למרות שיצאתי לחופשה של כמה ימים ...
למרות שיצאתי לחופשה של כמה ימים מכל הפורומים, אני מוכרח להתערב כאן. כיוון שדיני המלחמה ומוסר-המלחמה אינם במרכז תחום התמחותי, לא אביע דיעה לגוף החלטתה של ועדת הלשכה. אומר רק זאת שנטיית-ליבי הראשונה, והחזקה, היא לתמוך במדיניות החיסולים, כאקט מלחמתי לגיטימי, וייתכן מאוד שהייתי מצדד בה אפילו אם הייתי מגיע למסקנה שהחיסולים מנוגדים לדיני המלחמה, בבחינת עת לעשות לה´, הפרו תורתך, וצו-החיים עדיף על רוב הצווים האחרים. הווה אומר שאני, כעקרון,
תומך בעמדת החברים כאן, וחולק על ההחלטה הנ"ל. יחד עם זאת אני לא מקבל את ההתקפה של החברים כאן על ההחלטה, אותה הם מגדירים כ"מבישה", ומונעת מ"שנאה עצמית", "יצר הרס עצמי" וכו´ - נימוקים שחוקים לעייפה. ההחלטה האמורה היא לגיטימית, ועל הזכות להביע אותה אני אגן בחירוף-נפש. אני רק רוצה להזכיר לחברים כאן כי המוסר בכלל, ומוסר-המלחמה בפרט,
יוצאים מתוך הנחה שישנם דברים אותם אסור לעשות אפילו למען ערכים ראשונים-במעלה, כגון קדושת-החיים, וכאשר פוגעים בערכי-המוסר, אנחנו יודעים כיצד זה מתחיל, אבל לא כיצד זה נגמר. ראו, למשל,
על מוסר-המלחמה ועל המלחמה בתאונות-הדרכים, דברים אשר כתבתי ופרסמתי לפני כחמש-עשרה שנים. גם בדת היהודית, להזכירכם, ישנן שלושה איסורים שעליהם נאמר "ייהרג ולא יעבור". ההתקפה על ההחלטה האמורה לא הוסיפה כבוד לפורום הזה. אני מבקש לראות בדברי אלה גם תשובה לכל אלה הטוענים נגדי כי בעיני כל טענה שאני מסכים אתה היא לגיטימית, וכל טענה שאין אני מסכים אתה אינה לגיטימית,
דבר אשר פגע בי קשות.