זהות מכושפת / מיכל פז-קלפ

יעלקר

Well-known member
מנהל

דבר עורכת ההוצאה לרגל יציאת הספר האחרון בטרילוגיית "הנער המכשף" מאת מולי נוקס אוסטרטג

ינואר 3, 2022
לאחרונה יצא לאור בהוצאת “כתר” התרגום לספר האחרון בטרילוגיית הפנטזיה לנוער “הנער המכשף” מאת מולי נוקס אוסטרטג, שזכתה לתהודה רבה בעולם ספרות הנוער והקומיקס כאחד. הספרים מספרים את סיפורו של אסטר, שמתמודד לאורך הספרים עם אחרותו הכפולה – כמכשף וכאדם קווירי. לרגל פרסומו של הספר, אנו שמחים להביא את דבריה של מיכל פז-קלפ, עורכת ספרות הילדים והנוער בהוצאת “כתר”.

בדצמבר 2019 פרסם אתר “The Beat” את רשימת הקומיקסים הבולטים של העשור. ברשימה הופיעו גם יצירות משובחות לילדים ונוער, ובהן סקוט פילגרים, הילדה וכאב בטן, אך בלטה יצירה אחת שנבחרה לא רק בזכות איכויותיה האומנותיות והספרותיות, אלא גם הודות למטען הערכי ולמסרים שבה – כתר אמצע החורף, הספר המסכם את טרילוגיית הנער המכשף מאת הקומיקסאית והאנימטורית מולי נוקס אוסטרטג.


כריכות הספרים (יח”צ)
הסדרה, שפונה לנוער צעיר חובב פנטזיה, עוסקת בשבט שחבריו נחנו בכוחות קסומים, המנותבים לשני מסלולים: כל אחד ואחת מבני ובנות השבט גדלים בידיעה שכאשר ימלאו להם שלוש-עשרה שנים, יהיה עליהם להתמסר לייעודם – הבחורים יהיו למשני צורה והבחורות יתמחו בכישוף. ואולם כאשר אסטר, גיבור הסיפור, מגיע לגיל שבו עליו לבחור את החיה שאליה יחליף צורה, הוא לא מסוגל לעשות זאת. עמוק בתוכו הוא יודע שהוא נועד לעסוק בכישוף, והוא מחליט להיאבק על זכותו לחיות את חייו באופן שנפשו מבקשת שיחיה. זהו הקונפליקט העומד בבסיסה של הסדרה המרתקת הזו, וממנו מסתעפת עלילה פנטסטית רוויית קסם, הרפתקאות, מתח ורגש.



הסיפור הפנטסטי מרשים ומרתק כל כך עד שכמעט אפשר להניח בצד את מאבק הזהות של אסטר. אבל רק כמעט. היוצרת, אישה קווירית בעצמה, מקפידה למקם את שאלת הזהות וההגדרה האישית בלבם של העלילה והציור, וכך טווה מארג מהודק אחד, שמרכיביו מזינים זה את זה ומעצימים זה את אמירתו של זה.

הדמויות פועלות בעולם צבעוני, קסום וקווירי בהווייתו. העובדה שאופן השימוש בקסם נקבע על פי המגדר לא מאפשרת לקורא להתעלם מנוכחותו של הפן הזה בסיפור המעשים. משני הצורה מזכירים מבחינות רבות את הציידים הקדומים, שיצאו אל המרחבים הפראיים כדי להביא מזון למשפחותיהם, בעוד המכשפות עוסקות באומנותן בבית – מקומן המסורתי של הנשים. רצונו של נער להישאר בבית עם הבנות זוכה בלגלוג ובוז מצד שאר הבחורים הצעירים, הלהוטים להראות את יכולותיהם הגופניות ולהפגין את כוחם בתצוגות תכלית של כוח ועוצמה, המגולמות בחיות הפראיות שלהן הם בוחרים להפוך.



על פניו נראה שסיפורו של אסטר הוא מקרה פרטי וחד פעמי בתוך חברה הומוגנית ושמרנית, ואולם אט אט מתגלים סדקים במארג החברתי הצפוף והמוקפד הזה. רמזים ראשונים לבאות מספקים לנו האיורים עצמם: אסטר, הגיבור, דומה עד מאוד לאימו ולסבתו, ובהמשך מתגלה גם דמיון מפתיע בינו לבין דודו, שניסה אף הוא ללמוד כישוף, אך מכיוון שעשה זאת בסתר ולא באופן מושכל ומסודר, הפך למפלצת. עיון מעמיק באילן היוחסין של משפחתו של אסטר מגלה שני זוגות חד מיניים: ג’סמין וקיריאן ואייריס וג’ייד, וגם צ’רלי, חברתו נטולת הקסם של אסטר, מתגלה כבת לשני אבות.

הנשיות של אסטר באה לידי ביטוי גם בעיצוב הדמות שלו: שלא כמו מרבית הדמויות הגבריות בספר, לאסטר יש שיער ארוך, בבגדיו מופיע תמיד הצבע הוורוד והוא עונד שרשראות לצווארו – כל אלה הם מאפיינים שמקובל לייחס לבנות ולא לבנים. בהמשך הסדרה מופיעים הצבע הורוד והשרשרת אצל דמות מרכזית נוספת, אריאל, שמככבת לצדו של אסטר במרכז העלילה של הספרים השני והשלישי. גם אריאל נאבקת להבין את יכולות הקסם הלא שגרתיות שלה ומנסה למצוא את הדרך לתת להן ביטוי באופן המיטבי לה ולסביבתה. לשם כך עליה להיאבק בדעות קדומות של בני השבט ובפחד שלה-עצמה מפני הכוחות הגלומים בה.



לסגנון האיור של אוסטרטג מאפיין מרתק נוסף, שמתאים מאוד לחברה שמרנית המצייתת לחוקים וסולדת מגילויי אינדיווידואליזם. בסגנונה בולט השימוש בקווים שחורים עבים ובעיצוב לבוש מאופק וכמעט גנרי. הכלי המרכזי המשמש אותה להבעת רגשות הוא העיניים. ממש כמו בחברות שמרניות אחרות, שבהן הגוף כולו מכוסה ודרך ההבעה היחידה שנותרה היא המבט, כך גם ביצירה זו עיניהן של הדמויות אומרות לא פחות מפיהן, ולפעמים אפילו יותר. תכונה זו אופיינית מאוד לחברות מושתקות, שחבריהן בוחרים בלית ברירה בתקשורת הלא-מילולית. היצירה מקדישה מקום רב לתמת השתיקה ולקושי שבהשמעת קול ברור ואיתן שהולך נגד הזרם, ולא מתחמקת מדיון על מכשולים וכישלונות צורבים. אומנם גיבורינו מצליחים למצוא את מקומם בחברה מבלי שיצטרכו להתנכר לזהותם, אך בדרך הם נדרשים לשלם מחירים כואבים, בדיוק כפי שקורה פעמים רבות גם במציאות.



הקסם, אם כן, משמש כאלגוריה לזהות מינית: יש בעולמו של אסטר משני צורה, יש בו מכשפות, יש כאלה שהם גם וגם ואחרים שאינם לא זה ולא זה. לצד ריבוי זהויות קסומות בולט בסיפור המעשים גם גיוון אתני מרשים – הדמויות הפועלות מגיעות מגזעים שונים, ללא כל הבדל מעמדי או אחר ביניהן. דבר אחד משותף לכולן: התמודדותן עם כאב ותשוקתן להרגיש שייכות ורצויות, ובעיקר – מחוברות למהותן ולזהותן. שיקוף זה של המאבק הקווירי באמצעות נרטיב פנטסטי מאפשר לקורא להישאר במרחק מסוים מהטקסט ובכך מנגיש את הדיון בנושאים מורכבים כאלה לקהל צעיר יחסית, כמו גם לקוראים המתעניינים בנושאים אלו אך לאו דווקא מוכנים להכריז על כך קבל עם ועדה. מעניין לראות כיצד על אף המסר הברור העולה מהסיפור, העלילה הפנטסטית לא נפגעת ואף מתעצמת. בכך מצליחה אוסטרטג להגיש לקורא יצירה ספרותית שלמה, שמספקת לו בעת ובעונה אחת חוויה אומנותית מהנה וחומר למחשבה.

“הנער המכשף”, “המכשפה הסודית”, “כתר אמצע החורף”, מאת מולי נוקס אוסטרטג. תרגום מאנגלית: דנה טל, הוצאת “כתר”

מיכל פז-קלפ – מתרגמת ועורכת ספרות הילדים, הנוער והקומיקס בהוצאת כתר.
הפנקס כתב עת מקוון לספרות ותרבות לילדים
 
למעלה