אמא של דפנה
New member
ועכשיו הקטע שלי......./images/Emo7.gif../images/Emo122.gif
לא מפסיקה לבכות על השבוע נאחס ואיך דפנה סבלה בגלל אמא שלי. אז ככה כל השבוע הייתי אצל אמא שלי וחזרנו אתמול בלילה כי היום לקחנו אותם לפסטיגל בבוקר. אמא שלי החליטה לקחת כמה ימי חופש והיתה איתנו יומיים במשך השבוע. ביום הראשון של החופשה לקחה אותנו לקניון לעשות קניות בגדים לחג ומתנות ולסיים במסעדה לצהריים. אחלה של בילוי. אבל ויש אבל גדול..... דפנה התעוררה בשעה 7:30 אכלה חביתה מ-2 ביצים עם קצת גבינה לבנה, סופגניה גדולה וקינחה באמא שלה (לאמא שלי תמיד יש יציאות מוזרות לקטע של ההנקה - אנחנו כבר שנה ו-8 חודשים וחזרנו לינוק בין 5 פעמים ל-2 פעמים ביום).... הפעם היציאה: אוף שוב פעם את עם הציצי שלך, היא בטוח לא ביקשה ואת סתם דוחפת. ועוד הוסיפה אני בטוחה שאת נשארת בבית כי ההנקה זה התירוץ שלך לא לחזור לעבודה. נו באמת אמא אם זה היה התירוץ שלי כבר מזמן הייתי חוזרת לעבודה.... אני בבית כי בא לי בלי שום קשר להנקה. טוב ירדנו לקניון. אני נכנסת להוניגמן עם הילדים לבחור ביגוד לחג ואמא נשארת עם דפנה צורחת מחוץ לחנות. הוצאנו אותה מהעגלה שתסתובב קצת באזור והיא כל הזמן רצה לאמא שלי מושכת לה בחולצה וצועקת ציצי. (היה כל כך שקוף מה הילדה רוצה). מפאת כיבוד אם הצעתי לה להכנס במקומי לחנות לראות מה הילדות בחרו ואני אשמור על הילדה. זה היה תירוץ מדהים ברגע שנשארתי עם הילדה לא חשבתי פעמיים ושלפתי בשניות. הייתם צריכים לראות את הפרצוף ההמום של הילדה שלא הבינה איך אמא שולפת כשסבתא יכולה לצוץ לידה כל רגע ולצעוק לסגור מיד את המסעדה כי במקום יש הרבה אנשים. אבל אמא לא חשבה פעמיים ושלפה בלי בעיות, אף אחד לא הסתכל, דפנה התחברה וינקה דקה וחצי ובא לציון גואל ושלווה. פתאום הילדה רגועה ושקטה. משם המשכנו למסעדה כי כבר היה צהריים ורק לראות את דפנה אוכלת ספגטי היה שווה להכנס לשם. אחד אחד בסבלנות אין קץ ארוכים ארוכים מרוחים בטונה רוטב. כולה מלאה רוטב וספגטי שנפלו עליה ועל הכיסא ועל הרצפה אבל הפרצוף מאושר ומחייך. עלינו למונית וחזרנו הביתה ישר לאמבטיה ואח"כ למיטה והשקט חזר לשרור במעוננו. ואם אתם חושבים שאמא שלי לא קלטה ששלפתי בקניון טעיתם. איזה טונות וקיטונות רותחין חטפתי בבית ופשוט העדפתי להתעלם. ועכשיו אולי תבינו למה היה לי שבוע נאחס בחיפה. איריס.
לא מפסיקה לבכות על השבוע נאחס ואיך דפנה סבלה בגלל אמא שלי. אז ככה כל השבוע הייתי אצל אמא שלי וחזרנו אתמול בלילה כי היום לקחנו אותם לפסטיגל בבוקר. אמא שלי החליטה לקחת כמה ימי חופש והיתה איתנו יומיים במשך השבוע. ביום הראשון של החופשה לקחה אותנו לקניון לעשות קניות בגדים לחג ומתנות ולסיים במסעדה לצהריים. אחלה של בילוי. אבל ויש אבל גדול..... דפנה התעוררה בשעה 7:30 אכלה חביתה מ-2 ביצים עם קצת גבינה לבנה, סופגניה גדולה וקינחה באמא שלה (לאמא שלי תמיד יש יציאות מוזרות לקטע של ההנקה - אנחנו כבר שנה ו-8 חודשים וחזרנו לינוק בין 5 פעמים ל-2 פעמים ביום).... הפעם היציאה: אוף שוב פעם את עם הציצי שלך, היא בטוח לא ביקשה ואת סתם דוחפת. ועוד הוסיפה אני בטוחה שאת נשארת בבית כי ההנקה זה התירוץ שלך לא לחזור לעבודה. נו באמת אמא אם זה היה התירוץ שלי כבר מזמן הייתי חוזרת לעבודה.... אני בבית כי בא לי בלי שום קשר להנקה. טוב ירדנו לקניון. אני נכנסת להוניגמן עם הילדים לבחור ביגוד לחג ואמא נשארת עם דפנה צורחת מחוץ לחנות. הוצאנו אותה מהעגלה שתסתובב קצת באזור והיא כל הזמן רצה לאמא שלי מושכת לה בחולצה וצועקת ציצי. (היה כל כך שקוף מה הילדה רוצה). מפאת כיבוד אם הצעתי לה להכנס במקומי לחנות לראות מה הילדות בחרו ואני אשמור על הילדה. זה היה תירוץ מדהים ברגע שנשארתי עם הילדה לא חשבתי פעמיים ושלפתי בשניות. הייתם צריכים לראות את הפרצוף ההמום של הילדה שלא הבינה איך אמא שולפת כשסבתא יכולה לצוץ לידה כל רגע ולצעוק לסגור מיד את המסעדה כי במקום יש הרבה אנשים. אבל אמא לא חשבה פעמיים ושלפה בלי בעיות, אף אחד לא הסתכל, דפנה התחברה וינקה דקה וחצי ובא לציון גואל ושלווה. פתאום הילדה רגועה ושקטה. משם המשכנו למסעדה כי כבר היה צהריים ורק לראות את דפנה אוכלת ספגטי היה שווה להכנס לשם. אחד אחד בסבלנות אין קץ ארוכים ארוכים מרוחים בטונה רוטב. כולה מלאה רוטב וספגטי שנפלו עליה ועל הכיסא ועל הרצפה אבל הפרצוף מאושר ומחייך. עלינו למונית וחזרנו הביתה ישר לאמבטיה ואח"כ למיטה והשקט חזר לשרור במעוננו. ואם אתם חושבים שאמא שלי לא קלטה ששלפתי בקניון טעיתם. איזה טונות וקיטונות רותחין חטפתי בבית ופשוט העדפתי להתעלם. ועכשיו אולי תבינו למה היה לי שבוע נאחס בחיפה. איריס.