי מכאן יש עוד דרך ארוכה אבל לפחות במסלול הנכון. אז אתה צודק, אני לא מחפש, גם מיטל לא מחפשת, בשביל לפתור בעיה לא צריך לחפש, צריך קודם כל להתחיל בדיאלוג ובשביל להתחיל בדיאלוג צריך ששני הצדדים יקחו אחריות על מעשייהם, צריך הקשבה, צריך סבלנות והרבה זמן. זה רק בשביל להתחיל לדבר. אני לא מעלה כאן את המחשבות שלי על אילו מאמצים צריך לעשות בשביל להגיע לפיתרון. מין הסתם אף אחד מאיתנו לא עושה את זה כי אחרת לא הינו פה בפורום ושיהיה ברור, הזוגיות של מיטל, שלי ושל רבים אחרים כאן בפורום היא הזוגיות הנורמלית ואולי הטובה שבזוגיות כי עוד איכפת לנו. אין לנו בני זוג מכים, מסוממים, רעים, טיפשים וכיו"ב. הזוגיות שלנו פשוט אפורה ולא צבועה בצבעי הקשת כמו בסרטים של מג ראיין, אבל בתרבות האינסטנט שבה יש כדור לכל דבר, שבה הכל לכאורה מרגש, נגיש, מהיר ופשוט, שבה כל גבר על המסך מתהדר באיבר של 35 ס"מ ומעלה, חלק ומסוקס וכל אישה על המסך מצויידת בזוג שדיים עגולים וזקורים וכוס חלק נטול שערות, שלא לדבר על זה שכל אקט שלהם נימשך מינימום 30 דקות בשלל תנוחות, בתוך התרבות הזו גם אנחנו רוצים חלק ולכן אנחנו לא מפסיקים לחפש, אבל אני לא מכיר אחד שמוצא את זה. לפחות לא בסביבה האנושית שלי. ואני לא מנסה להציג את עצמי כאחד שהצליח לפתור את מה שכולנו מדשדשים בו. גם אני טרוד מעל הראש בעבודה שלי, בילדים, במצב הכלכלי ועוד במיליון ואחד דברים שעומדים לפני הזוגיות האפרורית שלי. גם אני מפנטז על סקס עד אור הבוקר עם פצצה מדהימה ולא טורח בכלל לנסות לממש את הפנטזיה הזו עם האמא של הילדים שלי. גם אני נוטה לפיתרון האינסטנט ונותן לזמן לסחוף איתו את השאריות של הזוגיות שלי בלי לנסות לעצור אותה. גם לי רע וגם אני לא מסופק אבל אני לחלוטין לא מאשים בזה את בת זוגתי בלבד מצד שני גם אני לא משקיע אנרגיה בלנסות להחיות את הזוגיות שלי.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
מסכים מאוד עם תאור המצב המאד מדויק

גם אני נשוי, וגם אני ביליתי לא מעט במחוזות הללו, ועדיין חוזר אליהם לפעמים. החיים הזוגיים כוללים עליות וירידות. כמובן, כדאי לדאוג גם לעליות, ולזה בעצם כיוונתי בתגובה הראשונה שלי אליה, ואני בעצם חוזר כאן על ההצעות: סדנאות, מודעות, משהו שעושים יחד. גם טיפול בא בהחלט בחשבון, לא כי זה המצב "לא בסדר", אלא כי טיפול הוא לא יותר ולא פחות מקורס בהתפתחות אישית. וכמובן שאני חושב שאותו דבר אמור גם בזוגיות שלך - ועדיף לא לדחות, כי גם כשמצב לכאורה נראה סטטי, למעשה הוא לא. אם זה לא עולה - זה בהכרח יורד, וחבל לדחות. לגבי העמדות של מיטל: הכי חשוב בעיני הפוסט הראשון שלה, שבו היא שואלת "מה עושים". אני לא חושב שהיא מצפה לפתרונות אינסטנט, ולך לא צריך להסביר את זה. אבל היא מחפשת כיוון. מה שקורה אחר כך בפורומים, בדרך כלל, זה דינמיקה שהיא לפעמים מרתקת ולפעמים מרגיזה ולפעמים משעשעת - כל מיני הצעות, טובות ורעות, ותגובות, ותגובות לתגובות, והדיון מגיע בקלות לאנטריקוטים עם או בלי צ'פס. אז אני פחות מתיחס לזה, אלא יותר לשאלה המקורית, ולפעמים להבהרה שבאה בעקבותיה. מה שחשוב הוא שאתה נשמע אדם מקסים, מודע, רהוט, וכיף לקרוא מה שאתה כותב! אני מאחל לך שתמצא את הכח להזיז את העגלה, כי למרות שהאחריות כמובן משותפת, המשפט היותר מדויק הוא שכל אחד אחראי ב-100%, ואם אתה לא תזיז את העגלה, יתכן שאף אחד לא יזיז. אבל אם כן תזיז את העגלה, גם אשתך תנוע יחד איתך. לא תהיה שם לבד. מישהו הוא תמיד היוזם, או שאין יוזמה בכלל. מריוס
 

I C E M A N 7

New member
מצטרף לתשבוחות לאיש אחד

הדברים שכתב הם תיאור המצב הכי חד וקולע לחלק גדול מהבעיות המועלות פה לפורום, לפחות מתוך מה שאני קראתי עד כה. אני חושב שצריך לקחת בחשבון את האפשרות, שרובנו אם לא כולנו מנסים להימנע מלחשוב עליה. האפשרות שבעידן הנוכחי של אי הסתפקות במה שיש, את העגלה הזאת אין יותר לאן להניע. היא הגיעה לסוף דרכה. נותר רק להשלים עם זה שזה המקסימום וללמוד לחיות עם חוסר הסיפוק. או להמשיך להתייסר באשליות שיש פתרון באופק, להמשיך את החיפוש הסיזיפי אחר מציאתו ולהמשיך להתאכזב שוב ושוב. ואגב מתנצל על האנטריקוט. לא הייתה כוונה לעצבן :)
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אפשר להניע את העגלה, אייסמן!!!

Don't you believe it! היאוש הוא האויב הכי מסוכן. הרבה אנשים מזיזים ומגיעים למקומות נפלאים, יותר טובים משהיו אי פעם. היית מאמין?!? טיפ אחד, שכבר נתתי כאן בעבר: סדנת אימגו... מריוס
 

I C E M A N 7

New member
במקרה שלי מאוחר מדי :)

על האנטריקוט שלי ויתרתי (טוב נו, יותר נכון הוא ויתר עלי :)), אני כבר טועם מהתפריט של כמה מסעדות אחרות אבל רשמתי לפעם הבאה...
 

איש אnד

New member
לחלוטין לא התעצבנתי מהאנטריקוט,

להיפך אני מבין, מקבל ולא פעם גם אני לא הסתפקתי באנטריקוט, אבל האם זה סוג הפיתרון שצריך להציע בפורום זוגיות במשבר, האם זה באמת פותר בעיה של זוגיות במשבר או מעמיק אותה? ניראה לי שבשביל זה קיימים פורומים אחרים שכל עיסוקם הוא אנטריקוטים, נקניקיות, שניצלים ושאר תאוות הבשרים. האם זה הוגן לדוג פה סטייק כשגם ככה הוא מרגיש שאין לו מישהו שמענג מריחו, שלא לדבר על טעמו? אתה עושה מישמש גדול בין עידן של אי הסתפקות, עגלה שתקועה, הצורך ללמוד לחיות עם מה שיש וצורך לחיות עם חוסר סיפוק. כשהעגלה תקועה, אין לי מה לומר חוץ מזה שתרד ממנה. אין מה לחפש בעגלה שלא זזה. אצל חלק מהאנשים פה העגלה מקרטעת, לא תקועה. לגבי ללמוד לחיות עם מה שיש, זה ה א-ב של החיים. זה לא תמיד חייב להיות חיים בבינוניות, זה יכול להיות גם להוציא את המקסימום ממה שיש ולפעמים אתה מגלה שזה הרבה. לא תמיד אתה יכול לאפשר לעצמך את מה שאתה היית רוצה, לא תמיד יש לך את השכל, הכסף, המראה או התיזמון הנכון לזה. מי מאיתנו לא היה רוצה בית מהמם באיזור יוקרה עם מרפסת שמש רחבה וחניה מקדימה ומאחורה? (כאן היתי אמור להוסיף חיכנים כמו SEEYOU). אז אתה מתפשר בחיים וקונה דירת שלושה חדרים באיזור ממוצע או שאתה לא קונה דירה ורק משכיר וגם אז הדירה שאתה משכיר לא תהיה אותה וילה מפוארת. נכון, יש כאלה שקנו דירה וגרים בבית שכור אבל תסכים איתי שבדר"כ בדירה הקנויה שלהם יגור דייר אחר... (עוד חיכן אחד) הדירה שאתה קונה אולי לא תהיה דירת החלומות שלך אבל אני בטוח שיהיו בה אי אילו שהם דברים שיתאימו לך ושתהיה מאושר בהם. בכל אופן לכל אחד מאיתנו מגיע השלב שבו הבית מתחיל להתבלות ולהתבלגן. מה עושים אז? תמיד אתה עובר דירה? יש לך כוחות לזה? ומה אם הבית דורש רק סידור או שיפוץ קל? כמה פעמים קונים רהיטים לסלון ואז מגלים שכל הבית ניראה אחרת? זה אולי לא הבית שפינטזת עליו אבל זה בית שמתאים לצרכים שלך וליכולות שלך. זה אולי להתפשר אבל להוציא ממצב נתון את המקסימום ולא לשקוע בבנוניות. אתה יכול להמשיך לשאוף לבית מפואר אבל אתה גם צריך להיות ריאלי אם הוא באמת בהישג היד שלך או שאתה מתכונן כל חייך לבלות במעבר מדירה לדירה רק כדי לגלות שאף אחת מהן היא לא הבית המפואר שחלמת עליו. ועוד תהיה קטנה, בית גדול ומפואר זה תמיד יתרון?
 

I C E M A N 7

New member
לא ירדת לסוף דעתי

אני חושב שגולת הכותרת היא הסתפקות במה שיש. לא בגלל שמה שיש זה בינוני, אלא בגלל שמה שיש הוא טוב. העניין הוא שכפי שציינת אתה בהודעה קודמת, בעידן הנוכחי של תרבות האינסטנט, רובנו לא ממש מצליחים להתעלות מעל הירוק הנוצץ הנשקף בד"כ מהמסך הקטן. כי הנוצץ הזה מאפיל על הטוב שיש, ועל אף שרובנו מודעים לזה שלא כל הנוצץ זהב, עדיין לא מצליחים להשתחרר מהסינוור. כפי שאתה זיהית במיטל את אישתך, כך גם אני זיהיתי את האחת שגרמה לי להגיע לפורום הזה. גם היא הייתה עושה קופי/פסט, ואנחנו אפילו לא הגענו לילדים... הצורך הזה בריגושים וחוסר היכולת "לעבוד" על זה. גם אנחנו היינו נורמלים ואפילו הכי נורמלים בסביבה שלנו, אבל לא מספיק. אף פעם לא מספיק. אתה קורא לזה עגלה מקרטעת, מקובל עלי. שיהיה בהצלחה עם ההתנעה מחדש. אנחנו קראנו לזה עגלה שסיימה את דרכה והחלטנו לרדת ממנה. העניין עם מטאפורת הדירה שלך היא שהתעלמת מהעובדה שהדירה הזאת לא אמורה לרצות אותך בלבד. אתה יכול להגיע למסקנה שהדירה הזאת היא הטוב ביותר שבהישג ידך ולחיות עם זה נהדר. אלא שצריך להיות פה תיאום עם הציפיות וההשלמה של זוגתך. וכשמדובר בשני אינדיווידואלים שונים ומשתנים, מה הסיכוי שיהיה תיאום מלא בין שניהם למשך כל הזמן? מה הסיכוי שהיא תרצה לשפץ בדיוק מתי שאתה תרצה? מה יקרה כשבמסגרת הריהוט מחדש של הסלון, היא תתעקש להיפטר מכורסת הטלויזיה האהובה שלך? תצטרכו להתפשר, ולהתפשר זה להסתפק במה שיש ולוותר על חלק מהרצונות. והפשרה אף פעם לא נוצצת, לא בעידן הנוכחי לפחות. וזה מתחבר חזרה לתחילת התגובה. תגיד לי, נראה לך שאני פה בשביל לדוג??? אני פה רק ללמוד (וגם כי נדלקתי על כמה מהדמויות :)), זה הכל. החטאת פה לגמרי ידידי.
 

איש אnד

New member
ירדתי גם ירדתי

מה שצרם לי זה המשפט "ללמוד לחיות עם חוסר הסיפוק" שזה משפט הפוך מ"הסתפקות במה שיש", את שניהם אתה כתבת באותה נשימה בתגובתך הקודמת. ללמוד לחיות עם חוסר סיפוק, אומר שרע לך, שאתה לא מסופק ואתה צריך ללמוד לחיות עם זה -> רע מאוד להסתפק במה שיש, אומר שאתה יודע שמה שיש לך זה לא יהלום נוצץ אבל כמו שכתבת פה, גם לדעת שיהלום נוצץ לא אומר שיהיה לך טוב איתו -> זה המצב שאליו צריך לשאוף. בתגובה הנוכחית אכן הקפדת לדבר על השני אבל בתגובתך הקודמת ממש עירבבת את השנים. ברור שהדירה שאני מדבר עליה צריכה להכיל את שניכם ובזה בעצם היתה נקודת המוצא שלי בכלל. לא יתכן שתשאיר את כל עבודת השיפוצים לצד השני כמו שלא יתכן שכל אחד ישפץ רק את מה שנוח לו ויזרוק את מה שלא נוח לו בלי להתייחס לצד השני וזה בעצם מה שרובנו עושים כולל מיטל. כולנו רוצים להתגורר בדירה עם בן הזוג שלנו אבל אף אחד לא מדבר עם בן הזוג כדי להבין איך לשפץ את הדירה בצורה ששני הדיירים יהיו מרוצים כך שאו שמשאירים את העבודה לשני, או שמשפצים דברים מינוריים שבכלל לא משפיעים על מראה הדירה או שמנסים לשפץ את הדברים שמפריעים רק לך בלי להתיחס למה שזה עושה לצד השני. ולפיסקה האחרונה, חשבתי על זה שאם היתי פסיכולוג שלך היתי שואל אותך למה אתה חושב שאתה הדייג? אבל אני לא, אז אני רק אתייחס לזה שרשמתי "האם זה הוגן לדוג פה סטייק", ולא ,האם זה הוגן מצידך לדוג פה סטייק", דבר שלא הופנה אליך כדייג אלה כאחד שהעלה את הפיתרון בכיוון הסקס ואני חוזר וכותב שזה לא ניראה לי נכון לעשות את זה פה כשאנשים נימצאים ממילא במצב ש"פיתרון" מהסוג הזה בוודאי עבר הלוך ושוב לא מעט פעמים בראשם והם צריכים רק איזו דחיפה קטנה כדי לקחת את זה קדימה ואני לא לגמרי בטוח שזה מה שצריך או כדאי לעשות. הדבר משול אולי למישהו שמדבר על יאוש מהחיים. האם תציע לו סכין גילוח?
 

seeyou

New member
הקשר בין "אנטריקוט" לבין הזוגיות אפורה.

אני כן מנסה להציג את עצמי כאחד שהצליח לפתור את מה שכולם מדשדשים בו
(אם גם אישתי באותה דעה אני לא יודע
- אני מניח שכן) למדי לפני הרבה שנים באחד הקורסים-"להתרכז במה שאתה עושה" אתה אוכל? תתרכז במה שאתה אוכל,תבין את המשמעות של האוכל לגוף. אותו דבר כאשר אתה מתעלס(בכוונה לא כתבתי מזיין) עם הרעיה-את האחרות מזינים. גם לי אין איבר של 35 ס"מ-ביקשתי לעשות ברית מילה פעם נוספת אחרי החופה-
וגם לה אין "שדיים עגולים וזקורים"-פצצתי אותם לפני הנשואים
עם האימא של הילדים שלי מתנהג(לפחות משתדל
)יפה-כפי שהיא אוהבת-מעדיפה
כאשר אנחנו אוכלים אנטריקוט
. או נקניקיה
זה תלוי בתפריט של אותו יום. יש אנטריקוט ויש אנטריקוט אז גם הסקס הוא שונה בנסיבות אבל כפי שהזכרתי אוכל-צריכים לאכול על מנת להתקיים גם סקס (מבחינתינו) זה סוג של אוכל...לא כול יום אנטריקוט לפעמים נקניקיה או סתם "חביטה" על זה שכל אקט נימשך לפעמים 30 דקות בשלל תנוחות בהתאם לגחלים. האם אני לא מפנטז על פצצות מין? ברור שכן,אני אוהב כול דבר יפה
רק שאני חולם עם עיניים פתוחות- אילו הייתי מתאים למה שאני רואה בסרטים-תמונות אז לא הייתי כובת בפורום. כול אחד צריך להבין את מקומו-יכולתו בחיים. בדרך כלל כאשר מנסים לשפר מצב רק מקלקלים. יוסי נ.ב מה בדיוק מיטל מחפשת? רק היא יודעת בדרך כלל מחפשים מה שאין. זה כמו לגעת באופק
 
מה שמיטל מחפשת

זה ממש לא גברים שיציעו לה ריגושים, כאחת שכותבת כאן.אני מרשה לעצמי להגיב בשמי ואני מאמינה שהיא תסכים, חלק ממה שאני/אנחנו מחפשים/ות זה לכתוב, לשחרר לראות את מה שאנחנו חושבים מרגישים ככה בפורום, לעמוד מול האמת באנונימיות.....וכן לקרוא תגובות של אנשים הנמצאים כאן ומגיבים בכנות ובחום, לשמוע עוד "צד"....לראות שאנחנו לא היחידם בצרותנו.............לא שזה נותן פתרון.....אבל זה מרגיע, ותתפלא יש לאנשים כאן "יציאות" שלפעמים קולעות.....ואני אישית לקחתי ואימתי רעיונות של כמה שכתבו..... ולעצם "הבעיות" שלך....אני יכולה רק לכאוב ואת העצות והדעות אשאיר למריוס ולדומיהם....................
 

מיטל162

New member
כתבת מאד יפה....

אבל....איפה זה משאיר אותך, או לאן זה יקדם אותך, אם אתה ממשיך מכח האנרציה באפרוריות היומיומית ולא מנסה לעשות משהו???
 

מיטל162

New member
בהבדל מאשתך....

בקשר שלנו, אני זאת שדואגת לליבוי הגחלת, אני גם לא כזאת חולת סקס, שיוזמת כל שני וחמישי, אחרי חודשיים יזמתי, אני לא יוזמת בכל פעם, לפעמים גם הוא. אבל זה לא ספונטני (איך יכול להיות ש-3 ילדים דרים בבית). אבל משהו שם נעלם. אני יודעת שאני ה"לא בסדר", כי לי פעם זה הספיק. היום התעוררתי, היום אני פחות עסוקה בחיתולים, ואולי לכן, זה מפריע לי יותר. אני מודעת לעובדה, שהבעייה היא שלי. כי נראה לי שלו, טוב בקשר, מספיק לו ככה. ככה נראה לי.
 

איש אnד

New member
למה בהבדל מאשתי?

כמו שכתבתי, כל מילה שלך היא מילה שיוצאת מהפה של אשתי. גם אשתי היום היא זו שדואגת לליבוי הגחלת, גם אשתי בעבר הסתפקה בפעם בחודש בזמן שאני חיזרתי אחריה בלהט כל יומיים שלושה. הנסיבות ממש לא משנות כי מה שלא נגיד, את צודקת ואני צודק ותמיד היו דברים יותר חשובים וכל פעם היה משהו אחר שהפריע לנו אבל בסופו של דבר התבגרנו והיום אולי אצלך התדירות נישארה כמו שהיא אבל ההתאמה אלייך דרשה ממני לעשות סוויץ' שבסופו של דבר הביא אותי לכיבוי טוטאלי. את יודעת מה, אם אנחנו פותחים קלפים, תני לי להיות כנה איתך עד הסוף. ניראה לי שאת חושבת שאנחנו הגברים תמיד חסינים, חרמנים ורוצים בלי שום קשר למצבנו. ניראה לי שאת לא מעלה על דעתך שגם לגבר יש את הרגישיות שלו ואת ריגשי הנחיתות שלו. אני יכול לספר לך שבימים שבהם רציתי הרבה ואת הסתפקת בפעם ב..., ניפגעתי ממך שוב ושוב, פעם אחר פעם. רציתי גם אני להרגיש נחשק, רציתי גם אני להרגיש שווה, רציתי שתיתני לי את התחושה שאת רוצה אותי לא פחות ממה שאני רוצה אותך, אבל את הסתפקת בפעם ב.. ואני הרגשתי באיזשהו מקום דחוי. אני בטוח שאת תכחישי ותחזרי שוב לסיפור הילדים, ואני מאמין לך, אבל זה לא משנה את התחושה הכללית של הדחייה. זה אילץ אותי להפסיק לראות בך אובייקט מיני אלה להתייחס אלייך כאימא של הילדים שלי, זה אילץ אותי בכלל להפסיק לפנטז עליך ולא לנסות איתך דברים חדשים. בסופו של דבר ההטמעה היתה כל כך טובה שהיום גם כשאני רואה אותך ערומה, זה לא ממש מזיז לי. התחלתי לחשוב דרך הראש כמוך וגם אצלי היום סקס זה כבר לא דבר שבא סתם ככה אלה משהו שאני צריך לחשוב ולהתאמץ כדי שהוא יקרה ובנינו מה הכייף בסקס כשצריך להתאמץ עבורו? לא, את טועה, לגמרי לא טוב לו בקשר. כשהכל היה זורם יותר, היה לו הרבה יותר נעים וכייף. אבל מאז חלפו אי אלו שהם דברים. היום אנחנו נימצאים במצב שכדי לתקן צריך להשקיע הרבה אנרגיה. אם פעם היית יכולה להדליק אותי בקלות, היום זה כבר לא כך קל. היום זה גם דורש להחזיר לי את הביטחון שלי במיניות שלי שזה כבר לא תלוי באיזה בגד סקסי תילבשי או אם תגלחי את השערות שלך שם למטה. היום דרוש טיפול במקומות יותר עמוקים שאני לא כל כך בטוח אם יש לנו את הכלים לעשות את זה לבד. הדבר היחיד שכואב לי (וזה מאוד כואב לי) זה שהתעוררת מאוחר כל כך. שוב אני מבין שאז היו ילדים ועוד כול מיני בעיות אובייקטיביות אבל היום זה כבר לא פשוט כל כך לתקן. ועדיין זה לא מוריד כהוא זה מהאהבה שלי אלייך.
 

מיטל162

New member
אני לא התעוררתי עכשיו....

אני כל השנים פועלת למען חיזוק הזוגיות שלנו...כל השנים מנסה....אני רוצה להאמין שאם קיימת אהבה....הכל יכול להיות טוב. לא מצפה לריגושים של בת 16, אבל בהחלט מקווה לקצת יותר עניין והנאה.
 
לא בעיה בזוגיות

הזוגיות שלך נהדרת בעיני - יציבה, תומכת, בטוחה, קצת משעממת ומונוטונית אולי אבל בסדר - אחרי כל כך הרבה שנים ככה נראית זוגיות טובה - לצפות ליותר מזה יהיה לא ריאלי. הבעיה שלך היא אחרת לגמרי - קוראים לה עניין בחיים, ריגוש, תשומת לב, וואטאבר - את יכולה להמשיך להרביץ לסלע הזה עם המקל שלך ולקוות שיום אחד יפרצו ממנו מים ואת יכולה למצוא את הריגושים האלה במקום אחר. רק תיזהרי לא להביא הביתה כל מיני מחלות
.
 
למעלה