אחרי קריאת כל השרשור - מחשבות רבות
קודם כל, אני חייבת לציין שאינני מבינה איך הגענו מהרעיון של רשימה שחורה לגבי מאמצים שידועים כבעייתיים למדיניות ההמתות של צב"ח ת"א. לדעתי, הנושא הזה חשוב בפני עצמו. לא יודעת אם רשימה שחורה זה הפתרון או סינון יותר טוב של מאמצים או.... אבל העניין בעייתי. מאמצים שמוסרים הלאה, מחזירים, לא רוצים לטפל, וכו' מוכרים לכולם. סיפורים כאלה קורעי לב ומקוממים. אם יש דרך לעצור או להמעיט את זה, מין הראוי שיהיה בעניין הספציפי הזה שיתוף פעולה בין כל מי שצריך: עמותות שונות, רשויות, ווטרינרים,וכו'. לגבי מדיניות ההמתות של צב"ח ת"א מול העמותות שלא הורגות כלבים בריאים ושמתאמצות לרפא כלבים חולים ופצועים: אישית, אני קרועה. אין שום דרך שליבי יכול לתמוך במדיניות המתות. רוב בעלי-החיים שלי ורוב אלה שהצלתי בשנתיים האחרונות,לא היו זוכים להזדמנות בצב"ח ת"א. מדובר בכלב בן שבועיים, חתלתולים יונקים(המון היו פה!), חתול עם רגל מרוסקת, כלב עם שבר באגן, חתול רזה רזה ומשלשל עם פצעי נשיכה מזוהמים ושבר באגן, חתולה חרשת עם פגיעה בעמוד השדרה, חתלתול עם אוזן אחת, פינצ'ר בן 8 עם פצעי נשיכה רבים מזוהמים בקושי נושם. כל אלה זכו לבתים טובים(חלק אצלי, חלק נמסרו לבתים טובים). לא מסוגלת לדמיין שהיו הורגים אותם בצב"ח כי הם לא מתאימים להגדרה של "ברי-אימוץ". ומצד שני, היום יש אצלי את לאקי . אספתי אותה מהרחוב כדי שלא יזמינו לה עירייה(תוצאה דומה לצב"ח רק , כנראה, יותר וודאי), לא יתעללו בה. היא אצלי כבר חודשיים. לא מצליחה למצוא לה בית. אין לי תקציב לחיסונים ועיקור וככל שהיא גודלת ואוכלת, היא עושה חור גדול בתקציב המשפחתי. אמרו לי לא למסור לכוחות הבטחון כי זה לא חיים לכלב. לא למסור לשמירה כי זה לא חיים טובים לכלב. להזהר למי אני מוסרת כי היא גדולה ואולי ירצו אותה לקרבות. בתל"ל ובעמותות האחרות שלא ממיתות, אין מקום ללאקי. היא לא בסכנה מיידית והם עמוסים. אם איאלץ לזרוק את לאקי לרחוב, סופה לא יהיה טוב. דווקא צב"ח מוכנים לקחת אותה. היא "ברת- אימוץ" לפי הקרטריונים שלהם ואם הם לא ימצאו לה משפחה, מתישהו, לפי הקרטריונים שלהם יהרגו אותה. כל האפשרויות - גרועות. צב"ח יכולים לקחת אותה ולתת לה אולי סיכוי יותר טוב למצוא בית, בגלל שהם הורגים כלבים צעירים וזקנים וחולים ו"מיותרים". שאר העמותות לא יכולות לעזור ללאקי(ועוד כלבים רבים כמוה) כי הם לא הורגים כלבים. אבל מה זה משנה ללאקי(או דומיה) שהם כל-כך בסדר ולא הורגים?? ואם אמסור אותה לצב"ח ויתמזל מזלה - יפריע ללאקי שהרגו שם כלבים אחרים אם היא בבית טוב?? ואולי עדיף שיתנו לה סיכוי, ואם לא יצלח ירדימו אותה במקום שהיא תגיע לרחוב או לקרבות וא לשמירה.....????? ונניח עכשו לרגע, שמישהו מאחת העמותות קורא את זה ומחליט "להציל" את לאקי ולקבל אותה בכלבייה שלהם?? אני לא יודעת כמה זה טוב. כבר היה לי ניסיון עם כלביה(במקרה של תל"ל). הצלתי כלבה, היא וגוריה עברו לכלבייה והיא חזרה אלי (לתמיד) כעבור מספר שבועות. היא חזרה רזה יותר ומפוחדת ועם פצעים בפנים שלא היו לה כאשר אספתי אותה באזור התעשייה. והביקורת פה לא נגד תל"ל. בשום אופן. לדעתי זה היה קורה כמעט בכל כלבייה(אולי לא בצב"ח ת"א). צפוף שם. אין מספיק מקום ואין מספיק כסף ואין מספיק מתנדבים ויש יותר מדי כלבים. זה לא רשעות ולא הזנחה. זה מצב נתון בכלבייה גדולה וצפוה. לדעתי ברוב העמותות כך. כלבה כזאת היתה לאט לאט נעלמת ובוקר אחד היו מוצאים אותה מתה. ואם לא?? אם היתה נשארת בחיים ? היא לא היתה כזאת יפה או חיננית או מתחנחנת. לא סביר שהיו מאמצים אותה. היתה מבלה שנים בכלבייה. שורדת אבל רזה ותמיד רעבה. תמיד פוחדת. תמיד בכלוב או במכלאה. היא היתה אז בת שנה. נניח ששרדה חיים שלמים של כלבה. היתה מבלה ככה עשר או שתים-עשרה או חמש-עשרה שנה??? המחשבה מזעזעת!!!! ושוב, אני מדגישה, אני לא מעבירה ביקורת. אני מתארת מצב נתון. הברירה היא בין כלביות צפופות , כלבים שנשארים בכלבייה כל חייהם, כלבים שנשארים ברחוב כי אין מקום או מגיעים למצבים של "שמירה" על כבל, או מגיעים להמתה. אני מסתכלת על לאקי ובוכה. כי פשוט אין אופציה טובה חוץ מבית טוב. ואיפה אני אמצא לה כזה??? והופ, חזרנו לנקודת המוצא של השרשור. תארו לעצמכם איזה אושר! אמצא לה בית. ואחרי שבועיים יחזירו אותה כי"היא גדולה" או "לא מתאימה" או "הילדים לא אוהבים אותה" או .... אתם הרי מכירים את כל התירוצים. אחד מאלה שהיה אמור להיות ברשימה השחורה. ואולי עוד אחד ועוד אחד. ולאקי תפתח חרדת נטישה והרגלים רעים ו........אני אחזור לדילמה מה לעשות איתה. ויהיה עוד יותר קשה למצוא לה בית. לא מדובר פה רק בלאקי. היא הדוגמה החיה שכרגע אני מתמודדת איתה. רק בין החברות שלי יש עוד שישה כלבים וארבעה חתולים במצב הנ"ל. ואצל חברי הפורום? וחבריכם? ומחר??? ומחרתיים....... מדובר במצב בלתי אפשרי שכל הפתרונות כרגע גרועות, למרות כל הרצון הטוב. הגיע הזמן שבמקום לריב ביניהם מי יותר קדוש, כל העמותות ישתפו פעולה בדברים שאפשר: חינוך הציבור לעיקור וסירוס, חינוך נגד התעללות, עידוד אימוץ כלבים וחתולים. במקום זה, מבזבזים אנרגיה על מי צודק יותר. כולם צודקים, כל אחד לפי זווית ראייה מסויימת. לאף אחת מהעמותות אין פתרון טוב למצב של הכלבים וחתולים בארץ היום. לפחות בדברים שמסכימים עליהם שישתפו פעולה במקום כל הזמן לריב ולהכפיש אחד את השני!