זוגיות במשבר והריון

[טושי5]

זוגיות במשבר והריון

בעלי ואני כבר 7 שנים יחד. אני בת 34 ובעלי בן 31. לפני שנה וחודשיים נישאנו ומיד נכנסתי להריון שנגמר, לצערי, בהפסקת הריון של מום לב לעובר, כשאני בתחילת החודש השישי להריוני. היה צער גדול וכאב נורא - מיותר לציין שכמובן יותר לי מאשר לבעלי אך הוא תמך ועזר ככל האפשר. כעבור כחודשיים נכנסתי שוב להריון והשמחה היתה גדולה. כעת כאשר אני בחודש השביעי להריוני (הראשון כמובן) החליט בעלי שהוא צריך חופש, להיות לבד... והפחד ממחוייבות גדול הפעם יותר מהפעם הראשונה - לדבריו. נפרדנו...כשבעלי לוחץ עליי להיפרד ולהבין אותו בשעת משברו מהנישואים ומהפחד מההריון ופשוט לתת לו זמן. כבר כשבועיים שאני גרה אצל חברים. אין לי מושג אם מדובר במישהי אחרת. לטענתו לא זה העניין אך מיותר לציין שאני חושדת בכך (למרות שאין לי הוכחה חד משמעית שבזה מדובר) אני עוברת רגעים קשים לבד, המחשבות מטרידות אותי והפחד מגירושים גדול. מה לעשות? לתת לו זמן? או פשוט לוותר וללכת לכיוון חדש עם גירושים בפתח? אין לי מושג איך מתמודדים עם הריון ראשון ופרידה בזוגיות בזמן שאני צריכה אותו כל כך...

 

[seeyou]

כבר כשבועיים אני גרה אצל חברים../images/Emo46.gif

למה וויתרת לו על הבית? נתחיל בזה,לפי דעתי- אם כבר עברו שבועיים אז תתחילי להתרגל לבנות את החיים ללא הבעל... ירצה לחזור ואת תסכימי זה סיפור אחר. לידה וגירושים לא הולכים בקלות ביחד-אבל החיים חזקים יותר מאשר הסרטים. אפשר לבנות חיים חדשים רק כאשר רוצים מאוד בזה. יש פיתגם שאומר... Do not follow a person who is running away." -- (Kenya)

 

[s h o o s h a]

למי כואב יותר?

משפט אחד לכד את עיני יותר מכל הסיפור "...היה צער גדול וכאב נורא - מיותר לציין שכמובן יותר לי מאשר לבעלי..." (הדגשות שלי) למה את חושבת כך? ואולי יש דווקא בחשיבה זו שלך משהו שמשליך על הפחד העכשווי שלו?

 

[רותהמואביה]

האמנם אינך רואה את הכתובת על הקיר

בעל שרוצה להשאר עם אשתו לא עוזב את הבית. הוא מנסה לעשות הכל כדי לתקןאת השבר. לבעל שעוזב את הבית יש בדרך כלל סיבה אחת - מישהי מחכה לו בחוץ. ואם אין מישהי הוא מחפש את המישהי. כשטוב לבן אדם הוא לא עוזב. אף אחד לא בורח מהטוב. ידועים מקרים שרע בבית ונשארים ולא שטוב בבית ועוזבים.

 

[תכשיט1]

יועצת???

צר לי, אך לצערי מסיוני המר, בעלי כן עזב את הבית לחודשיים בעצת יועץ זוגי ורצונו שלו, וכעת הוא חוזר!!!! השאלה כעת אם אני רוצה...אולי גם אצלך יהיה כך? לכי לייעוץ מקצועי ולא חובבני באינטרנט יחד עם בעלך ונסו לשקם את ההריסות. אני נמצאת בתחילת השיקום, מצידו יש כיוון חיובי ועכשיו התהפכו היוצרות ואני צריכה להכריע! בהצלחה!

 

[רונתי]

טושי יקרה

לכל גבר, כמעט, יש משבר עם בואו לעולם של הילד הראשון. בדרך כלל, המשבר פורץ שבטועות ספורים לאחר הלידה. יש גברים שמצליחים לבצמודד טוב יותר מאחרים, ואצלהם זה מורגש פחות, ויש שקשה להם הרבה יותר. השינויים שאיתם הם צריכים להתמודד- המעבר מזוג למשפחה, האחריות המלאה הן כלכלית, הן פיזית והן חינוכית על עולל , שכנראה יקח את רוב תשומת הלב, הכסף והכוחות בבית. אצל בעלך כנראה נוסף מתח שלא היה נראה לך, מההריון הקודם שהסתיים לא טוב וקיבלת מתכון בטוח לאדם מבולבל ולחוץ. השאלה, למה את גרה אצל חברים? הוא חייב להבין שהילד, בשלב זה, הוא עובדה בשטח ואי אפשר להעלימה. הוא יצתרך לדאוג לילד בכל מקרה. לדעתי, כדאי שילך לטיפול, למישהוא שיעזור לו וידריך אותו איך לעבור את המשבר (למרות שבדרך כלל זה עובר אחרי זמן מה כשהם מתעשתים ומבינים שזה המצב, יש ילד והוא אפילו חמוד

). אני מאחלת לך שזה אכן המצב, ושעם הרבה סבלנות תתגברו על המשבר ותקיימו חיי משפחה טובים ותקינים). וכמובן, דבר ראשון- חזרי לדירה, אם הוא רוצה לחשוב, שיעשה זאת הוא אצל הוריו או חבריו, את מראה לו שזה בסדר וכלום לא קרה, הנה נעלמה לה האישה עם הבטן והצרות רחוקות.

 

[adam33]

לא מבין

מדוע את זו שהלכת לחברים? מדוע את זו שבהריון עם הבעיות צריכה להסתגל לבית אחר? לחזור מהר הביתה! שנית.. את צריכה להבהיר לו בצורה חד משמעית..שאת לא תתני לו את הפרדה על זרי דפנה...את מלאת צרכים והוא צריך לספק אותם ואם לא אז בית משפט יכריח אותו.. בעלך מרגיש בעננים...זה להיות עם להרגיש בלי.. והוא חשב שזה יהיה לו קשה ונוכח לדעת שהכל חלק..את זו שבמשבר כשהוא חוגג.. אבל לא עוד.. את אוהבת אותו ולכן צריך לבצע טיפול בהלם.. מהות הטיפול היא לתת לו להרגיש שיש לו מה להפסיד.. לומר לו בפרוש שאינך מתכונת לוותר על גרוש מכל מה שהוא אמור לתת לך על פי חוק.. פתאום הוא יבין שהתענוג הזה שלו יעלה לו יקר.. מצד שני תתני לו פתח [ במידה ואת אוהבת אותו עדיין] שהוא יבין שאם הוא רוצה לחשוב על זוגיות ולתקנה יש מקום לכך אצלך.. זכרי..רק הנוצרים נותנים את הלחי השניה לאחר שכבר חטפו סתירה.. בהצלחה..