ומה אתם חושבים שקרה היום?

מילקי91

New member
ומה אתם חושבים שקרה היום?

קודם כל סליחה שאני פותחת שרשור חדש אבל...

** בוא נעבור לסוף החדשה-חודש ואני קיבלנו היום הזמנה לשימוע
שיהיה מחר . זה נאמר לנו בסוף היום אחרי שכל היום לא נתנו לנו להקליד אלא לעשות בקרה .
* מוזר שבבוקר המנהלת עשתה לשלושתינו שיחה .כולל הותיקה-שמונה חודשים .
ואז דווקא נתנו לי והחדשה-חודש הקלדה אחת לכל אחת .
ואז רק לבדוק את מה שהחדשה-חודש עשתה .פשוט לעבור
אחד ,אחד ..במחשב ולבדוק את הקודים . והשמות שאין טעויות.
* שוב בבוקר המנהלת אמרה לי שקשה לה שאני מתגוננת כל הזמן. ואם למשל היא אומרת משהו ואני עונה לה "על מה הויכוח ?"
קשה לי איתה .ונראה לי שהיא תפטר אותי מחר .
ידעתי שהמצב לא טוב לפי זה שהמנהל שמעליה ,ויש גם מנהלת בד"כ היו מה זה נחמדים אליי ,והיום בבוקר הוא אפילו לא אמר לי שלום,וגם המנהלת הזאת ...והכוונה לא לבעייתית אלא לזאת שמעליה שגם מסתובבת שם ..
שוקלת האם בכלל יש טעם ללכת לשימוע הזה ?
א. למה לתת לה את ההנאה בלפטר אותי ?
ב. ונניח שהיא לא תפטר אותי האם אוכל להמשיך לעבוד בלחץ הזה ? עם מנהלת כזאת? שכל טעות ,ונכון שהחדשה-חודש ואני
עשינו טעות חמורה ..(כהגדרתה "טעות חמורה") אהיה תחת
זכוכית מגדלת .וגם היא פשוט לא אוהבת שעונים לה בכלל.
** למשל היום החדשה-חודש עשתה עוד טעות לא התייחסה לאיזה מייל שנשלח אחיה,ולא עשתה עם זה כלום ,ואז המנהלת מאד כעסה עליה..ואמרה לה "אני לא יודעת מה לעשות?אז לא עושים כלום?"
ואז ברשימה שהיא נתנה לי סיימתי והיו כמה בעייתים אז אמרתי לה "מה את רוצה שאני יעשה עם זה? אתן פשוט זורקות לי על
השולחן וזהו?נכון ?" אז אמרתי לה שאני לא זורקת כלום ורק רציתי שתגיד לי מה לעשות עם זה ...
אז היא הסבירה לי ועשיתי . אבל היא "אתן זורקות לי " ואמרתי
לה "לא נכון אני לא זורקת " אז היא אמרה "טוב את לא זורקת
סבבה " והבנתי שהיא לא מאמינה לי .כפי שלא האמינה
עם ההזמנה ההיא "אבל הכי ותיקה לימדה אותך לא ?"
וכאשר הסברתי לה שלא שזה היה משהו אחר "טוב חבל על
הויכוח " וגם היום .היא פשוט לא אוהבת שעונים לה בכלל .
* הותיקה שמונה חודשים הייתה בהלם שסיפרתי לה עכשיו שקיבלנו זימון לשימוע. ואז היא אמרה שבטח הם בלחץ.
שיימצאו להם עובדים מושלמים שלא עושים טעויות שכל דבר שהמנהלת אומרת הם אומרים אמן .
** ואגב בדיוק היום קיבלתי מסרון מהמבוגרת מהעבודה הקודמת זאת שהייתה חברה שלי .כך שמי שחושב שהעבודה הקודמת היא פרס ניחומים טועה .
הם לא משאירים אנשים מתוך רחמים,ולראייה המקום שם חצי ריק .
אני חושבת מה לעשות האם ללכת לשימוע או לא ...מקום שאסור
לחדשים לטעות בו ..האם כדאי בכלל ?
החדשה-חודש שתמיד הייתה כזאת מתוקה גם פניה נפלו היום.
**עצם זה שנתנו לה ולי זימון אומר שאולי אין למנהלת משהו אישי.
לא יודעת מה לעשות .
 

מילקי91

New member
שלחתי לה בוואטסאפ מכתב התפטרות

* היא מייד ענתה וביקשה במייל .

האמת תחושה של הקלה , שלא אצטרך ללכת לשם

יותר ,להתמודד איתה . אפילו אבא שלי שכל הזמן

אמר לי שהמיומנות תבוא עם הזמן. אבל הסברתי

לו שלא טוב לי שם. וגם אם היא תסכים אז מה

לעבוד בלחץ הזה שלה ? תחת זכוכית מגדלת ?

במקום שלא מרשה לטעות בכלל . מחליפה קלדניות

כמו גרביים. מוזר שתמיד אנשים ביקורתיים מסובבים

את זה שאתה אשם . הטעות, ההתנצלויות (אולי בגלל

שהיא תוקפת כל הזמן? יכול להיות ) . אם אדם שעובד

במקום שמונה חודשים ועושה טעות כמו שעשינו

אז אכן מגיע לו שיפטרו אותו . אבל שלושה שבועות ,

חודש .טבעי שחדשים יעשו טעויות ככה לומדים.

והאמת שקלטתי את מה שהסבירו .אבל זה לא מספיק

טוב . הכי ותיקה עושה 5 ככה היא אמרה, תשאפי לשם

לא לשמונה חודשים שעושה 4 ..

** תחושה של הקלה. רק צריכה להעביר את המכתב במייל
ומשום מה מהטלפון זה לא עובר . והמחשב בבית מושבת כבר
מעל שנה .. רוצה לחפש מחר מקום של מחשבים אולי אפשר משם.
ולחפש עבודה אחרת .ואמצא אין לי ספק .
כרגיל לחכות לצד השני .לא טוב לי .היה לי רע .. ועדיין למה
שאני לא אקום ויעזוב? צריך לחכות לצד השני .
ויכול להיות שהיא הייתה משאירה אותי . אבל לא רוצה לעבוד
עם אנשים כאלה שלא נותנים צ'אנס.
** דווקא הסתדרתי עם הבנות .הערב דיברתי עם החדשה-חודש
בוואטסאפ ,אז הנה קרו גם דברים חיוביים .
יש אנשים שפשוט לא רואים בעיניים. אבל העיקר שאלה שמכירים אותי
באמת יודעים מי אני. אבא שלי ,הידיד,חברתי הטובה.
אבא שלי אמר לי אם את רק סובלת שם אז תעזבי ..ואמרתי לו שאני
דואגת בנוגע לכסף .והוא אמר שלא אדאג ושאני לא לבד בעולם.
וזה הרגיע אותי .וגם שהוא אמר שהוא מאחוריי.
הידיד,וגם חברתי הטובה מאד תמכו בי ועודדו אותי לשלוח לה מכתב
ושלא אצטרך ללכת לשם יותר .
ושניהם היו מקסימים. אז אני מרגישה קצת יותר טוב.
ארגיש יותר טוב כאשר אדע שהמכתב הגיע במייל.
מעניין איפה יש מקום בתל אביב שאפשר לשלוח משם
מצאתי רק בית דפוס.
** ממש גאה בעצמי על זה שלא קיללתי אותה,גם
כאשר היא תקפה אותי במשרד לא עניתי לה בכלל
לא החזרתי לה ,וגם במכתב לא ציינתי למה אני רוצה
להתפטר .פשוט במשפט . וזאת בגרות . לא צריך
לרדת לרמה של אנשים. היא כמובן לא קיללה אבל
לאורך כל הדרך ישבה על הוריד של שלושתנו זה
נכון .עדיין ..
 

alice1803

New member
אפילו לי עשית תחושת הקלה


יאללה שתחפש פראיירית אחרת, שתקבל ממנה על הראש כל בוקר, ככה לא אמורים להתנהג, ובטח שאת לא שק האיגרוף שלה.
מי אוהב להיות תחת זכוכית מגדלת כל הזמן??? זה הרי נורא ואיום!!!
יש עבודות אחרות, אני בטוחה שתמצאי, אל דאגה, ושיהיה לך המון בהצלחה.
&nbsp
נ.ב.
לפני שנה, עבדתי במקום מסויים, וכשזימנו אותי לשימוע, הרגשתי שממש לא בא לי ללכת לשימוע הזה, אז שלחתי למנהל מכתב התפטרות בוואטסאפ.
ההקלה הייתה מיידית, כמו שלוק מסירופ נגד שיעול (טורדני)

&nbsp
 

מילקי91

New member
תחושת הקלה ביחד עם דיכאון ותחושת דחייה

ואני יודעת שזה אמור להיות דבר טוב וגם כל מה שכתבתי
מקודם .עדיין כל מה שניסיתי כל ההשקעה.
ונכון אולי בהמשך ארגיש טוב .עדיין הכעס שלה ,
המבטים האלה ..ונכון הנה חשבתי שזה אישי וגם לחדשה-
חודש נתנו זימון.
וכפי שצפיתי תחושת הקורבנות שלי והחולשה היא לא הבינה
את זה .אנשים לא מבינים .ולא צריכים להבין.
בהתחלה הייתה תחושת הקלה ועכשיו דיכאון,צער כזה.
יש את ה"לא רוצים אותך".
 

papam

New member
עשית את הצעד הנכון

גם אני הייתי מתפטרת ממקום כזה. נראה שהם קצת לא מבינים מזה להיות בני אדם, אם הם מצפים ממך לא לעשות טעויות. הם מוזמנים לחפש רובוטים, זה מה שאני הייתי אומרת להם.

לגבי זה שהיא לא אוהבת שעונים לה, מה זה השטויות האלה?? היא מצפה שתעמדי שם ותסתמי את הפה על כל דבר שהיא יורה עלייך, לא בא בחשבון. כל הכבוד שאת עונה, ותמשיכי לענות כל הזמן. אל תהפכי להיות בובה על חוטים, רק בגלל שזה מה שהמערכת דורשת ממך.

אני מאוד שמחה שהתפרטת משם, נשמע מקום נוראי להיות בו. תהיי רק במקומות שעושים לך טוב, אם הרע עולה על הטוב, כנראה שזה לא המקום בשבילך.

בהצלחה :)
 

מילקי91

New member
לירות שאני יודעת שאת צודקת ,זה עדיין לא מונע

את תחושת הדיכאון ,החולשה הזאת שקשה לזוז
הכרחתי את עצמי להתלבש ולצאת מהבית .
הידיד אמר שכדאי לי לחכות יומיים לפני שאמצא משהו חדש.
יש תחושה כזאת של כישלון . לא עוזרים כל ההסברים הרציונליים
(הכוונה שלי לעצמי וגם מהסובבים) בתחושה הפנימית
דיכאון , קושי לזוז. תשישות .
ואני יודעת שכאשר אמצא משהו חדש אראה שזה לטובה ,כפי
שתמיד היה סוף לדברים רעים ,ובהתחלה זה קשה ואפילו כואב
למרות שזה לא טוב לי ,ואחרי זה מסתכלים באיזה מזל שאני כבר
לא שם.עדיין ...
זה לא רחמים עצמיים זה פשוט תחושה לא נעימה .כמו אחרי איזה
תאונת דרכים.
 

papam

New member
אני מבינה את ההרגשה

כל הכבוד לך שהכרחת את עצמך לצאת מהבית, זה תמיד עושה טוב, גם אם נדמה לנו שלא.

אני באמת חושבת שאת צריכה לתת לעצמך טיפה רגיעה, לפני שאת מחפשת ומוצאת משהו אחר.

לגבי תחושת הכישלון, אני מאוד מבינה אותך, גם אני נופלת לזה. אבל אני באמת חושבת, שבמקרה שלך את לא צריכה להסתכל על זה בתור כישלון, המנהלת שלך וההתנהלות של המקום הזה, הם הכישלון בכל הסיפור הזה. אני חושבת שבתור בחורה חדשה בעבודה, לפי הסיפורים שלך, את עשית את כל מה שיכולת לעשות.

תאמיני בעצמך, ותגידי לעצמך כמה טובה וכמה חזקה את. התחושה הזאת של הכישלון, תעבוד בסופו של דבר, מבטיחה לך!
 

מילקי91

New member
זה קצת כמו להחלים ממחלה

ויפה שאמרת מול הים ,כי זה מה שעשיתי היום,

אני לא שותה בירה ;אבל הלכתי לים .

* כמו להחלים ממחלה , ואני חושבת שהתשובות זה
גם תגובה לכל שלושת השבועות האלה .
ואכן הם הכישלון, עדיין יש אנשים ששורדים שם ,אלה
שמסתדרים עם המנהלת הזאת .וכן גם עליהם היא
לוחצת כי ככה היא . סיפרתי פה שקשה לי עם מנהלות
אולי זה חלק מזה .
לא היה לי טוב שם ואני מרגישה כמו להחלים ממחלה .
תודה רבה לשתיכן .
מכירה טוב מאד את מה שאתן אומרות .נקווה לטוב.
ואם לא טוב שלא יהיה יותר גרוע .
 

alice1803

New member
מילקי זה ברור שתרגישי ככה

נראה לי שמרוב שהרגשתי ככה, אני כבר לא מרגישה כלום.
כלומר, אם מפטרים אותי, אני כבר באופן קבוע תופסת ספסל מול הים, שותה בירה בשביל להרגיע את התגובה שהגוף שלי משדר למוח, שזו התעלפות כזו, ותחושת ייאוש עמוקה, כאילו הלב נופל לי למקום לא ידוע בתוך הגוף שלי, והכל קורס.
מבינה אותך, את לא לבד, ואל תדאגי, כי הכל יסתדר לך.
את רק מתחזקת מזה, בשביל שתדעי מה כן טוב לך.
 

מילקי91

New member
בדיוק כמו שאת מתארת

ואכן הלכתי לים . אני לא שותה בירה אבל שתיתי

תפוז- גזר.

התחושות בול כמו שתיארת.

תודה רבה על התגובה והתמיכה .
 

מילקי91

New member
שאלו עליי היום .הנה אני קיימת ועושה רושם טוב

החדשה-חודש דיברה איתי לא מזמן בוואטסאפ,היה לה

הרי שימוע היום .

היא סיפרה לי שהמנהל זה שמעל האחמש"ית דיבר ושהוא היה

חסר רגש כזה כמו רובוט ושהיא האחמש"ית ישבה לידו וכתבה

במחברת ולא אמרה מילה . אחרי זה היא חזרה לעבודה רגיל

וההיא נתנה לה הקלדות היום (אחרי שאתמול עשינו רק בקרה

כן ? כנראה כעונש ,או כדי שנתרגל ") .

היא סיפרה לי שהכי ותיקה (שאז אמרה לי שאני עושה עבודה

טובה כן ?) וגם הותיקה- שמונה חודשים שאלו את המנהלת

איפה אני ,ושהיא עשתה את עצמה שהיא לא שומעת .

** יכול מאד להיות שהכל ,השימוע והלחץ מגיע מהמנהלים

מעליה. הותיקה-שמונה חודשים סיפרה לי אז בהתחלה שיושבים

לה על הראש. אז יכול להיות שבגלל זה היא ככה .כמו שהיא.

גם אתמול כאשר היא נתנה לי את המכתב ,זימון לשימוע

אז היא אמרה לי בגלל כל מה שקרה,ואז שאלתי אותה

"בינך לביני?" והיא אמרה לי "בינך לביני אין כלום וגם אם את

חושבת ככה אז את טועה , אני מודדת אנשים רק ברמה

מקצועית".

** והחדשה-חודש סיפרה לי שגם כאשר היא הגישה לה את

המכתב אז היא הייתה בעצבים.

אין ספק שזה מקום מלחיץ כי הם בעצמם בלחץ ,יש שם הרבה

עבודה,והם מתעסקים במשהו שנותן שירות,ויש לחץ אז הם

מלחיצים .

ויכול מאד להיות שמה שקרה לי עם המנהלת ,אין ספק שזה

לא אישי נגדי ,כי עובדה שגם את החדשה-חודש זימנו לשימוע

וכפי שציינתי פה בעבר היא ככה עם כולם .

אני פשוט רגישה,וכל דבר גם אם למישהו אחר זה כלום ,

עבורי זה לא . בגלל העבר שלי ..ובמיוחד עם מנהלות ..

עם דמות נשית סמכותית (ולא אכנס לזה כי זה סיפור ארוך).

* והמנהלת הזאת לא הבינה (ובצדק) למה אני מתנצלת כל

הזמן ,מפוחדת כזאת, היא אמרה לי כמה פעמים שקשה לה עם

זה . היא הייתה אומרת "דיי להתגונן עובדים ביחד ".

ואז ביום האחרון אתמול היא שוב אמרה לי שקשה לה עם זה

עם ההתנצלויות האלה ושאני כאילו שמה עליה פרוז'קטור

(משהו כזה ). והיא אמרה "אני לא מבינה למה את ככה"

והיא עשתה כזה מפוחדת ...

כמובן שאני לא יכולה להסביר לה על החסכים שלי ועל כל מה

שהיה לי,ולמה נהייתי ככה. כמו כן כאשר היא הייתה מתייחסת

יפה או כאשר ראיתי שאני ואחרים מקבלים את אותו יחס הייתי

שמחה .. אי אפשר להסביר את זה לאנשים שאין להם חסכים.

** יכול מאד להיות שהיו משאירים אותי ,אולי זה היה רק כדי

לעשות לנו "נו נו נו" . אולי כל השימוע והכל זה בא מלמעלה כי

הנה עובדה שהחדשה-חודש אמרה שבשיחה היא לא דיברה בכלל.

** אבל אני חושבת שלטווח הרחוק אולי לא היה עושה לי טוב לעבוד בלחץ כזה.

דווקא הותיקה- שמונה חודשים,הותיקה -חודש והכי ותיקה היו מסוגלות

להבין אותה .. הן אמרו שיש לה הרבה על הראש.

** נחמד אבל שהייתי במקום רק שלושה שבועות ובזמן הקצר הזה

כן הצלחתי להתחבב על אנשים,וגם אני חיבבתי אותן.

הבנות היו מקסימות . שאלתי את החדשה-חודש האם היא אמרה

עליי "ברוך שפטרנו" והיא אמרה שלא , שהיא לא דיברה בכלל .כלום.

ככה זה כאשר יש חוסר ביטחון ורגשי נחיתות .

ובטח אין לה שום דבר נגדי , באופן אישי... פשוט אני תפסתי אותה

באופן מסויים ,ואז היא הגיבה אליי ... אין פה עיניין של אשמה ..

(למרות שאני כן מאשימה את עצמי .ונכון שיש לי את החסכים האלה ואז כאשר זה

בא מול מנהלת כזאת אז זה מתעצם) . .
 

מילקי91

New member
היום הלכתי לראיון עבודה

כבר בערב שבו התפטרתי שלחתי קו"ח

לכל מיני מקומות ,וחזרו אליי והלכתי היום .

עוד אין תשובה . היו הרבה בנות היום בראיון ,וגם

פגשתי מישהי שעבדה איתנו בעבר ופוטרה.

היא עדיין בקשר עם מישהי משם אז היא שאלה אותי

למה עזבתי שם ? ושקשה למצוא עבודה היום ,לא

עניתי לה ,הייתי מנומסת כמובן ,אבל לא רציתי לפרט.

לאיפה שהלכתי היום זה בסגנון של המקום שבו עבדתי

כמה שנים . יושבים בשקט ועובדים .

בהתחלה נכנסים לראיון כל אחת בתורה ,בחדר ישבו

שני מנהלים ומישהי ממשאבי אנוש ,מדברים ,שואלים.

מצרפים תעודת בגרות ות.ז (חייבים 12 שנות לימוד)

ואחרי זה באה מישהי מהמחלקה לאסוף למחלקה עצמה

. עושים מבחן הקלדה על המחשב כאשר היא יושבת ליד.

זאת שאני מכירה משם אמרה שהיא ,זאת שבאה לאסוף

שהיא לא קובעת ,היא אחמש"ית אבל מי שקובע מי מתקבל

זה המנהלים. נראה מה יהיה . פשוט כרגיל הייתי קצת לחוצה

כי כאשר יושבים על ידי .וזאת עבודה קלה .אבל מקווה

שהמהירות הייתה מספיקה. יש מסמכים במחשב ואז

זה מסתיים והיא כותבת על דף כמות ומהירות.

אנסה שבוע ואם אראה שאני לא מוצאת עבודה,אנסה

לחזור למקום הקודם .

על כל משרה היום יש הרבה אנשים ...

** זאת שפגשתי היום הייתה מתה לחזור למקום העבודה

ההוא,וכך גם המבוגרת זאת שהייתה חברה שלי פעם .

מאמינה שגם הדתייה וגם זאת שאוהבת בע"ח . ואגב חוץ

מזאת של היום ,אף אחת לא מצאה עבודה מאלה שפוטרו

זאת עם הבע"ח כן ,אבל היא עוזבת שם .

כך שמי שחושב שמקום העבודה הקודם מקבל כל אחד

או משאיר אנשים מתוך רחמים טועה ובגדול .

אני פשוט רוצה להוכיח לעצמי שאני מסוגלת למצוא עבודה

אחרת חוץ מהמקום ההוא .

ואגב גם את העבודה במקום המלחיץ אני מסוגלת לעשות

.
נקווה שנקבל תשובה מחר מאיפה שהייתי היום לכאן או לכאן

.זה לא משנה מה שאנשים חושבים ,אני יודעת שאני

עובדת טובה ,יש לי מוסר עבודה גבוהה.

היום כבר חשתי יותר טוב מאתמול ..ובטח מחר גם

עד שאשכח את החוויה ההיא.תחושה של הקלה.

כמו להחלים ממחלה ,כל יום מרגישים קצת יותר

טוב .
 

השפוי11

New member
טוב מאוד שאת לא נותנת לזה זמן.

כמה שיותר זמן, כך קשה יותר לחזור.
מאחל לך המון בהצלחה.
ותדעי, שמעולה שאת טובה ועם מוסר עבודה גבוה, זה חשוב מאוד ואין הרבה כאלה היום !
 

מילקי91

New member
רגילה לקום לעבודה כל בוקר במשך שנים

כך שאני גם לא מסוגלת לתת לזה זמן ,

החברים אמרו לי תנוחי קצת ,תהני מהחופש ,

אבל אני לא מסוגלת .

היום הייתי לחוצה בגלל אתמול,לא שמעתי כלום

ואז אני בעצמי התקשרתי לגברת מהכוח אדם ,

והיא אמרה שהם צריכים לזמן אותי למבחנים.

מבחנים זה השלב השני,שזה בשורות טובות,נרגעתי

קצת , כי זה אומר שההקלדות בסדר.

כעת ממתינים לזימון למבחנים ,והבנתי שזה מבחן

אמינות (שזה לא בעייה עשיתי כזה בעבר במקום עבודה

אחר ) וגם צורות . פשוט מישהי שעבדה איתי ופוטרה

עובדת שם ,אין לה כוח השפעה כי כפי שאמרתי מי שקובע

שם זה המנהלים..

היו שם אתמול לא מעט בנות ..אבל זה שהם צריכים לזמן

אותי למבחנים זה טוב .נרגעתי קצת ...

** וגם הלכתי היום ללשכת התעסוקה,פשוט לא הייתי

מסוגלת לשבת בבית בחוסר מעש . ואת הידיעה על זה

שממתינים למבחנים קיבלתי בדרך ללשכת התעסוקה.

כך שבבוקר ישבתי בבית וגם הייתי במתח בגלל שעוד

לא הייתה לי תשובה. וגם אני לא רגילה לשבת בבית

רגילה לעבוד ..אני אוהבת לעבוד .. גם אם נניח יש

לי זכות בחירה בין דמי אבטלה ( ואני עוד לא יודעת כי

אמרו לי בלשכה שמבררים את זה בביטוח לאומי,

והסיבה שהלכתי ללשכה זה כדי למצוא עבודה;אבל

על הדרך גם דיברנו על הנושא של דמי אבטלה ) לבין

לעבוד ,מעדיפה לעבוד. לא אוהבת לשבת ולא לעשות כלום.

אני לא שופטת כן ? ברור לי שיש כאלה שזקוקים לדמי אבטלה

למשל הדתייה מהעבודה שיש לה הרבה ילדים וקשה לה למצוא

עבודה,אני מבינה את זה ...גם כאלה שלא אוהבים או מסוגלים

לעבוד ,אין לי בעייה עם זה אני לא שופטת. נהפוך הוא אני בעד

שאני יעבוד ואלה שבאמת צריכים שיקבלו. ( אלא אם כן גם אני

לא אמצא ואהיה זכאית אז למה לא? אבל זאת לא השאיפה שלי

לשבת ולא לעשות כלום ).

אחרי הלשכה ,ודווקא היו נחמדים שם ,אני זוכרת בעבר הרחוק שהייתי שם

וחשתי קצת התנשאות מצד הפקידות , וגם באופן כללי זה מקום מדכא.

היום הפקידה שם דווקא הייתה מאד נחמדה,אולי כי גם אני כבר במקום אחר ,


עדיין חשתי שהמקום מדכא ,לא יודעת למה .אבל יותר טוב מבעבר.

וגם הפנו אותי לעבודה שזה גם נחמד .

ברירת המחדל תהיה לחזור למקום הקודם ,מקווה שלא אצטרך ,אבל אם

אראה שאני לא מוצאת ...

** לדעתי עבודות לא נורמליות זה כאלה שעובדים בהן לבד ונמצאים כל היום

לבד עם עצמך ...לי מאד חשוב סביבה עם אנשים..

אני מתכוונת למשל חלוקה של פליירים,דוורות,(לא הציעו לי

כאלה כן ? מביאה כדוגמא) לי טוב אנשים ,מסגרת,

אני דווקא אוהבת שיש מנהל/אחראי שאומר מה לעשות

שיש כללים ברורים ,מתי באים מתי הולכים ,מתי יוצאים להפסקה

אין לי בעייה עם מרות .... גם במקום הקודם,והכוונה למקום שבו עבדתי שנים,

לפני המנהל הנוכחי היו גם מנהלות,לא הייתה לי בעייה איתן ..נכון שלא היינו חברות ,אבל

מבחינה מקצועית לא היו להן טענות כלפיי.

סיפרתי על המנהלת האחרונה וכולם חושבים שזה מוזר .

אחרי שלושה שבועות לתת זימון לשימוע . האמת כבר התקדמתי

ביום הראשון אחרי היה לי רע וגם בערב ההוא .אבל היום כבר הרבה

יותר טוב וכבר ממש כמעט מאחוריי .

מאמינה שאמצא עבודה . שלחתי בבוקר גם קו"ח לעוד מקומות

ההיצע לא גדול...למה שאפשר .
 

alice1803

New member
זה מעולה שאת מעדיפה לעבוד

כי זה מחזיק אותך שפויה, גם אני תמיד מעדיפה לעבוד, כי כל פעם שנשארתי בבית למעלה מחודש, ללא עבודה, הרגשתי כל כך רע, ומודאגת ממה שיהיה עם העתיד שלי, ולא יכולתי להרשות לעצמי, להירדם בשמירה.
&nbsp
אני לא רוצה לוותר על עצמי, ועל העתיד שלי, שאני רוצה שהוא יהיה טוב.
כל הכבוד, את תותחית!!!
&nbsp
 

מילקי91

New member
בדיוק כפי שאמרת זה שומר על שפיות

ואני לא תותחית כי גם אני מודאגת ,ואיך שאני באה

הביתה אז אני מרגישה בדיכאון ..

וגם את יודעת מחשבות בדיוק כמו שאמרת שמה יהיה?

ומה יהיה עם העתיד? ולא יודעת האם את מתעסקת

במשהו שאת אוהבת. עבורי כיום אני מרגישה שלא מעניין

אותי כלום .. מבחינת מקצוע .כלום .

בעבר היו לי מחשבות אבל זה לא דברים שמתאימים לי .

ובבקשה (לא את באופן אישי) לא להציע מבחנים של

הכוונה תעסוקתית , עשיתי כאלה לפני שנים ,אבל באמת

עייפתי מכל מיני ... והלכתי אז למקום טוב ..

(לא את באופן אישי כן ? פשוט מכירה כבר את ההצעות

למיניהן מכל מיני אנשים ,שמנסים "לעזור" ,לא רק מכאן

מהפורומים, וזה מעייף .בעיקר כאשר מציעים משהו שניסיתי

ולא הוביל לשום מקום ).

ואז אני חושבת זה מה שאני , אני קלדנית זה מה שאני עושה

בחיים ..(למרות שעבודה שבה עבדתי שנים אז תוך כדי מותר

לשמוע רדיו עם אוזניות ומוזיקה כך שתוך כדי מתעדכנים

בתוכניות אקטואליה) . אבל מקצוע ? לא מעניין אותי כלום .

דברים שמעניינים אותי אני לא רוצה להתעסק בזה כמקצוע.

וגם מבחינת הרגישות שלי , אני צריכה לשמור על עצמי.

הנה גם בעבודה האחרונה בכיתי שם .בגלל שההיא הלחיצה

אותי עד דמעות . וגם אם מישהו אומר לי משהו מעליב

אז אני יכולה לבכות ..זה מאד לא נעים . ולמזלי לא תמיד כולם

רואים. אבל עדיין . וזה גם מביך שבטח אנשים חושבים

מה זאתי בוכה על שטויות? אבל מה אני יעשה ?

לפעמים זה מתוך תסכול . וגם יש בי הרבה כאב בפנים

פצעים פתוחים ואז משהו קטן והברז נפתח,וקשה לפעמים

להפסיק בגלל כל הכאב שנמצא בפנים,על דברים שקרו בשנים

עברו ...

תודה ..

לא מרגישה תותחית. החיים מוציאים את המיץ.
 

מילקי91

New member
הם חזרו.

התקשרו אחה"צ מחברת כוח האדם שדרכם

הלכתי לראיון אתמול ,ביום ראשון אלך למבחנים
.

המבחנים זה שלב ב',נקווה שנעבור את זה ,

איזה פרוצדורה למשרה של קלדנות .

זה אומר שההקלדות בסדר .. נקווה שיהיה בסדר.

מבחן אמינות זה קל ,מבחן עם צורות מה חסר וכו'

נקווה שיהיה קל ..

אני דווקא לא במתח כי לפחות ההקלדות בסדר

אחרת לא מגיעים לשלב של המבחנים וגם הראיון

היה בסדר.. מקסימום נמצא משהו אחר .

מהלשכה הפנו אותי הרי לעבודה ושלחתי קו"ח

במייל,אבל האדם שמטפל בזה לא נמצא שם היום

,צריך להתקשר ולברר איתו האם המייל התקבל

וכו" הוא יהיה רק מחר אמרו שם ,אז ננסה מחר

או שאניח לזה עד שאראה מה קורה עם המשרה

עם המבחנים .
 

מילקי91

New member
היום סוף סוף אני נחה קצת

סוף סוף רגיעה כזאת.

לא ברור לי למה אבל אני לא בלחץ לקראת המבחנים

משום מה ברגע ששמעתי שעברתי לשלב ב' נרגעתי.

איש לא מבטיח שאעבור את המבחנים אבל נרגעתי.

והיום סוף סוף אני נחה כזה . מוזר . שאני לא בלחץ

מהמבחנים,מבחן אמינות אני יודעת שאעבור כי עשיתי

בעבר וזה קל .המבחן עם הצורות אמור יותר להטריד

מבחן פסיכוטכני כזה , מי יודע כמה דגש הם שמים עליו.

אתמול בערב קיבלתי את הזימון למבחנים. אני לא בלחץ.

מבחנים פסיכוטכניים אמורים לבדוק אינטילגנציה אם אני לא טועה

ואיזו אינט' צריך בישביל משרה כזו .. הם הרי גם ביקשו ת.בגרות

(וברור שלא כל מי שיש לו ת.בגרות הוא אינטילגנטי. גם אנשים משכילים

אגב זה לא תמיד קשור ) אולי אצלם זה קל ..סליחה שחפרתי בנושא הזה .

מרגישה כזה שאני צריכה מנוחה ... בנוגע למשרה ששלחו אותי מהלשכה ,החלטתי

שאחרי יום ראשון ,אחרי המבחנים ..קודם קול אני מעדיפה את המשרה עם המבחנים

ואני יודעת שאני יכולה נניח ללכת לראיון שם במשרה מהלשכה ואם אתקבל בשני המקומות

אז להחליט ,אבל אני מעדיפה ככה . מאמינה גם שזה יישאר עד שבוע הבא המשרה דרך

הלשכה ..באופן אישי מכירה משם מישהי שבקרוב הולכת לעזוב.
 

מילקי91

New member
בסוף חזרו אליי מהעבודה דרך הלשכה

הרי שלחתי מייל אתמול ,קו"ח,אמורים להתקשר אחרי לוודא

שזה התקבל,וכך עשיתי ,אבל זה שמטפל בזה לא היה אתמול.

לא השארתי הודעה,הוא מעצמו התקשר היום ומסר לי פרטים.

קבענו ראיון לשבוע הבא ,אבל אני לא בטוחה שאני רוצה את זה,

בגלל שעות העבודה,לא שלחתי על הסף ,אבל ככל שאני חושבת על זה

נראה לי שאני לא רוצה .אז אני פשוט אודיע לו ..

** כמו כן אתמול שלחתי קו"ח לעוד מקום ,שמתעסק באותו תחום

של המקום האחרון שבו עבדתי שלושה שבועות .

התחום מושך אותי ,זה משהו כיפי. לפי תיאור המשרה אצלם

זה שונה. שאלתי (כמובן שלא הזכרתי את החברה ההיא ) האם זה כולל

חיובים? ואמרו לי שלא ,זה רק להכניס פרטים למחשב.

גם הם מחפשים מישהו עם אנגלית טובה, ועשו לי מה שנקרא ראיון טלפוני

לפעמים פשוט שואלים לראות איך מתרשמים בטלפון ואז מזמנים לראיון .

מה שהלחיץ אותי במקום ההוא ,הייתה המנהלת, לא התחום עצמו.

מתארת לי שגם אצלם יש לחץ ,אבל אולי הם מתנהלים בצורה שונה.

** קבעתי ראיון לשבוע הבא ,גם לשם אני חושבת האם ללכת,כי מצד אחד זה מקום שווה

לעבוד בו ,אבל שוקלת האם זה לא יותר מידי לחץ עבורי ?

** אז ביום ראשון יש לי מבחנים למקום מסויים ,גוף ציבורי .

ביום שני אבטל מהעבודה דרך הלשכה ,בגלל שעות העבודה .

וביום שלישי אמור להיות הראיון עם החברה שמתעסקת באותו תחום.

(במידה ואלך ואני עדיין חושבת ללכת ) לא נראה לי שכולם מתנהלים כמו המקום האחרון.

ביום ראשון אני בטוח אלך במאה אחוז.

פעם חשבתי שאני שמנה מידיי ולא יקבלו אותי למקום עבודה

כמו המקום האחרון,עם התחום הכיפי. אבל אז בראיון עצמו ניסיתי לחשוב שאני

נראית בסדר גמור . ועברתי. אולי גם למקום עם אותו התחום אנסה

לחשוב כך . וסה"כ לא קרה מה שקרה שם בגלל המשקל שלי . וזה גם לא

הסיבה שהמנהלת כל הזמן כעסה שם ...

מה שיכול להפריע זה טראומה קטנה ...כי לא נתקלתי בדבר כזה לפני

באף מקום עבודה ..וכמובן לא נראה לי שבכל המקומות

באותו תחום מתנהגים ככה .מתארת לי שזה מקומות שיש

לחץ זה כן .אבל אולי נותנים צ'אנס.. ולא על כל טעות...

הבעייה תהיה אם אקבל תשובה חיובית משני המקומות

גם מהגוף הציבורי ,וגם מהמקום המגניב. (לפחות ככה זה

נראה. מגניב.למרות שגם עם המקום האחרון חשבתי

ככה לפני. ו..כן ) ואז אבחר במקום המגניב,ואם גם שם

לא אצליח,אז נראה לי שאפסיד את הגוף הציבורי.

מה שבטוח כעת זה שביום שני אבטל. ושאני הולכת

ביום ראשון למבחנים.

*** אגב הנקמה המושלמת זה ללכת לחברה מתחרה

ולהצליח שם .(ואכן הם חברה מתחרה שלהם ).
 
למעלה