זה ממש מוזר....

1ט ל י

New member
זה ממש מוזר....

המצב הנפשי השתפר בזמן האחרון, אז אני פעילה יותר. אני משתדלת לא להגזים, אבל אני כמעט לא במיטה, והגוף כואב, ושורף, וזה מפריע לי והכל, אבל לא עוצר אותי, לא מדיר שינה מעיניי (למרות שאני צריכה למצוא תנוחה טובה, שהסדין יהיה מתוח טוב, ושלא תהיה אפונה מתחת למיטה), ולא מבאס אותי. עם זאת, לא הייתי יכולה לעשות דברים שלא בא לי לעשות... יש לי מוגבלויות, יש לי גבולות, ואני ממש לא מתפקדת כמו אדם בריא, אבל יש התקדמות, וממש לא בא לי שתבוא נפילה ותחזיר אותי אחורה... סתם, כי התחק לי לשתף........
 

hopeFor

New member
שתמשיך הנימרצות לתמיד../images/Emo127.gif

נשמע לי נפלא בשבילך (הקליקי על התמונה)
 
יש לי הרגשה מאוד דומה כל השנים האחרונות

אני פועלת להגדלת העשייה וההנאה שלי בחיים. יש קריסות ויש עייפות ויש כאבים, אבל בשורה התחתונה - גם אם זה מעכב אותי, זה לא עוצר. בשורה התחתונה, אני עושה יותר.... ואני בהחלט לא מתפקדת כאדם בריא. אגב, השאיפה היא להרגיש אדם בריא גם אם אני לא....
 

dorgad

New member
איזה יופי, טלי! ולמה שלא תאמיני?

זנ בהחלט אפשרי, שהרי הקשר גוף-נפש הוא דו-סיטרי, ובהחלט יש מצב שהשיפור במצב הרוח משפיע - דרך מערכות ההורמונים והעצבים - על היכולות, וגם על התסמינים. דור
הוותיקה
 

1ט ל י

New member
../images/Emo24.gif

הכאבים קיימים, וחזקים. הבלבול ממשיך להחמיר. כרגע אני אפילו מקוררת ועל אנטיביוטיקה. אבל יחסית טוב לי.
 

1ט ל י

New member
אחרי נפילה פיזית+נפשית שהייתה לי היום

אני שמחה ליידע שבאופן מפתיע התרוממתי חזרה. תודה לכל מי שעודדה אותי היום.
טלי.
 

זוהרה7

New member
שמחה לשמוע שיש התקדמות לטובה

אצלי לצערי נראה שאין התקדמות. חשבתי שאם נעבור לירושלים אהיה יותר פעילה כי הכל יותר זמיין ובתכלס אני לא יוצאת יותר. אצלי התשישות מאוד קשה וכשקורא שהתשישות פחותה אנימרגישה שאנימסוגלת לעשות כמעט כל דבר. אלא שזה קורה כמה שעות כל כמה שבועות וזה נגמר מהר מאוד. אז אני מחכה ומצפה להתאוששות הבאה שתארך הרבה יותר זמן. כבר פינצרתי למשפחה וכולל הנכדים המקסימים שלי כמה יציאות משותפות בגלל שלא היה לי כוח להוציא את עצמי מהמיטה. וכשאנימרגישה טיף טיפה יותר טוב דבר ראשון אני מתקלחת וזה בעצמו מתיש אותי ומחזיר את עצמי למיטה. לפחות אני עושה וי שהתקלחתי. אני בת ששים וההרגשה שלי כמו להיות בת תשעים ואולי יותר. וכשיש הפוגה קצרה אני לא מגזימה ומרגישה כמו בת ארבעים ואני מרגיששה בת בלי גיל וזה כל כך כייף. התקווה שלי שימצאו את מה שצריך כדי שכל הזמן יהיה כמו ההפוגות הקצרות ואז אהיה מאוד מאושרת. כל טוב. זוהרה^
 

1ט ל י

New member
אני מבינה את ההרגשה שלך

אני חולה מגיל 19, ולא יצא לי להיות צעירה. הפכתי להיות מילדה לזקנה... אולי דוקא יותר קל ככה...
 

זוהרה7

New member
טלי שלום

את יודעת שכשאני מרחמת על עצמי אני מיד מעבירה את המחשבות על כל הצעירות החולות שלא הספיקו לעשות שום דבר בחיים. ובאמת עד גיל חמישים הספקתי המון המון. למדתי ועבדתי ועשיתי ממש קריירה והייתי כעשר פעמים בחול וגידלתי משפחה. ובדיוק כשמגיע הזמן שאפשר ממש לשבת על זרי הדפנה אני כזאת סמרטוטה. אבל בכל זאת אני מאוד מרחמת על הצעירות שעוד לא התחילו את החיים וכבר חולות ועם תרופות ורופאים ועם הרגשה כמו של זקנים. הלוואי שימצאו את התרופה המתאימה או את הליקוי ויוכלו לטפל ושנהיה בריאים. כל טוב. זוהרה*
 

1ט ל י

New member
היום הייתי עם אמא שלי בקניון רננים

ואחרי כמה זמן ממש התעייפתי ומצאתי את עצמי יושבת על "ספסל הזקנים" כשלידי התיישבו וקמו אנשים זקנים, אני ישבתי.... וישבתי.... וישבתי..... יהיה טוף
 

1ט ל י

New member
עשיתי טעות חמורה...

בדקתי מה אומרות התוצאות הלא תקינות בבדיקות דם מלפני כמה ימים (אלו שעדין לא הכרתי), וזה עשה לי רע.... אולי זה סתם, ואולי לא, ואי הידיעה הזו עלולה לחרפן אותי..... אוףףףףף... לא שזה משנה את איך שאני מרגישה... אבל זה בכל זאת קצת מלחיץ... לא בא לי עוד תרופות... מחר יום ארוך, וגם היום היה לי כזה. אז אני מתכוונת להצליח להרדם תוך 5 דק' לילה טוב
 
למעלה