מבחינה חברתית - אתה צודק
ברגע שאנחנו לא מדברים על עידוד התחבורה הציבורית (שים לב שזו כותרת הפתיל), אלא על ההשלכות החברתיות של הייקור - התמונה משתנה.
ובכל זאת - כמה סייגים:
א. השכנה הקשישה והענייה שלך מסבסדת גם את בני העשירים בשכונת הוילות הסמוכה, שמשלמים את אותו מחיר כמוה, אבל נוסעים באוטובוס כמעט ריק.
ב. יש גם אנשים שעובדים, נגיד, בשירותים, בגוש תפן, ולא נראה לי שהם עשירים.
ג. הקשישים כן מקבלים סובסידיה.
ד. המחיר צריך להיות נמוך ככל האפשר, זה נכון - גם מסיבות חברתיות, וגם כדי לעודד נוסעים. אבל המחיר בארץ, גם אחרי ההתייקרות, לא גבוה במיוחד בהשוואה לארצות אחרות.
מבחינה חברתית - אתה צודקעידוד תחבורה ציבורית
יש פה השלכות גדולות:
העלאת התעריפים אינה קשורה בעידוד נסיעה בתחבורה הציבורית אלא במס שהטילה הממשלה על השכבות החלשות:
העלאת התעריפים גורמת למעסיקים לא להעסיק עובדים שגרים רחוק, ובדר"כ מדובר בעובדים חלשים. מדיניות הממשלה הופכת העסקת עובדים שלא גרים מטר ממקום העבודה ללא כדאית למעסיק, זה פוגע גם ובעיקר בפריפריה.
דבר נוסף, אני מאד מסתכל על המשתמשים שלא מקבלים סובסידיה ויש כאלה רבים, הם בדרך כלל מבוגרים או קבוצות חלשות בחברה. וכל המס מוטל עליהם. ואני עוד לא התייחסתי בכלל לעצם העובדה שבשל מדיניות הסבסוד הצולב של המחירים (הם הרי נקבעים על ידי משרד התחבורה ולא על ידי המפעילים), השכנה הקשישה והענייה שלי מממנת את התחבורה הציבורית לילדי העשירים של גוש תפן למשל. אבסורד בריבוע!!
העלאת התעריפים היא מס, ולא מס פרוגריסיבי, אלא מס שמוטל על האוכלוסייה החלשה בחברה, וזה שונה מאד מהבלו על הדלק, משום שלבעלי רכב יש אופציה (בדרך כלל) לנסוע בתחבורה ציבורית אך לא ההפך.
ברגע שאנחנו לא מדברים על עידוד התחבורה הציבורית (שים לב שזו כותרת הפתיל), אלא על ההשלכות החברתיות של הייקור - התמונה משתנה.
ובכל זאת - כמה סייגים:
א. השכנה הקשישה והענייה שלך מסבסדת גם את בני העשירים בשכונת הוילות הסמוכה, שמשלמים את אותו מחיר כמוה, אבל נוסעים באוטובוס כמעט ריק.
ב. יש גם אנשים שעובדים, נגיד, בשירותים, בגוש תפן, ולא נראה לי שהם עשירים.
ג. הקשישים כן מקבלים סובסידיה.
ד. המחיר צריך להיות נמוך ככל האפשר, זה נכון - גם מסיבות חברתיות, וגם כדי לעודד נוסעים. אבל המחיר בארץ, גם אחרי ההתייקרות, לא גבוה במיוחד בהשוואה לארצות אחרות.