זה הספר החדש....

שבוע טוב


 
תודה, תודה לכם על העידוד, קשה לי להמליץ, אני

הכותבת ולא אובייקטיבית בכלל.אבל קראתי באחת הביקורות שהספר רגיש ,קריא ועצוב. כאן רני רוצה להדגיש-

הספר מכסה תקופת חיים עד 1988,עת נולד בני. אין עצב,יש שמחה והודיה.החיים קיבלו דחיפה ותפנית חיונית, וכשאני מדברת על הספר האוטוביוגרפי אני מזכירה את העובדה שאני מאושרת וטוב לי בחיי,לא חשוב מצב הבריאות. חשוב העולם הפנימי. וכתיבת הספר רק עזרה לי לחזק את מצבי.וכמובן-בני החמוד, חברתו מזה 7 שנים... שרק ישאר טוב.
תודה לכל אחד ואחת, ויום טוב.
 
תודה,תודה ירדנה ליאת רוית...כולם.כמה הקלתם

עלי רגע נורא היום. עוד אני מארגנת סידורים להפצה,מקבלת מסר מחברה שלמדנו יחד באוניברסיטה. בהקשר לספר

היא ביקשה לקרוא,היא שייכת לתקופה ....והיא כותבת לי בשורת איוב. לפני שנה ושבועיים חברה מהבר'נז'ה של הלימודים, נפטרה מסרטן.
איך לא ידעתי? הייתי כ"כ עסוקה בספר ששכחתי להתעניין באלו שמוזכרים בו והם חלק מחיי.

זה היה לפני שעתיים. עכשיו הצלחתי לקום,להאכיל את החתולה סתיו שמיד התכרבלה על ידי. נשבעת לכם שהיא מרגישה אותי. אם יהיה לי כוח אעלה סיפור אמיתי עליה....אני עדיין רועדת כולי,מנסה לשתות שלא תהיה נפילת סוכר. צילצלתי לבן שלי. הוא התומך הראשי שלי. רק בשבת היינו אצל ידידת נפש שמלווה אותי מאז ימי האופל בגמנסיה הרצליה.היא לימדה את אחי כשחלה ,וכשנפטר הפכה למורה שלי פרטי אבל הייתה יותר ממנטורית. הבן שלה,עוד לא בן 60 נלחם 18שנים במחלת הסרטן,לפני שנתיים היא פרצה שוב ושנתיים כולם התגייסו למלחמה שלו. לפני כחודש נפטר. אני מתחילה להרגיש שקללה רובצת עלי. בשנתיים האחרונות איבדתי כל כך הרבה אנשים. אמרתי בציניות לבן שלי שאלהים מעניש אותי ומשאיר אותי אחרונה להוריד את השלטר.אבל מקצץ מגובהי. איך אגיע לשלטר עם 149 ס"מ?

טוב אל תקראו את הדברים האלו. תחשבו על חוויות כיפיות.וירדנה? היא הרי משתפית לענייני בידור ותחזוקת הנפש. תבורכי. ביי חברה. הולכת לנוח כדי להמשיך לחיות.
 
וכמו שכתבתי בהקדשה ,בספרי:

לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב,

לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב.

לשמוע חלילים ברוח החופשית

ולהתחיל מבראשית.

אז להשתמע מחר.
 
למעלה