הגוזלים שלי עזבו את הקן פרשו כנפיים ועפו ואני ציפור זקנה נשארתי בקן מקווה מאוד שהכל יהיה בסדר. תמיד ידעתי שיבוא היום שבו צריך להיפרד אבל עכשיו זה ככה בא לי פתאום אז מה הפלא שאני קצת דואג. עוף גוזל חתוך את השמיים טוס לאן שבא לך רק אל תשכח יש נשר בשמיים גור לך. עכשיו נשארנו לבדנו בקן אבל אנחנו ביחד חבקי אותי חזק תגידי לי כן אל תדאגי ביחד כיף להזדקן. עוף גוזל חתוך את השמיים טוס לאן שבא לך רק אל תשכח יש נשר בשמיים גור לך. אני יודע שככה זה בטבע וגם אני עזבתי קן אבל עכשיו, כשבא הרגע אז מחניק קצת בגרון מחניק קצת בגרון עוף גוזל חתוך את השמיים טוס לאן שבא לך רק אל תשכח יש נשר בשמיים גור לך.
מילים: נילי גלמור באמצע חיי יותר או פחות נעצר העולם רעדו הפחות קרסה הבמה עליה שיחקתי ואני מילותי שכחתי באמצע חיי הקיץ חלף מה עוד אבקש סגריר על הסף להמשיך לנוע בלי סער בלי אש עשבים שוטים לעקור ולנכש ואשר יבוא יבוא ואשר יהיה יהיה ואני על מאומה כבר לא אתעקש באמצע חיי יותר או פחות באמצע שחור באמצע אפור היו אנשים בחדר בלי אור והיית אתה באמצע חיי יותר או פחות נעצר העולם רעדו הטפחות ביקשת על נפשי רק אחת לא יותר עשה שילחש "אני בא לקראתך" עשה שיחדל בו הפחד עשה שיבטח עשה שיאהב תן בו הכוח אל מול אהבתי תן בי כוח אל מול שתיקתו נסוך את שיקוי החיים לדמו שחרר אהבה מכלא ליבו באמצע חיי יותר או פחות נעצר העולם רעדו הטפחות וביקשתי על נפשי רק אחת רק אותך לא יותר לא אחר לא יותר
פעם הייתי מקרב את כל הגוף לנשיקות, הייתי בא אצלך, לומד הכל. פעם היו בי עוד אנשים, נותרו לי רק שמות, גם ים מוחק שמות - כתובים בחול. אבל עכשיו אני יודע, שבכל זאת את איתי, וביחד, שנינו יחד, נולדים.
אני רוצה לפקוח את עיני לצמוח לאיטי. הרביתי לחלום החלומות טרפו אותי, רציתי לנחם - אבל מרדה בי תשוקתי. היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה בזרועותי. אני יודעת שהדליקה אש זרה את לילותי.