זהו, חזרתי הביתה מכל היום הזה,
זה התחיל בצילומים של צחי, ארוחת צהריים עם מאיה אצל "אורנה ואלה", ואיחור היסטרי למסיבת יום המשפחה של בתי הגדולה... אז ככה: היה אחלה של יום, נילי חיכתה לנו בחוץ עם יום כתום, (אסנת - חומד של בחורה!!!) ונכנסנו פנימה. קיווינו שנחום תקום 2 תגיע ומסתבר בדיעבד שהיא נתקעה בבית. נכנסנו כעבור שעה וחצי בערך מאחר והיו תקלות טכניות אבל בינתיים נילי פינקה אותנו, הראתה לנו מסביב, דאגה לנו לסנביץ´ עסיסי והמתנו בסבלנות. בסופו של דבר נכנסנו לפריזר... (למה לא אמרו לנו להביא שמיכה...כמה קר שם... ברררר), כמה סבלנות יש לצחי, עוד צילום, ועוד צילום...והוא כל הזמן מחייך. ממש בחור רגוע. ראינו 2 מתכונים לא זוכרת את שמם המלא,אולי מאיה זוכרת.. מאיה?! את פה? משהו עם פולנטה וגבינות, ואח"כ התארח דניאל זך (לא יודעת מי זה?! מישהו מכיר?! והכינו קדרת בשר כפרית שנראת אחלה! בשתיים וחצי פרשנו, הקור בפנים הכריע אותנו. מה גם שכבר היה די מאוחר. כמובן שלא נשכח את הסכין שקיבלנו תודה לדני מרוסולינג ולנילי שהביאה לנו. וזהו, היה יום אחלה בסופו של דבר. וסיפור קטן אחד, לפני כמה שנים אמא שלי ראתה שאין לי סכינים טובות והיא אמרה לי שהיא תביא לי אחת טובה. הביאה, השחזתי ושמתי במגירה.. לא יודעת למה. אבל לא היתה לי נוחה. היום כשקיבלתי את הסכין, היא היתה מוכרת לי. מהפירמה הזו אמא קנתה לי... אז לכבוד יום האם שלנו - אמא תודה על הכל! מיכל
זה התחיל בצילומים של צחי, ארוחת צהריים עם מאיה אצל "אורנה ואלה", ואיחור היסטרי למסיבת יום המשפחה של בתי הגדולה... אז ככה: היה אחלה של יום, נילי חיכתה לנו בחוץ עם יום כתום, (אסנת - חומד של בחורה!!!) ונכנסנו פנימה. קיווינו שנחום תקום 2 תגיע ומסתבר בדיעבד שהיא נתקעה בבית. נכנסנו כעבור שעה וחצי בערך מאחר והיו תקלות טכניות אבל בינתיים נילי פינקה אותנו, הראתה לנו מסביב, דאגה לנו לסנביץ´ עסיסי והמתנו בסבלנות. בסופו של דבר נכנסנו לפריזר... (למה לא אמרו לנו להביא שמיכה...כמה קר שם... ברררר), כמה סבלנות יש לצחי, עוד צילום, ועוד צילום...והוא כל הזמן מחייך. ממש בחור רגוע. ראינו 2 מתכונים לא זוכרת את שמם המלא,אולי מאיה זוכרת.. מאיה?! את פה? משהו עם פולנטה וגבינות, ואח"כ התארח דניאל זך (לא יודעת מי זה?! מישהו מכיר?! והכינו קדרת בשר כפרית שנראת אחלה! בשתיים וחצי פרשנו, הקור בפנים הכריע אותנו. מה גם שכבר היה די מאוחר. כמובן שלא נשכח את הסכין שקיבלנו תודה לדני מרוסולינג ולנילי שהביאה לנו. וזהו, היה יום אחלה בסופו של דבר. וסיפור קטן אחד, לפני כמה שנים אמא שלי ראתה שאין לי סכינים טובות והיא אמרה לי שהיא תביא לי אחת טובה. הביאה, השחזתי ושמתי במגירה.. לא יודעת למה. אבל לא היתה לי נוחה. היום כשקיבלתי את הסכין, היא היתה מוכרת לי. מהפירמה הזו אמא קנתה לי... אז לכבוד יום האם שלנו - אמא תודה על הכל! מיכל