ועכשיו תורי: סיפור הלידה
סוף סוף גם אני יכולה להצטרף למספרות...(למרות שבעלי כבר פירסם) ב 13\12 ב4.30 בבוקר ירדו לי המים שבוע 34+4 נסענו מהר לשערי צדק, הגענו ב-6 בבוקר. הצירים התחילו לאחר מכן- וכך ב-7 היה פתיחה של 3, וב-8 הכניסו אותי לחדר לידה, והתחילו אפידורל.ב-9הייתה פתיחה של 4, ומשם הכל זז במהירות מסחררת ב-10 הייתה פתיחה מלאה- ובגלל שלא הרגשתי כלום- המיילדת והרופאה אמרו לי מתי ללחוץ- ולחצתי. אורי יצא ב- 11:14, במשקל 2517 ואיתי 12 דקות לאחר מכן, בשעה 11:26, ושקל 2458 ממש לא הייתי מוכנה נפשית ללידה- רק שבוע 34+4, למרות שהיו צירים משבוע 20 בערך, וצוואר מקוצר מאוד משבוע 27, אבל על הלידה עצמה אף פעם לא נתתי לעצמי לחשוב. ההריון היה סיוט לא מהעולם הזה, ולכן ככ היינו בהלם שהלידה לקחה שעתיים...(מחשיבים מפתיחה של 4) ההרגשה של גוף שיוצא בבת אחת, ואז שמים ייצור צורח על הבטן... ועוד פעמיים! שום דבר לא היה יכול להכין אותי לחוויה הזאת. לקחו אותם לפגיה, שם הם היו 10 ימים- הם נולדו במשקל מעולה- אבל בגלל השבוע הצעיר היו צריכים קצת שיכנוע לאכול. מאז שבאו הבייתה- אני שואבת ומנסה להניק- עוד נועה המדהימה והנחושה מבלה אצלי שעות ארוכות עם שני העקשניים שלנו, אבל היא הצליחה לשכנע אותם לינוק- ואחרי המון תיסכולים ובכי,(מצידי ומצידם) הם הוכיחו שהם יכולים, ואני מנסה להניק אותם כמה שיותר. אתמול היו הבריתות, והדבר הכי כיף(ומגיע לי להשוויץ אחרי ההריון הכבד) שאף אחד לא האמין שילדתי תאומים לפני שבועיים- העלתי בהריון 20 קילו, וירדתי 18 ...והיד עוד נטויה שילוב של הנקה וחוסר זמן לאכול לפעמים אני מרגישה שתאומים צריכים לבוא עם פתק אזהרה: לא לאנשים שאוהבים לישון... אנחנו לא ישנו יותר משעתיים רצוף מאז הלידה. אבל הם מדהימים והכל היה שווה את זה.... אנחנו מבלים את רוב היום בלהסתכל עליהם, ולא מאמינים שהנס הזה קרה גם לנו..... אז זהו אני עוזבת, ועוברת לפורום השכן בהצלחה לכולם רחל
סוף סוף גם אני יכולה להצטרף למספרות...(למרות שבעלי כבר פירסם) ב 13\12 ב4.30 בבוקר ירדו לי המים שבוע 34+4 נסענו מהר לשערי צדק, הגענו ב-6 בבוקר. הצירים התחילו לאחר מכן- וכך ב-7 היה פתיחה של 3, וב-8 הכניסו אותי לחדר לידה, והתחילו אפידורל.ב-9הייתה פתיחה של 4, ומשם הכל זז במהירות מסחררת ב-10 הייתה פתיחה מלאה- ובגלל שלא הרגשתי כלום- המיילדת והרופאה אמרו לי מתי ללחוץ- ולחצתי. אורי יצא ב- 11:14, במשקל 2517 ואיתי 12 דקות לאחר מכן, בשעה 11:26, ושקל 2458 ממש לא הייתי מוכנה נפשית ללידה- רק שבוע 34+4, למרות שהיו צירים משבוע 20 בערך, וצוואר מקוצר מאוד משבוע 27, אבל על הלידה עצמה אף פעם לא נתתי לעצמי לחשוב. ההריון היה סיוט לא מהעולם הזה, ולכן ככ היינו בהלם שהלידה לקחה שעתיים...(מחשיבים מפתיחה של 4) ההרגשה של גוף שיוצא בבת אחת, ואז שמים ייצור צורח על הבטן... ועוד פעמיים! שום דבר לא היה יכול להכין אותי לחוויה הזאת. לקחו אותם לפגיה, שם הם היו 10 ימים- הם נולדו במשקל מעולה- אבל בגלל השבוע הצעיר היו צריכים קצת שיכנוע לאכול. מאז שבאו הבייתה- אני שואבת ומנסה להניק- עוד נועה המדהימה והנחושה מבלה אצלי שעות ארוכות עם שני העקשניים שלנו, אבל היא הצליחה לשכנע אותם לינוק- ואחרי המון תיסכולים ובכי,(מצידי ומצידם) הם הוכיחו שהם יכולים, ואני מנסה להניק אותם כמה שיותר. אתמול היו הבריתות, והדבר הכי כיף(ומגיע לי להשוויץ אחרי ההריון הכבד) שאף אחד לא האמין שילדתי תאומים לפני שבועיים- העלתי בהריון 20 קילו, וירדתי 18 ...והיד עוד נטויה שילוב של הנקה וחוסר זמן לאכול לפעמים אני מרגישה שתאומים צריכים לבוא עם פתק אזהרה: לא לאנשים שאוהבים לישון... אנחנו לא ישנו יותר משעתיים רצוף מאז הלידה. אבל הם מדהימים והכל היה שווה את זה.... אנחנו מבלים את רוב היום בלהסתכל עליהם, ולא מאמינים שהנס הזה קרה גם לנו..... אז זהו אני עוזבת, ועוברת לפורום השכן בהצלחה לכולם רחל
