זה את זו/זה את זה + שתי שאלות על המלה: לָעוּ

[נוף-צלול]

א. שורה מתוך "חול אפסי" של דליה רביקוביץ (גרסת 1978):
וְשׁוּב חִבַּקְנוּ זֶה אֶת זֶה כְּשָׁעָה
בהנחה שזה היא והוא, האם תקין זה את זה? או שהאלטרנטיבה (הנכונה?? - אינני יודע מהי הצורה התקינה) זה את זו מקלקלת את ההדדיות, שחשובה למשוררת?
תודה רבה מראש להבהרה

ב. בשירה של דליה רביקוביץ "חלומותיה של תרצה"
מופיעות השורות:
---
ספּר [ספֵר] לוֹ רק את אַהֲבָתי (הערה: את המלה SAPER נאלצתי להפריד לשתי מילים, כי תפוז לא מקבל דגש וצירה באותה אות)
עַד אִם לָעוּ חֲלוֹמוֹתָיו
---
שאלה א: מה המובן של לעו כאן? - לפי אב"ש יש שני מובנים: גמע, בלע; וכן מובן די הפוך: עצר בלועו
שאלה ב: לָעוּ, כך הבנתי, ביחיד: לָעַע . מה קרה לעי"ן השנייה? יש עוד דוגמאות כאלו?

תודה רבה עבור כל תשובה!

 

[trilliane]

א. תקין לחלוטין, אמורה להיות סימטריה והדדיות. לפיכך הביטוי המלא יהיה "זה את זה וזו את זו" (או זה את זו וזו את זה) אבל זה ארוך מדי...

ב. לצערי איני יודעת למה התכוונה המשוררת. ממליצה להיעזר בפורום העוסק בניתוח שירים (בעבר הרחוק היה כזה בתפוז, אם אינו פעיל אפשר לבדוק במקומות אחרים).
בעניין הנטייה, בגזרת ע"ע לרוב עה"פ ולה"פ מתלכדות (בדגש) ואז יש פתח לפניו, כאן כנראה בא קמץ לתשלום דגש.
תחומים 3.8 הפועל בגזרת ע"ו וע"י ובגזרת הכפולים (ע"ע) - האקדמיה ללשון העברית (hebrew-academy.org.il)

אני חושבת ש"לעו" הוא נטייה חריגה יחסית. ניסיתי לחפש מידע בלוח הפעלים של ברקלי, אבל לא מצאתי. זו הנטייה בלוח האקדמיה:
לוחות נטיית הפועל - האקדמיה ללשון העברית (hebrew-academy.org.il)

אתה יכול לעיין בלוח הפעלים, אולי תמצא דוגמאות נוספות:
לוחות נטיית הפועל - האקדמיה ללשון העברית (hebrew-academy.org.il)

 

[נוף-צלול]

תודה רבה! עזרת לי מאד!
בעניין המובן - אב"ש מזכיר את איוב (ו, ג) "לעו דבריו" ומסביר: התבלבל, הסתבך בדיבורו. על פי זה ייתכן שהכוונה כאן: התבלבלו, הסתבכו חלומותיו.
תודה רבה!!