זהירות!!! מנוחה ממכרת
אני לא זוכר מתי נחתי לאחרונה. אולי לאחר מרתון ת"א, כלומר לפני שנה בערך. אני מתכוון למנוחה ארוכה, לא יום יומיים ללא ריצה, אלא ממש הפסקה, בלי תוכנית אימון, בלי קובץ האקסל, כלום. חופש. המחשבות על מנוחה, התחילו להתגבש וסוכמו סופית במהלך האולטרה (חצי מנה). לא מכיוון שהרגשתי שחוק/מותש/עייף אלא מתוך החלטה ששבועיים (נבחר שרירותית) מנוחה פיסית ומנטאלית, יכולים להועיל להמשך האימונים. ואולי גם ייעלמו להם הכאבים הקטנים והכרוניים שהצטברו (אכילס, ITB ועוד). בכל ספרי הריצה, כתוב על חשיבות המחזוריות בתוכנית האימונים – אז אני במחזור. במהלך השבועיים הללו, מלבד חיסול כל מלאי הממתקים, החטיפים, הגלידות (של הילדים) והאלכוהול (שלי מהגלגול הקודם), הגעתי למספר תובנות ומסקנות: 1. הקריז נמשך 3-4 ימים, בהם אתה עדיין מקיץ טבעית בחמש, בודק מזג-אויר ומרגיש לא ממוצא. 2. השעון מעורר יודע לצלצל גם בשבע. 3. הילדים רואים אותי בבוקר עם פיג'מה ושואלים למה לא רצתי. 4. יום שישי, הרגשתי ריקנות ומחסור – אז צבעתי את כל הבית. 5. אחרי ארץ נהדרת ורמזור, ראיתי עם זוגתי את ששת הפרקים הראשונים של העונה האחרונה של אבודים – שעת השינה: 3 לפנות בוקר! 6. בנ.ב.א יש שחקנים חדשים שאני לא מכיר (ולמה צריך רק בגלל כספי להתענות עם סקרמנטו). 7. הרבה יותר קשה להירדם- סיימתי שני ספרים שחיכו זמן רב שיקראו בהם יותר משורה כל לילה. 8. אחרי 3 פעמים שאתה לא מופיע, "החברים" מפסיקים לשלוח אליך זימונים ב-SMS לריצה של מחר. הם מתקשרים לברר אחרי שבוע אם אתה חי, ולא מבינים איך אפשר להיות בהפסקה. 9. שוקולד למריחה השחר עדיין מנצח בוק-אאוט את עלית ונוטלה. 10. יש גלידת יוגורט 2% שלאחר הפשרה של רבע שעה הקופסה מתחסלת מבלי שתרגיש. 11. יכולת גמיעת הוויסקי חוזרת ומהר. 12. עפ"י שלושת הסעיפים הקודמים- העליתי 3 ק"ג בשבועיים. 13. תחלופת המלצריות והברמנים בפאבים גבוהה, לא מכירים אותי- צריך לשלם על כל הצ'ייסרים. 14. לאחר כעשרה ימים, מתרגלים, ואפשר להתמכר בקלות לבטלה. הריצה נראית כזיכרון רחוק. 15. אם לא האמנתי שאחזיק מעמד שבועיים בגמילה – די הכרחתי את עצמי לצאת היום לריצה. 16. התרגשתי וחששתי לפני הריצה היום בבוקר – כמעט כמו לפני הפעם ראשונה. 17. מהירות שיוט קלילה + עליה מתונה = קוצר נשימה. לא להאמין שלפני שבועיים סיימתי די בקלילות 50K של עליות באולטרה במקום עשירי. לאיפה נעלם הכושר בתוך שבועיים? 18. כבר בירידה הראשונה התחילו כאבים בברך שמאל, שוב ITB – איזו אכזבה, איפה יכולת הריפוי. 19. היזהרו מהמנוחה. יש סכנת התמכרות לבטלה, השמנה ואלכוהוליזם. הכושר פג. הכאבים לא. 20. לפני שכולם קופצים, איני מטיף לאימונים בלתי פוסקים. חשיבות המנוחה ומחזוריות האימון יבחנו בעוד 3-6 חודשים. מנוחה הבאה כבר מתוכננת לחופשת הקיץ על החוף בתאילנד (חוץ מכדורעף חופים) ולאחריה אימונים קדחתניים למרתון ניו-יורק. היה נחמד לנוח, יותר כיף לרוץ. Joe
אני לא זוכר מתי נחתי לאחרונה. אולי לאחר מרתון ת"א, כלומר לפני שנה בערך. אני מתכוון למנוחה ארוכה, לא יום יומיים ללא ריצה, אלא ממש הפסקה, בלי תוכנית אימון, בלי קובץ האקסל, כלום. חופש. המחשבות על מנוחה, התחילו להתגבש וסוכמו סופית במהלך האולטרה (חצי מנה). לא מכיוון שהרגשתי שחוק/מותש/עייף אלא מתוך החלטה ששבועיים (נבחר שרירותית) מנוחה פיסית ומנטאלית, יכולים להועיל להמשך האימונים. ואולי גם ייעלמו להם הכאבים הקטנים והכרוניים שהצטברו (אכילס, ITB ועוד). בכל ספרי הריצה, כתוב על חשיבות המחזוריות בתוכנית האימונים – אז אני במחזור. במהלך השבועיים הללו, מלבד חיסול כל מלאי הממתקים, החטיפים, הגלידות (של הילדים) והאלכוהול (שלי מהגלגול הקודם), הגעתי למספר תובנות ומסקנות: 1. הקריז נמשך 3-4 ימים, בהם אתה עדיין מקיץ טבעית בחמש, בודק מזג-אויר ומרגיש לא ממוצא. 2. השעון מעורר יודע לצלצל גם בשבע. 3. הילדים רואים אותי בבוקר עם פיג'מה ושואלים למה לא רצתי. 4. יום שישי, הרגשתי ריקנות ומחסור – אז צבעתי את כל הבית. 5. אחרי ארץ נהדרת ורמזור, ראיתי עם זוגתי את ששת הפרקים הראשונים של העונה האחרונה של אבודים – שעת השינה: 3 לפנות בוקר! 6. בנ.ב.א יש שחקנים חדשים שאני לא מכיר (ולמה צריך רק בגלל כספי להתענות עם סקרמנטו). 7. הרבה יותר קשה להירדם- סיימתי שני ספרים שחיכו זמן רב שיקראו בהם יותר משורה כל לילה. 8. אחרי 3 פעמים שאתה לא מופיע, "החברים" מפסיקים לשלוח אליך זימונים ב-SMS לריצה של מחר. הם מתקשרים לברר אחרי שבוע אם אתה חי, ולא מבינים איך אפשר להיות בהפסקה. 9. שוקולד למריחה השחר עדיין מנצח בוק-אאוט את עלית ונוטלה. 10. יש גלידת יוגורט 2% שלאחר הפשרה של רבע שעה הקופסה מתחסלת מבלי שתרגיש. 11. יכולת גמיעת הוויסקי חוזרת ומהר. 12. עפ"י שלושת הסעיפים הקודמים- העליתי 3 ק"ג בשבועיים. 13. תחלופת המלצריות והברמנים בפאבים גבוהה, לא מכירים אותי- צריך לשלם על כל הצ'ייסרים. 14. לאחר כעשרה ימים, מתרגלים, ואפשר להתמכר בקלות לבטלה. הריצה נראית כזיכרון רחוק. 15. אם לא האמנתי שאחזיק מעמד שבועיים בגמילה – די הכרחתי את עצמי לצאת היום לריצה. 16. התרגשתי וחששתי לפני הריצה היום בבוקר – כמעט כמו לפני הפעם ראשונה. 17. מהירות שיוט קלילה + עליה מתונה = קוצר נשימה. לא להאמין שלפני שבועיים סיימתי די בקלילות 50K של עליות באולטרה במקום עשירי. לאיפה נעלם הכושר בתוך שבועיים? 18. כבר בירידה הראשונה התחילו כאבים בברך שמאל, שוב ITB – איזו אכזבה, איפה יכולת הריפוי. 19. היזהרו מהמנוחה. יש סכנת התמכרות לבטלה, השמנה ואלכוהוליזם. הכושר פג. הכאבים לא. 20. לפני שכולם קופצים, איני מטיף לאימונים בלתי פוסקים. חשיבות המנוחה ומחזוריות האימון יבחנו בעוד 3-6 חודשים. מנוחה הבאה כבר מתוכננת לחופשת הקיץ על החוף בתאילנד (חוץ מכדורעף חופים) ולאחריה אימונים קדחתניים למרתון ניו-יורק. היה נחמד לנוח, יותר כיף לרוץ. Joe
