ו' ההיפוך... או אין-ו' ההיפוך?

אחתאחרת

New member
ו' ההיפוך... או אין-ו' ההיפוך?

כידוע לנו בתקופת המקרא השתמשו בפעלים עם ו' ההיפוך: וילך במקום הלך שאלתי היא: האם ה"היפוך" אכן היה היפוך או שזו פשוט היתה הצורה המקורית והצורה של היום (בלי ה-ו') היא ההיפוך למעשה? כלומר, קצת קשה לי לנסח את השאלה באופן ברור... ננסה ככה: היום מקובל עלינו ש: הלך = עבר ילך = עתיד בעברית המקראית (=ה"מקורית"?): וילך = עבר והלך = עתיד האם הפועל הלך בלי ו' כצורת עבר היה קיים גם באותה תקופה (או לפניה?), והצורה עם ו' ההיפוך היתה בנוסף (אולי כמשלב גבוה יותר, או שנוספה בתקופה כלשהי) או שמא הצורה וילך היתה היחידה והמקורית? שכן אם האופציה השניה היא הנכונה, אזי ה"היפוך" האמיתי קרה כנשמטה ה-ו', וצורת העבר הפכה לצורת עתיד, ולהיפך.
 

or99

New member
ו' ההיפוך.

יש גם בתנ"ך עבר בצורה הרגילה. אין לי כרגע ספרים ואיני יכול לברר, אולם למיטב זכרוני בד"כ העבר שלנו משמש בתנ"ך לתאור זמן מוקדם יותר. הנה שתי דוגמאות מאותה פרשה (בראשית פרק י"ט). 1. וַיִּפְצַר-בָּם מְאֹד--וַיָּסֻרוּ אֵלָיו, וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּיתוֹ; וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. ד טֶרֶם, יִשְׁכָּבוּ, וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל-הַבַּיִת, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן: כָּל-הָעָם, מִקָּצֶה. המלה ישכבו מתארת זמן עבר בדומה לפעלים שבפסוק הקודם (למרות שאין ו' ההיפוך, אבל זה כבר נושא אחר...) והמילה נסבו (עבר רגיל) מתארת זמן מוקדם יותר משכיבתם. 2. מַהֵר, הִמָּלֵט שָׁמָּה, כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר, עַד-בֹּאֲךָ שָׁמָּה; עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הָעִיר, צוֹעַר. כג הַשֶּׁמֶשׁ, יָצָא עַל-הָאָרֶץ; וְלוֹט, בָּא צֹעֲרָה. כד וַיהוָה, הִמְטִיר עַל-סְדֹם וְעַל-עֲמֹרָה--גָּפְרִית וָאֵשׁ: מֵאֵת יְהוָה, מִן-הַשָּׁמָיִם. כה וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל-הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה. כו וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח. פסוק כ"ג משמש לתיאור זמן מוקדם יותר מכל הסיפור ("ויהפוך את הערים") ולכן הוא בא בצורה שונה.
 
בדרך כלל

ההבדל בין הצורות "וַיִּקְטֹל" ל"וְקָטַל" בלשון המקרא הוא ההבדל בין פעולה לבין פעולה מֻשלמת. כלומר: הדֻגמאות שהֻבאו בהודעה הקודמת הן סוג אחד של מקרה כזה: הפעולה הַמְּצֻיֶּנֶת ב"וקטל" קרתה בעבר היותר רחוק, כלומר היא כבר מֻשלמת בהווה הספורי, שֶׁכֻּלּוֹ בעבר. אני משתמש במֻשגים "ויקטל" ו"וקטל" משום שבלשון המקרא לאו דוקא מצינים הם עבר ועתיד, והוו היא למעשה וו החבור. ישנם הבדלי משמעות נוספים בין שתי הצורות, מלבד פעולה מֻשלמת לעֻמת פעולה שאינה מֻשלמת, אך משום שאיני זוכר אותם כראוי איני יכול לפרט. (אני יכול לברר) בְּכָתְבִי "לשון המקרא", אני מתכון ללשון הפרוזה המקראית, משום שמעט מאד הוא הידוע על הלשון המדברת בתקופת המקרא.
 

מוגג

New member
לא יודע מה זו פעולה מושלמת

אבל בעבר רחוק מקדימים את הנושא לנשוא: במקום "וילך יעקב" "ויעקב הלך".
 

hillelg

New member
לא רק בעבר רחוק

[בשביל לא ליצור רצף של סיפור באמצעות ו' החיבור/היפוך]. גם כשרוצים להדגיש את הנושא, בניגוד לנושא שהיה קודם לכן. דוגמה טובה לכך היא "ויגרש את האדם, וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים... והאדם ידע את חוה אשתו". האם רוצים לומר שידיעתו של האדם קדמה לגירוש מגן העדן? או שמא רוצים להדגיש שכעת עוברים לעסוק באדם, בניגוד לפעולתו של הקב"ה? או שניהם יחד? שאלה פתוחה.
 
למעלה