אדמונית יקרה,
דוגמת מכנסי הג´ינס התייחסה לסיפא של תגובתך (הראשונה בשרשור זה), שבו טענת, כי אין שום חוק האוסר לבטא את השם "יהוה". בסך הכול רציתי להראות לך, שיש המון דברים שאסור לעשות, למרות שהם אינם אסורים במפורש בחוק, כיוון שהחוק מטיבו מנוסח בכלליות (אגב, גם הפרשנות שלך, כי אין ספק שהמעשה המתואר בדוגמה הוא גניבה, אינה מדויקת, כיוון שאפשר לטעון, שהמכנסיים נלקחו בטעות בתום לב, או לניסיון בכוונה להחזיר, וכדומה; אבל איני רוצה להסיט את הנושא ולהתווכח על הדוגמה). אני יכול לתת לך דוגמה טובה יותר: חוק איסור לשון הרע, הקובע עונש של שנת מאסר למפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע. אבל הפגיעה היא הרי סובייקטיבית. אז מה? אין משמעות לחוק? אז איך זה שתביעות בכל זאת מוגשות, ואנשים גם מורשעים לעתים? אני חוזר ושואל אותך: האם את מסכימה, שמנקודת מבטו של אדם רגיל וסביר, השימוש בפרהסיה בשם המפורש הוא פגיעה גסה ברגשותיהם הדתיים של אחרים, ועל כן עבירה על סעיף 173 (1) לחוק העונשין? אם לא, תני לי דוגמה אחרת לעבירה על הסעיף האמור בחוק.