ועוד מתכון מצרי - מולוחייה.
מה לעשות, אבא שלי מבלגיה. למרות שהוא מבשל נפלא, ההמצאות הבלגיות מסתכמות בצ`יפס (אני בטוחה שאתם לא צריכים מתכון), שוקולד (נפלא) והרקול פוארו... אז הוא מכין אוכל של אמא, אוכל מצרי... אז קצת נוסטלגיה - כשהייתי קטנה היינו קונים מולוחייה, ומייבשים בשמש במרפסת על עיתונים. אח``כ מורידים את העלים המיובשים מהגבעול, ומפוררים בידיים. והיום, רק קפצו לשוק לוינסקי וקנו מולוחיה מיובשת ומרוסקת. והמתכון למרק מולוחייה: קודם כל, בשלו מרק עוף. עם הרבה בצלים שלמים בתוכו, וסננו. אח``כ מטגנים בצל ושום פרוס בסיר (די הרבה. אוף, אני עובדת לפי העין, אז אין לי כמויות, אבל נניח 4-5 בצלים, ואיזה ראש שום. כשהם שחומים יפה מוסיפים כוסברה מיובשת (לא טריה, האבקה. כן, כן) ומטגנים יחד איזה דקה. לא להתקמצן על הכוסברה, שימו כמה כפות נדיבות. את הבצל מהמרק קוצצים ומוסיפים. חשוב להוסיף את הבצל מהמרק אחרון, כי הוא מוסיף נוזלים לטיגון. נותנים להכל איזו דקה, מוסיפים את המולוחייה. בערך נפח של 3/4 ליטר. עוד דקה, ואז מוסיפים את המרק הצח. כמה ליטרים טובים. מרתיחים, ומבשלים עוד חצי שעה בערך, אז שכל הטעמים ``נתפסים`` והמולוחייה מתרככת. אנחנו תמיד אוכלים עם אורז, אבל טעים גם בלי. בעצם... הסתייגות קלה. יש אנשים שלא אוהבים מולוחייה. או שאוהבים או ששונאים את זה. מוזרים, האנשים האלה ;-p
מה לעשות, אבא שלי מבלגיה. למרות שהוא מבשל נפלא, ההמצאות הבלגיות מסתכמות בצ`יפס (אני בטוחה שאתם לא צריכים מתכון), שוקולד (נפלא) והרקול פוארו... אז הוא מכין אוכל של אמא, אוכל מצרי... אז קצת נוסטלגיה - כשהייתי קטנה היינו קונים מולוחייה, ומייבשים בשמש במרפסת על עיתונים. אח``כ מורידים את העלים המיובשים מהגבעול, ומפוררים בידיים. והיום, רק קפצו לשוק לוינסקי וקנו מולוחיה מיובשת ומרוסקת. והמתכון למרק מולוחייה: קודם כל, בשלו מרק עוף. עם הרבה בצלים שלמים בתוכו, וסננו. אח``כ מטגנים בצל ושום פרוס בסיר (די הרבה. אוף, אני עובדת לפי העין, אז אין לי כמויות, אבל נניח 4-5 בצלים, ואיזה ראש שום. כשהם שחומים יפה מוסיפים כוסברה מיובשת (לא טריה, האבקה. כן, כן) ומטגנים יחד איזה דקה. לא להתקמצן על הכוסברה, שימו כמה כפות נדיבות. את הבצל מהמרק קוצצים ומוסיפים. חשוב להוסיף את הבצל מהמרק אחרון, כי הוא מוסיף נוזלים לטיגון. נותנים להכל איזו דקה, מוסיפים את המולוחייה. בערך נפח של 3/4 ליטר. עוד דקה, ואז מוסיפים את המרק הצח. כמה ליטרים טובים. מרתיחים, ומבשלים עוד חצי שעה בערך, אז שכל הטעמים ``נתפסים`` והמולוחייה מתרככת. אנחנו תמיד אוכלים עם אורז, אבל טעים גם בלי. בעצם... הסתייגות קלה. יש אנשים שלא אוהבים מולוחייה. או שאוהבים או ששונאים את זה. מוזרים, האנשים האלה ;-p