ומה קורה כשהבגידה עולה מדרגה

קלימּבה

New member
ומה קורה כשהבגידה עולה מדרגה

והרצון להיות יחד הופך לכאב נוראי, כאב של ערגה שלא באה על סיפוקה? איך ממשיכים מכאן ולאן? אז יהיו שיאמרו מי שמשחק באש בל יתפלא על הכוויה... עוד מעט "חוגגים" שנה חמישית של ביחד, של רגעי אושר גנובים כאלה שלא האמנתי שקיימים, כאלו שמנותקים מכל הגיון. האמנם? הייתכן?
לחיי האהבה האבודה ולמי שמאמין שהיא שם.
 

B פאבלו

New member
בהחלט יתכן.

ומוכר
ואני אומר שעדיף לסבול מהאהבה מאשר הבדידות ואיך אומר המשורר? היום כבר לא מתים מאהבה ועל זה אני אומר....זין.
 

אור36

New member
ואואואואו יפה לכם../images/Emo72.gif

חמש שנים יחד,של חיים מקבילים ומתוקים, אצלי לצערי זה לא הצליח ואחרי שלושה חודשים של אהבה "שורפת"התרחקתי,גם הגאוגרפיה וגם הרגש העצום והתשוקה הבלתי מתפרצת גרמו לי לסגת לגבולות (94), שימשיך לכם יחד, באהבה בתשוקה ובחגגיגת.............(ושלא תתפסו לעולם)
 
"בגידה" היא רק תוספת ../images/Emo45.gif

מי שמקבל את העיקרון שהגיוון הוא רק תוספת לחיי הזוגיות החוקיים ולא במקומם יסכים איתי כנראה שקשרים ארוכים מסוכנים ומיותרים לא מדובר פה רק באהבה ... אנחנו כבר לא בני 16 ... חייבים לראות את התמונה המלאה ולא לטפח קשר מתחרה לחוקי. מי שמעוניין להרוס את המשפחה בשביל קשר חדש שגם הוא יימאס אחרי 10 שנים ... זכותו מי שרוצה להיות מאושר ולהינות מכל העולמות שיתרחק מ"עליות ברמה" מיותרות.
 
../images/Emo31.gif

קשר מקביל אכן הוא תוספת בלבד לחיי הזוגיות החוקיים . מאידך זה לא פוסל את האפשרות של קשר ארוך.. ולפעמים כן מדובר על אהבה... ומי נתן לבני ה 16 את החזקה על אהבה? נהפוכו, אנשים בוגרים עם תובנות וחוכמת חיים, מנווטים את צעדיהם תוך כדי ראית התמונה כמכלול. תוך מאזן קבוע של רווח והפסד.. אני סוברת שאם לרעות בשדות זרים ,אזי, בקשר של אהבה... אבל ... זו רק אני....
 
זה ממש לא רק את../images/Emo24.gif

אני לא רוצה להיות בגיל הבלות, ולהיזכר בצער בכל האהבות והריגושים שדחיתי בגלל סיבה זו או אחרת. רוצה לאהוב, רוצה להרגיש, זה חלק מלהיות חיה. לא רוצה לוותר על ההתאהבות בגלל שזה נחלתם של "ילדים בני 16 " בסך הכל, עוד כמה פעמים בחיים נזכה לזה?? מישהו יודע?
 

קלימּבה

New member
וואו, איזו החלטיות....

אני חושבת שבגדול יש שני סוגי בגידות; אחת שבאה לרגש/לשפר/לעורר את חיי הנשואין, השניה שבאה מחיים משותפים ללא זוגיות. (כמובן שיש תתי קבוצות) אנחנו שייכים לסוג השני (ככה אני רוצה להאמין). החיים שלי היו משעממים והיה להם ריח של משהו שמת מזמן, חייתי בכלוב זהב- יזמתי פרידה עוד לפני הרומן והוא "לא נתן" לי ללכת. לא רבנו, לא סבלתי ולא היה לי טוב. פשוט שרדתי את החיים עד שפגשתי אותו והתחלתי לפרוח שוב... עכשיו כבר סגרתי מעגל עם "החוקי" לא עמדתי בחיים הכפולים הללו, הרי בכל זאת החוקי היה חבר תקופה נכבדה בחיים (עד היום) והשקר היה תקוע לי (לא נעים להגיד איפוא) ומה שבסוף שבר אותי לחלוטין היה התחושה של בגידה במאהב כל פעם ששכבתי עם החוקי. וכן, מה רע בלהרגיש כאילו אני בת 16 שוב (אז מה אם אני לא)? הא?
 
או אז צריך לחשוב

אפשר להמשיך בחיים הכפולים אפשר להתנתק (כפי שכבר הציעו) ואפשר לפרק את הזוגיות ולבנות חדשה, עם האהבה האמיתית. מה מתאים לך? זה רק את יודעת. בהצלחה
 
למעלה