חנה של ליאור
New member
ושוב אני מגיחה כדי לספר ולהשוויץ
לשיר היה, כזכור, יום הולדת לפני שבועיים והיא רצתה מסיבה בבית. נמאס לי מכל המפעילים והקוסמים למיניהם (למרות ששיר מאוד רצתה מפעילה כמו במסיבה של חברה שלה), ולכן החלטתי להיות המפעילה בעצמי. חקרתי וחפרתי באינטרנט, באתר "לול" ובפורום חינוך לגיל הרך. מצאתי המון רעיונות, שיניתי את דעתי כל יומיים ושיגעתי את חן בנושא בלי סוף. בסופו של דבר התגבשה התכנית והאמת? יצא לא רע בכלל. המסיבה היתה בנושא נסיכות ונסיכים. היא היתה מיועדת רק לילדי הגן והגיעו 17 ילדים. הבוקר התחיל בתקלה - נעם ועדי היו צריכים להיות אצל ההורים של ליאור, אבל אבא של ליאור הקיא כל הלילה והסידור הזה בוטל. בשעה 10:00, בה התאספו הילדים, הם היו צריכים ללכת לישון. עדי נרדמה די מהר ולנעם לקח קצת זמן. אחד הילדים המוזמנים הוא הבן של הגננת בבית התינוקות והיא הביאה אותו למסיבה. היא עלתה רגע לחדר של נעם ועדי, אמרה "נעם, שים ראש!" והוא היה כל כך המום מזה שהיא בבית שלא העז להתנגד, הניח את הראש ונרדם. שיבחתי אותה על סדר היום שהיא הטמיעה בהם ואיפשר לנו לחגוג כשהם ישנים במהלך כל המסיבה כמעט. בכניסה למסיבה הוזמן כל ילד להכין לעצמו כתר של נסיך/נסיכה. הייתי מופתעת מההיענות של הבנים, דווקא, ששיתפו פעולה יפה והתהדרו בכתרים. הבנות התלהבו באופן ברור. אחר כך סיפרתי להם את "הנסיכה שרצתה את הירח". היה ככה-ככה. הפיטפוטים ברקע של האימהות שנשארו לא עזרו לריכוז של הילדים ולא התקפת השיעולים שחטפתי. הילדים ישבו ולא עשו בעיות, אבל נדמה היה לי שהם מחכים שהסיפור יגמר. בשלב זה חילקנו אותם לשתי קבוצות: קבוצה אחת היתה עם ליאור והלכה לחפש חלקים של פאזל ברחבי הגינה ולעזור לנסיכה שלנו לבנות את הארמון שהתפרק לה. זה היה ציור גדול של ארמון, נסיכות ופיות ששיר ציירה, ליאור חתך ואחי הטמין ברחבי הגינה. חלק מהחלקים נשארו אצל ליאור והילדים קיבלו אותם רק אחרי שענו לשאלות על נסיכים ונסיכות מסיפורים מפורסמים ואז בנו את הפאזל והנסיכה קיבלה את הארמון בחזרה. הקבוצה השניה היתה איתי והכינה לנסיכה תיבת אוצר מזהב ויהלומים. הם קיבלו תיבות עץ קטנות, צבעו אותן בזהב והדביקו עליהן פייטים ואבנים קטנות. אחר כך החלפנו בין הקבוצות. עכשיו הילדים כבר היו רעבים. חילקנו להם אוכל ואחי לקח את כל קופסאות האוצר ו"מילא" אותן במטבעות שוקולד. אחרי האוכל הדלקנו נרות, שרנו שירים (שכחנו להרים את שיר), חילקנו את העוגה וכולם הלכו הביתה שמחים עם שקית ממתקים (במינון מצומצם שנראה לי מספיק לחלוטין) ותיבת האוצר עם הזהב בפנים. נותרנו ממוטטים את גאים ומאושרים. אני אנסה לצרף כמה תמונות, עד כמה שניתן לראות בלי לפרסם תמונות של ילדים מהגן.
לשיר היה, כזכור, יום הולדת לפני שבועיים והיא רצתה מסיבה בבית. נמאס לי מכל המפעילים והקוסמים למיניהם (למרות ששיר מאוד רצתה מפעילה כמו במסיבה של חברה שלה), ולכן החלטתי להיות המפעילה בעצמי. חקרתי וחפרתי באינטרנט, באתר "לול" ובפורום חינוך לגיל הרך. מצאתי המון רעיונות, שיניתי את דעתי כל יומיים ושיגעתי את חן בנושא בלי סוף. בסופו של דבר התגבשה התכנית והאמת? יצא לא רע בכלל. המסיבה היתה בנושא נסיכות ונסיכים. היא היתה מיועדת רק לילדי הגן והגיעו 17 ילדים. הבוקר התחיל בתקלה - נעם ועדי היו צריכים להיות אצל ההורים של ליאור, אבל אבא של ליאור הקיא כל הלילה והסידור הזה בוטל. בשעה 10:00, בה התאספו הילדים, הם היו צריכים ללכת לישון. עדי נרדמה די מהר ולנעם לקח קצת זמן. אחד הילדים המוזמנים הוא הבן של הגננת בבית התינוקות והיא הביאה אותו למסיבה. היא עלתה רגע לחדר של נעם ועדי, אמרה "נעם, שים ראש!" והוא היה כל כך המום מזה שהיא בבית שלא העז להתנגד, הניח את הראש ונרדם. שיבחתי אותה על סדר היום שהיא הטמיעה בהם ואיפשר לנו לחגוג כשהם ישנים במהלך כל המסיבה כמעט. בכניסה למסיבה הוזמן כל ילד להכין לעצמו כתר של נסיך/נסיכה. הייתי מופתעת מההיענות של הבנים, דווקא, ששיתפו פעולה יפה והתהדרו בכתרים. הבנות התלהבו באופן ברור. אחר כך סיפרתי להם את "הנסיכה שרצתה את הירח". היה ככה-ככה. הפיטפוטים ברקע של האימהות שנשארו לא עזרו לריכוז של הילדים ולא התקפת השיעולים שחטפתי. הילדים ישבו ולא עשו בעיות, אבל נדמה היה לי שהם מחכים שהסיפור יגמר. בשלב זה חילקנו אותם לשתי קבוצות: קבוצה אחת היתה עם ליאור והלכה לחפש חלקים של פאזל ברחבי הגינה ולעזור לנסיכה שלנו לבנות את הארמון שהתפרק לה. זה היה ציור גדול של ארמון, נסיכות ופיות ששיר ציירה, ליאור חתך ואחי הטמין ברחבי הגינה. חלק מהחלקים נשארו אצל ליאור והילדים קיבלו אותם רק אחרי שענו לשאלות על נסיכים ונסיכות מסיפורים מפורסמים ואז בנו את הפאזל והנסיכה קיבלה את הארמון בחזרה. הקבוצה השניה היתה איתי והכינה לנסיכה תיבת אוצר מזהב ויהלומים. הם קיבלו תיבות עץ קטנות, צבעו אותן בזהב והדביקו עליהן פייטים ואבנים קטנות. אחר כך החלפנו בין הקבוצות. עכשיו הילדים כבר היו רעבים. חילקנו להם אוכל ואחי לקח את כל קופסאות האוצר ו"מילא" אותן במטבעות שוקולד. אחרי האוכל הדלקנו נרות, שרנו שירים (שכחנו להרים את שיר), חילקנו את העוגה וכולם הלכו הביתה שמחים עם שקית ממתקים (במינון מצומצם שנראה לי מספיק לחלוטין) ותיבת האוצר עם הזהב בפנים. נותרנו ממוטטים את גאים ומאושרים. אני אנסה לצרף כמה תמונות, עד כמה שניתן לראות בלי לפרסם תמונות של ילדים מהגן.