shakedmish
New member
זה מצב הגיוני?
כל פעם שאני קצת בדאון אני אוהבת לכתוב כאן. אני מתחילה להיות לחוצה, זה הגיוני? כל החברות מסביב בלימודים מתחתנות, ומי שלא (אז תפוסה), הבנות מהשכבה כבר עם ילד ראשון. אני בת 24, סטודנטית לעיצוב, מקצוע מאוד טובעני שדורש הרבה שעות ועבודה, בזמן האחרון כבר לא יוצא לי לצאת, החברות הטובות עברו לת"א, אז אני בקושי יוצאת ומכירה. הרבה זמן לא היה לי מישהו רציני, כל מה שהיה לי היה "כמעט", ונגמר ממיליון סיבות. אני יודעת שאני סתם לחוצה, אבל סך הכל אני בחורה שנראית טוב, כיפית, חברותית ומודה , קצת בררנית (כמו כולנו) אבל פוחדת שאני דוחה את הגורל שלי, הרי זה לא משהו שמגיע לפתח הדלת. אני יודעת שתגידו לי לצאת, להכיר, אבל זה כמעט ולא קורה. וכשזה קורה מתחילים איתי בחורים שרוצים רק סקס, אוקי עברתי את השלב הזה, גם זה כבר נמאס. כאילו כבר התרגלתי למצב הזה של הלבד. אני לא אוהבת את המצב הזה. אבל אין משהו שאני רוצה בעולם הזה יותר מאהבה וזוגיות. קשה לי לראות כבר את המסביב, את הזוגות, את השגרה של החברות שלי בזוגיות, קשרים חדשים של חברות. אני מקנאה. אני מודה ואומרת בכל רם! אני מנסה לא לחשוב על זה, אבל זה תמיד צף מחדש. אני צריכה מישהו בכל הרמות. ואיכשהו כל פעם שאני קצת נקשרת או מתחיל קשר עם מישהו זה נגמר. אני לא בסדר ? כבר לא ידוע. אני עדין אופטימית, נראה לי מישהו יכול לחדש לי משהו???
כל פעם שאני קצת בדאון אני אוהבת לכתוב כאן. אני מתחילה להיות לחוצה, זה הגיוני? כל החברות מסביב בלימודים מתחתנות, ומי שלא (אז תפוסה), הבנות מהשכבה כבר עם ילד ראשון. אני בת 24, סטודנטית לעיצוב, מקצוע מאוד טובעני שדורש הרבה שעות ועבודה, בזמן האחרון כבר לא יוצא לי לצאת, החברות הטובות עברו לת"א, אז אני בקושי יוצאת ומכירה. הרבה זמן לא היה לי מישהו רציני, כל מה שהיה לי היה "כמעט", ונגמר ממיליון סיבות. אני יודעת שאני סתם לחוצה, אבל סך הכל אני בחורה שנראית טוב, כיפית, חברותית ומודה , קצת בררנית (כמו כולנו) אבל פוחדת שאני דוחה את הגורל שלי, הרי זה לא משהו שמגיע לפתח הדלת. אני יודעת שתגידו לי לצאת, להכיר, אבל זה כמעט ולא קורה. וכשזה קורה מתחילים איתי בחורים שרוצים רק סקס, אוקי עברתי את השלב הזה, גם זה כבר נמאס. כאילו כבר התרגלתי למצב הזה של הלבד. אני לא אוהבת את המצב הזה. אבל אין משהו שאני רוצה בעולם הזה יותר מאהבה וזוגיות. קשה לי לראות כבר את המסביב, את הזוגות, את השגרה של החברות שלי בזוגיות, קשרים חדשים של חברות. אני מקנאה. אני מודה ואומרת בכל רם! אני מנסה לא לחשוב על זה, אבל זה תמיד צף מחדש. אני צריכה מישהו בכל הרמות. ואיכשהו כל פעם שאני קצת נקשרת או מתחיל קשר עם מישהו זה נגמר. אני לא בסדר ? כבר לא ידוע. אני עדין אופטימית, נראה לי מישהו יכול לחדש לי משהו???