זוגיות ואנדו
בנות יקרות, אני שונאת את האנדו הזה..!!!! אני מוצאת את עצמי חסרת מצב רוח, חשק מיני ובעיקר לבד בזוגיות שלי. בן הזוג שלי מתוק ומקסים אבל בדבר אחד היחסים שלנו מתעקמים, אין לי חשק, אני על גלולות ברצף, וסקס עם כל ההנאה שבו - צריך להיות דבר שנזהרים בו, כי אחרת מאוד כואב, כאב משתק ובדרך כלל אני יכולה לנשום ועוברת על הכאב וממשיכה הלאה, אבל לפעמים אני פשוט לא יכולה. אני כל כך מתוסכלת כי זה פוגע בחבר שלי שלא בא לי, ובעקיפין בי.ההרגשה שאת פגומה היא עוד ניחא משהו שאני יכולה להסתדר איתו ביום יום,אבל זה שאין לי חשק ואני מתקשה להיות כנה ולהגיד שלא בא לי, (לו בא כל הזמן) ומרגישה אומללה לא בגלל האנדו אלא בגלל הגלולות. זו כאילו לא מחלה שגברים "אמורים" להבין כי סקס אצלם זה רק כיף ונעים. אני מוצאת את עצמי בריבים, מרחק, ופגיעות בגלל המצב. לעשות סקס כשלא בא זה לא מתאים, ולעשות זה גם לא מתאים כשפשוט אין לך חשק בכלל וכל מה שאת חושבת עליו זה לפרוסקופיה, ציסטות, אנדו שמנדו, וכאב. אני רואה את הקשר שלי נהרס, אני לא מצליחה שלא לפגוע בו, הוא נעלב ממני (אם אני כנה או לא, אם אני מפסיקה באמצע) ויש לציין שהוא בחור מקסים. רק המין יושב בדיוק בנקודה שהוא נפגע אם אני לא בעניין, ובשורה התחתונה, הריבים שלנו, הם על זה. המילים היפות שאני יכולה לחשוב לעצמי הם שאנחנו אוהבים ושכל מה שצריך זה לתקשר יותר, אבל אני עייפה,מתוחה , עצובה ומתוסכלת בלי כל זה, וכבד לי. בדרך ללפרו' עוד חודש בערך. אשמח לשמוע מכן, יעל 23
בנות יקרות, אני שונאת את האנדו הזה..!!!! אני מוצאת את עצמי חסרת מצב רוח, חשק מיני ובעיקר לבד בזוגיות שלי. בן הזוג שלי מתוק ומקסים אבל בדבר אחד היחסים שלנו מתעקמים, אין לי חשק, אני על גלולות ברצף, וסקס עם כל ההנאה שבו - צריך להיות דבר שנזהרים בו, כי אחרת מאוד כואב, כאב משתק ובדרך כלל אני יכולה לנשום ועוברת על הכאב וממשיכה הלאה, אבל לפעמים אני פשוט לא יכולה. אני כל כך מתוסכלת כי זה פוגע בחבר שלי שלא בא לי, ובעקיפין בי.ההרגשה שאת פגומה היא עוד ניחא משהו שאני יכולה להסתדר איתו ביום יום,אבל זה שאין לי חשק ואני מתקשה להיות כנה ולהגיד שלא בא לי, (לו בא כל הזמן) ומרגישה אומללה לא בגלל האנדו אלא בגלל הגלולות. זו כאילו לא מחלה שגברים "אמורים" להבין כי סקס אצלם זה רק כיף ונעים. אני מוצאת את עצמי בריבים, מרחק, ופגיעות בגלל המצב. לעשות סקס כשלא בא זה לא מתאים, ולעשות זה גם לא מתאים כשפשוט אין לך חשק בכלל וכל מה שאת חושבת עליו זה לפרוסקופיה, ציסטות, אנדו שמנדו, וכאב. אני רואה את הקשר שלי נהרס, אני לא מצליחה שלא לפגוע בו, הוא נעלב ממני (אם אני כנה או לא, אם אני מפסיקה באמצע) ויש לציין שהוא בחור מקסים. רק המין יושב בדיוק בנקודה שהוא נפגע אם אני לא בעניין, ובשורה התחתונה, הריבים שלנו, הם על זה. המילים היפות שאני יכולה לחשוב לעצמי הם שאנחנו אוהבים ושכל מה שצריך זה לתקשר יותר, אבל אני עייפה,מתוחה , עצובה ומתוסכלת בלי כל זה, וכבד לי. בדרך ללפרו' עוד חודש בערך. אשמח לשמוע מכן, יעל 23