וכמובן - אני אתחיל:
לא אהבתי את העובדה שצ'ומפי היתה חולה. אז אחרי שהטקס בביה"ס הסתיים, הלכתי עם צ'ומפי לגן, רק כדי להגיד שלום, לראות איפה המקום שלה (המגירה, המתלה וכ"ו...), להגיד שלום לצוות ולילדים (את חלקם הא מכירה), וחזרנו הביתה. לא אהבתי את הקושי שעדיין קיים אצל קסם להפרד (גם הבוקר היא לא הסכימה שאלך עד שהמורה הגיעה - אני אתן לה צ'אנס עד אחרי החגים, ואם לא יהיה שיפור - אשוחח על כך עם המורה ונראה איך אפשר לעזור לה) עדיין אין לנו מערכת מסודרת, והיום יש שיעור ספורט, אז שלחתי אותה נעולה בנעלי ספורט והסנדלים בתיק (היא ילדה שחם לה, וממש סובלת בתוך הנעלים הסגורות בקיץ) - אם הייתי יודעת ששעור ספורט הוא בסוף היום, נניח, הייתי שולחת אותה בסנדלים, עם נעלי הספורט בתיק. לא אהבתי להגיע הבוקר ולראות שעדיין הכיתות נעולות ואין איפה להפרד מהילדים (הבטוחו לנו שלפחות המבוא יהיה פתוח ולילדים תהיה תעסוקה) אבל.... אני יודעת שכל אלה הם קשיים רגעיים של התחלה, ושהכל רק ילך וישתפר...